למידה דרך ויקיפדיה? יש דבר כזה

“התלמידים העתיקו הכל מויקיפדיה", “הם לא פתחו את הספר אלא קראו את התקציר בויקיפדיה" ו-“המידע בויקיפדיה אינו מדוייק ומטעה את התלמידים" נאמרים על ידי מורים רבים, לעתים בתסכול וייאוש. נדמה כי האתר "ויקיפדיה" הפך כמעט לשם נרדף לאתגרים עמם מתמודדת מערכת החינוך בימינו.   

אולם, יש לקחת בחשבון שויקיפדיה היא רק כלי וככזה ניתן לעשות בו שימוש מועיל או מזיק. אני רוצה לספר על שימוש מועיל במיוחד שתלמידי עשו בכלי הזה במסגרת פרוייקט על המהפכה הצרפתית.

מה זה "ויקי"?

ראשית, רקע קצר על ויקיפדיה. האנציקלופדיה החופשית באינטרנט קיבלה את שמה מהטכנולוגיה העומדת בבסיסה: טכנולוגיית ויקי (Wiki). פירוש המונח בלשון ילידי הוואי הוא "מהיר". טכנולוגיה זו היא למעשה שיטה לבניית מאגרי מידע שיתופיים. אם תרצו - “חוכמת ההמונים" במיטבה. ויקיפדיה המפורסמת היא פרוייקט הדגל העושה שימוש בטכנולוגיה זו.

כיצד להשתמש בויקי בכיתה?

במסגרת שיעור היסטוריה בכיתה ח', פתחתי לתלמידי הכיתה אתר ויקי. השתמשתי בשירות החינמי של Wikispaces, אולם ישנן אפשרויות רבות אחרות באינטרנט (כולל אפשרות נחמדה מאוד המוטמעת ב-Moodle).

המשימה שניצבה בפני הכיתה הייתה לכתוב אתר ויקי על המהפכה הצרפתית, כלומר ליצור מאגר מונחים על המהפכה. לצורך כך הכיתה נחלקה לשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה עסקה בערכים הקשורים בתקופה שלפני המהפכה, הקבוצה השנייה עסקה בערכים הקשורים בהתרחשויות תוך כדי המהפכה והקבוצה השלישית עסקה בערכים הנוגעים לתוצאות המהפכה. כל התלמידים עסקו במלאכת הכתיבה ובנוסף קיבלו על עצמם תפקיד אחר כגון עורך, אחראי גרפיקה, אחראי עיצוב, אחראי קישורים או אחראי בקרה.

כל בעל תפקיד שיתף פעולה עם המקבילים לו בקבוצות האחרות על מנת להגיע לתוצר בעל מבנה, עיצוב וצורה זהים. העורכים, בנוסף לתפקידם כעורכים לשוניים, היו גם אחראים על פלגיאריזם – מניעת העתקה ווידוא כי לכל רעיון או ציטוט יובא המקור בהערת שוליים, בהתאם לכללי הכתיבה האקדמיים.

כאשר תלמיד כתב ערך מסויים, למשל אודות "מארי אנטואנט", הערך שלו עבר בקרת איכות על ידי חבריו לקבוצה מבחינת העריכה הגרפית, העימוד, השימוש בקישורים פנימיים וכמובן תוכן הטקסט. התלמידים שינו ניסוחים, הוסיפו פרטים ובדקו האם המידע מדוייק. אם התגלה ששתי קבוצות עובדות על אותו הערך במקביל, לדוגמא קבוצת ה"לפני המהפיכה" וקבוצת ה"מהלך המהפיכה", אזי החל דיון בין התלמידים, שלא לומר ויכוח סוער, באשר למקום המתאים לו ביותר.

עמוד ה"עריכה" הנמצא בכל ערך בויקי מאפשר להציג את היסטוריית השינויים בערך ועל ידי מי הם נעשו. עמוד זה הפך לכר פורה מאוד לדיונים באשר לסוגיות שונות. סוגיה לדוגמא הייתה כיצד אפשר להציג בערך אודות מארי אנטואנט את היחס המיוחד שהעניקה כביכול לקשיים של עניי צרפת טרם המהפכה, לצד העובדה שהייתה בפועל מנותקת מהעם והתגוררה בארמון ורסאי מגיל 15. דילמות רבות נוספות צצו ברוב הערכים, ועל מנת להגיע להסכמה נדרשה עבודת צוות משמעותית של התלמידים.

בסוף תהליך העבודה עמד לרשותנו אתר ויקי מעמיק במיוחד אודות המהפכה הצרפתית, אשר נבנה בשיתוף כל תלמידי הכיתה. אחד הדברים הנחמדים ביותר בויקי הוא האפשרות ליצור ספר מהאתר בלחיצת כפתור, וכך עשינו.

מדוע להשתמש בויקי?

ראשית, הויקי היא שיטה מצוינת לביצוע מטלות שיתופיות. כל חברי הקבוצה יכולים להשתתף בכתיבה ובעריכה, מה שמחייב את התלמידים להשתמש במיומנויות טכנולוגיות, לחקור את נושא הלימוד ולקיים אינטראקציה עם תלמידים אחרים. בויקי כל שינוי מתועד, וכך מתאפשר לתלמידים ולמורה לבצע מעקב ולמדוד (גם אמפירית) את מידת התרומה של כל תלמיד לפרוייקט. אגב, חשוב לציין שכמעט לא נדרשה התערבות מצדי באשר לאיכות הערכים, לאור העבודה הרבה שבוצעה על כל ערך. יתר על כן, ניתן לערוך את הויקי מכל מכשיר עם חיבור לאינטרנט, ובמקרה שלנו הסתבר שהתלמידים המשיכו לבצע שינויים ועריכות גם לאחר שעות בית הספר.

מעל לכל, התלמידים עבדו באופן עצמאי, הונעו מתוך מוטיבציה ומעורבות אישית בנושא הנלמד, התייחסו לידע בצורה ביקורתית ונראה היה שהם נהנים. לא פחות חשוב - הפרויקט נעשה כולו באמצעות כלים חינמיים.