להקשיב לשטח
הוראה איכותית. בשנים האחרונות אנחנו שומעים את המושג הזה יותר ויותר. אבל נשאלת השאלה – מהי הדרך להגיע לאותה הכשרה חינוכית איכותית?
כאשר ניגשים לבנות הכשרה איכותית - חינוך של כיתה, לימוד מקצוע, קורס בצבא ואף קורס באזרחות, יש לתת את הדעת למגוון תחומים. הוראה איכותית צריכה להיות מורכבת מהתייחסות מעמיקה לחמשת המרכיבים הבאים: הלומד, המלמד, התוכן, גישת החניכה ולבסוף שיטות הלמידה. התייחסות לכל אחד מהללו נדרשת משלב העיצוב, דרך תחנות שונות במימוש וסיכום ההכשרה.
על מנת לממש את הלמידה בצורה האיכותית ביותר, יש להגדיר בשלב הראשון מהי מטרת התהליך החינוכי-לימודי. מה ברצוננו בסופו של דבר להקנות ללומד? לדעתי יש לעשות זאת על ידי הגדרת דמותו הרצויה של הלומד בסוף התהליך הספציפי.
דמותו של הבוגר הוא מונח המתאר את מכלול התחומים והיכולות אשר הוקנו ללומד במהלך תקופת לימודו בהכשרה ספציפית. אדגיש כי דמותו של הלומד מתעצבת ללא הרף במהלך חייו, ולא רק מתכני הלמידה. עם זאת, ניתן להגדיר כיצד אנו כמחנכים רוצים "לראות" את הלומדים כבוגרים בסוף תהליך ההכשרה. בהגדרתנו את דמות הבוגר, עלינו להתייחס הן ליכולות המקצועיות שלו, הן ליכולותיו הקוגניטיביות, הן ליכולותיו החברתיות והן לעולם הערכים שלו.
מכאן כי דמותו של בוגר הכשרה חינוכית נבחנת אל מול מטרת העל, כפי שהיא עוצבה על ידי מנהלי אותה מערכת חינוכית. לדוגמא, לדעתי, מטרת העל של בית הספר היא קידום והכנה של התלמידים אל חייהם הבוגרים בעולם, הן מהיבטי הפרט והן מהיבטי החברה.
כדי לממש את המטרה הנשגבת הזו, על בית הספר לעסוק באופן איכותי בשני תהליכים בעת ובעונה אחת - בתהליך החינוך ובתהליך הלימוד.
ברצוני להציע דרך הסתכלות לפיה כל למידה מבוססת על מספר מרכיבים גנריים אותם עלינו לקחת בחשבון. שילובם יחד יוביל לשדרוג ולאיכות גבוהה של הכשרת הלומד. באופן מתומצת, ניתן לכתוב את הגורמים כולם בצורה של נוסחה, כאשר איכות ההכשרה הינה פונקציה של המרכיבים הללו. עם זאת, יודגש כי זוהי רק צורת הצגה ולא ניתן לכמת את המרכיבים לכדי מספרים ולחשב איכות, אך כן ניתן לעבוד לפיה לבנייה ומימוש הכשרה איכותית.
כן, יש נוסחה להצלחה
הלומד\ת (S)
מה הם מאפייני הדור עליו נמנים הלומדים? על מנת להבין את הלומד בצורה מעמיקה, יש לבחון את הסטטוס הספציפי בו הוא נמצא. לומדים בשכבות גיל או הכשרות שונות נמצאים בסיטואציה שונה, אשר משפיעה ומשליכה על יכולות ודרכי הלמידה שלהם, על אף השתייכותם לאותו דור. לשם הגדרת תהליך זה, אשתמש במונח "מצב צבירה", מתוך הנחה שגורמים חיצוניים ופנימיים שונים משפיעים על הלומדים ועל יכולתם ללמוד בזמן נתון.
השפעות על "מצב הצבירה" של הלומד יכולות להיות קשורות לאתגרים קוגניטיביים ורגשיים מחוץ ובתוך המוסד החינוכי. הבנת הלומד אינה מסתכמת רק בלימוד מעמיק של הלומד לבדו, אלא מתייחסת גם לנקודות הממשק של אותו לומד עם המלמד ועם התכנים הכלולים בהכשרה.
המלמד\ת (המנטור) (M)
ניתן להבחין כי המרכיב של המלמדת (M) בנוסחה הוא המרכיב הראשון והיחיד המצוין באות גדולה. ראייתי היא כי איכותה של הלמידה, תהא אשר תהא, בכל מסגרת חינוכית לימודית, נשענת בעיקר על המלמדת (המורה, המדריכה, המפקדת). זאת בשל חובתה להיות המבוגר האחראי, אשת החינוך אשר באה מיוזמתה לקדם את הלומדים.
