מורה, כבר לימדת את התלמידים שלך לחפש באינטרנט?

כשהייתי תלמידה בבית הספר היסודי (לפני שני עשורים בערך) אחד מתחומי התוכן אותם למדנו היה "שיעור ספרייה". בשיעורי ספרייה המורה לימדה אותנו היכן ממוקמים ספרי המידע, כיצד ניתן להיעזר בסדר ה-א"ב ובתוכן העניינים כדי לחפש ערך מסוים ואת ההבדלים בין "אביב" ל"בריטניקה לנוער" – מקורות המידע העיקריים באותה תקופה.

ככל שהשנים חלפו, מצאתי את עצמי הולכת פחות ופחות לספריה כדי למצוא מקורות מידע ומשתמשת יותר ויותר באינטרנט, למרות שמעולם לא לימדו או הנחו אותי איך לחפש מידע באופן יעיל, מדויק ומהימן. גם לא הנחיתי את התלמידים שלי כיצד לעשות זאת, מפני שיצאתי מנקודת הנחה שזו מיומנות שהם מכירים ויודעים.

האומנם? 

החיים בעידן המידע
מנועי החיפוש והאנציקלופדיות הווירטואליות (כדוגמת ויקיפדיה ואאוריקה) החליפו את מקומה של הספרייה. כיום, התלמידים שלנו, שנולדו לתוך עידן המידע, עושים שימוש יומיומי באינטרנט כדי לחפש תשובות לשאלות בנושאים אישיים ולימודיים. הם חשופים למגוון רחב של מקורות מידע שזמינים וניגשים להם מכל ובכל מקום, על ידי לחיצת כפתור בסמארטפון.

אז מה הבעיה בעצם?
ריבוי מקורות המידע יוצר אצל התלמידים שלנו חוויה של הצפה, מה שמקשה עליהם לנווט באופן יעיל ומהיר במרחב הדיגיטלי. לעיתים קרובות הם לא בטוחים כיצד לזקק את השאלה ולנסח מילות חיפוש. כך למשל, ההתמודדות הראשונה של התלמידים שלנו במציאת תשובה לשאלה פורייה (שאלה שאין עליה תשובה חד משמעית, היא מעוררת דילמה והדעות לגביה חלוקות), היא לחפש מידע מהימן שיעזור להם לגבש דעה ולהגיע למסקנה. מחקרים רבים מראים כי כבר בשלב הזה התלמידים שלנו נתקעים כי הם לא בטוחים מה בעצם לחפש כשאין שאלה ברורה שחיפוש קצר גוגל יכול לענות עליה. כמו כן, התלמידים לא מבצעים תהליך של ניטור ובקרה עצמית בזמן החיפוש, כלומר הם לא בוחנים את ההתקדמות שלהם בהתאם למילות החיפוש שהזינו. הם פועלים בצורה מהירה, אימפולסיבית ומתייאשים מהר כשהם לא מוצאים תשובה לשאלה שחיפשו. לעתים הם יודעים שעליהם לשנות את מילות החיפוש, אבל לא בטוחים איך ולמה לשנות אותן (לקריאת מחקר בנושא לחצו כאן).

בעיה נוספת שהתלמידים שלנו מתמודדים איתה היא תופעת הפייק ניוז וקושי במציאת מידע איכותי, שנובעת מהעובדה שהיום כל אחד יכול להיות יצרן של ידע. לאחר שהתלמידים שלנו התגברו על האתגר הראשון, הם נדרשים לחשוב באופן ביקורתי ולהעריך את הרלוונטיות, האמינות והעקביות של כל אחד ממקורות המידע שהתקבלו - מיומנות קריטית והכרחית במציאות של היום. אך למרות החשיבות של המהימנות של מקור המידע, מחקרים מראים כי הקריטריונים שמרבית המחפשים משתמשים בהם להערכת איכותם ומהימנותם של מקורות מידע, קשורים לעיצוב ולאסתטיות של האתר (גודל גופן, שימוש בתמונות), אורך המלל והאם הוא נתפס בעיניהם כקשה או קל (לקריאת תוצאות מחקר בנושא והרחבה לחצו כאן).

סרטון הומוריסטי על פייק ניוז שיוכל להבהיר לתלמידים למה חשוב לבדוק את מהימנותם של מקורות המידע

קושי נוסף שאנו המורים נתקלים בו לא מעט פעמים הוא התוצרים של התלמידים. הרבה פעמים אנחנו מגלים שהתשובה של התלמידים מבוססת על מקור מידע אחד ולא מעט פעמים זוהי העתקה, מילה במילה, מויקיפדיה. כדי שהתלמידים שלנו ייצרו ידע חדש ממספר מקורות מידע עליהם לעבד ולמזג את המידע - שילוב בין מספר מקורות מידע באופן קוהרנטי. פעולה זו לרוב קשה לתלמידים מכיוון שעליהם לייצג את הידע המופיע בכל מקור, להבין את היחסים בין המקורות השונים ולקשר ביניהם (להרחבה וקריאת מחקר בנושא לחצו כאן). פעולת המיזוג משלבת בין פעולות של קריאה, הבנה מעמיקה וייצוג המידע, לפעולה של כתיבת טקסט כדוגמת טקסט טיעון.

3 דרכים לסייע לתלמידים לפתח כל אחת מהאסטרטגיות ולהתגבר על הקשיים

1. חיפוש מידע - מחקרים מראים ששימוש בידע קודם יכול לקדם או לעכב בחיפוש אחר מקורות מידע. ידע קודם יכול לסייע למחפש בהגדרת מילות החיפוש דרך זיהוי מושגים שקשורים לשאלה ו/או רעיונות מרכזיים. אבל, כאשר הידע הקודם מוטעה, הוא עלול להרחיק את המחפש מהמידע הרצוי. לכן, לפני שהתלמידים ייגשו לחפש מידע באינטרנט, כדאי לתת להם משימה (בזוגות או בקבוצות) שתעזור להם לאתר את הידע הקודם שיש להם בנושא, למשל: יצירת מפת חשיבה, שבה הם רושמים מושגים או רעיונות מרכזיים שמתקשרים לנושא. פעולה זו מאפשרת גם למורה לאתר תפיסות מוטעות ולהכווין את התלמידים עוד לפני פעולת החיפוש. בשלב הבא כדאי להנחות את התלמידים לבחון אילו מילות חיפוש מובילות לתוצאות רלוונטיות, להוסיף מידע חדש למפה ולברר גם עליו מידע במידת הצורך.
   
   
2. הערכת מקורות מידע - לאחר שהתלמידים מצאו מקור מידע, עליהם לחשוב עליו באופן ביקורתי ולבחון את מידת אמינותו, כדי להפעיל שיקול דעת האם כדאי להם להתבסס עליו. לצורך כך, ניתן לתת לתלמידים טבלה עם קריטריונים שיעזרו להם לקבל החלטה לגבי אותו מקור מידע (למשל שם המחבר, תאריך פרסום, בחינת אינטרסים - באיזה אתר פורסם? מה האתר רוצה לקדם וכו') או להיעזר בפעילות ארגז החול של מט"ח.
   
   
3. מיזוג בין מקורות מידע - בשלב הזה, כדאי להנחות את התלמידים להוציא מכל מקור מידע את הטענה המרכזית ולקשר בין הידע הקודם שלהם לבין הידע החדש שלהם. הם יכולים להמשיך לארגן את הידע על אותה מפת חשיבה שיצרו בהתחלה ולהוסיף אליה הקשרים חדשים תוך שהם קובעים מהו סוג ההקשר (למשל: מפריך או מבסס). גם כאן ניתן להיעזר בארגז החול או בכלים דיגיטליים של מפות חשיבה (למשל: cacco, mindmup, popplet). תלמידים שמתקשים לעבוד עם מפות חשיבה, יכולים להמשיך לארגן את המידע בטבלה שהשתמשו בה להערכת מקורות מידע על ידי הוספת העמודה - קישור לידע הקודם שלי.

אני מקווה שעל ידי יישום הפעולות הללו בכיתה, התלמידים שלכם יתחילו לחשוב באופן ביקורתי יותר על המידע שהם מוצאים ברשתות החברתיות ויתחילו להיות יצרנים של ידע.

כיצד את/ה מלמד/ת את התלמידים שלך אוריינות דיגיטלית? ספר/י בתגובות ותוכל/י לעזור למורים רבים!