מרכיב זה הוא בעל יכולת התכווננות ואף נדרש להתאמה אל מול הלומד שהוא מרכז ההכשרה. להיות מלמדת משמעו להיות מחנכת, חלק מהותי במערכת החינוך של מדינת ישראל. כאשר מבינים זאת ומחנכים לכך, אזי ברורה חשיבות תפקידו של כל איש סגל בכל מוסד חינוכי. שר התרבות חילי טרופר כותב בספרו "מקום בעולם":
"להיות איש חינוך משמעו להיות למען התלמיד, לפתוח את הלב כדי שהתלמידים יסדקו בו ויטלטלו אותו, משמעו לכרות אוזן ולפקוח עין כל העת מתוך אחריות ואכפתיות ומתוך נכונות לשמוע ולראות דבר חדש, נכונות להפוך לדבר חדש, למישהו אחר."
כפי שציינתי כבר, האות M מציינת את חשיבותו של המלמד. הכוונה היא למחנך, אך כמובן שמדובר גם על אנשים נוספים אותם פוגש הלומד במהלך ההכשרה – מנהל, מורים מקצועיים ונותני שירות.
תוכן הלמידה (C)
תוכן הלמידה הינו נגזרת ישירה של דמות הבוגר אליה אנו שואפים. כאשר מרכיב התוכן מתייחס הן לרשימת התכנים, הן לתכנים הפנימיים בכל סעיף והן למבנה ההכשרה – שלבים שונים בהתפתחות הלמידה. לדוגמא, חלוקת משך ההכשרה לשלבים והגדרת ההקשרים בין השלבים השונים. המבנה יכול להיות טורי ויכול להיות מקביל. חשוב ליצור מבנה מודולרי אשר מאפשר שינוי בכל זמן נתון על רקע:
א. שינוי בהרכבי הלומדים בהכשרה.
ב. שינוי תוכני.
חשוב לעשות שימוש במבנה ההכשרה לשם גיוון שיטות הלמידה ולשם גיוון פורומי הלמידה על מנת לחזק יכולות של בניית שותפויות ועבודה בצוות לדוגמא או כל היבט חינוכי אחר.
הגישה החינוכית (P)
חינוך הוא תהליך של למידה בו האדם רוכש ידע, מיומנות ערכים ואו עמדות. ניתן לראות את החינוך כמצבור של פעולות מכוונות, המשפיעות על התנהגות האדם ועל עיצוב אישיותו. הבדל חשוב נוסף בין חינוך ללימוד הוא העובדה שבניגוד ללימוד, חינוך הוא תהליך בו גורם אחד פועל למול גורם שני. כך שחינוך היא פעולה בין שני גורמים.
מהו תפקידה של המלמדת (מחנכת)? לכאורה התשובה די ברורה - להכשיר את הלומדים להיות בוגרים מועילים לעצמם ולמדינה, הן מבחינת דמותם הערכית והן מבחינת יכולותיהם המקצועיות. אם כן מהו קו מטרה? לאן שואפת המלמדת להביא את חניכיה? איך נמדד קו מטרה זה? האם קו המטרה שווה בין כולם? מה עושים עם לומד אשר לא משיג את רף המטרה?
איש חינוך אשר ניגש למלאכתו נדרש לראות את התהליך כולו ועוד יותר מכך לתכנן אותו. עליו ליצור, תוך שיתוף עם הלומד, את מסלול התפתחותו של האחרון. באילו נקודות על הלומד לעבור בכל אחד השלבים על מנת להתקדם אל אותה מטרה. עליו כמורה להבין את תפקידו כמפתח אישי לכל לומד ולומד. להבין את השונות בן הלומדים. להבין את מורכבות המצב בו נמצא הלומד בתהליך ההכשרה ולבסוף לדעת לא להסתכל על הסיטואציה, אלא להסתכל על הלומד.
שיטות הלימוד (T)
כבר הרחבתי במסמך זה על חשיבות תהליך החקירה המעמיקה להבנה מיהו הלומד המאכלס את ההכשרה. עם זאת, חשיבות זו מתגברת כאשר אנו עוסקים בשיטות ובטכניקות שונות ללימוד אותם לומדים השייכים לדור ה-"Z" ואשר חווים ולומדים בצורה אחרת מהדורות הקודמים. מספיק להסתכל על הדרך בה הם לומדים למבחן במתמטיקה כדי להבין זאת. למידה שמתבצעת אל מול מסך מחשב וסמרטפון במקביל. למידה מתוך צפייה בפתרון תרגיל ביוטיוב. למידה תוך שיח ער בווטסאפ הן בקול והן בטקסט. הדור הזה מגיע לכיתות בית הספר ונפגש בהכתבה של טקסט או במקרה טוב יותר במצגות יבשות.
אל מול ההתנגשות הזו, על המחנך לעסוק באופן בלתי פוסק בפיתוח ואימוץ שיטות למידה מתחדשות לצד שימוש גובר בטכנולוגיה. להלן מספר דוגמאות לשיטות וטכניקות למידה יעילות:
1. לימוד על ידי סילבוס פתוח הנבנה על ידי התלמידים אל מול נושא המוגדר על ידי המנחה.
2. P. B. L - לימוד סביב בעיה או פרויקט.
3. לימוד בסמינריון – שיעור המתנהל כדיון סביב שולחן.
לצד כל אלה יש לשאוף לראות איך ניתן למקסם עבור כל תלמיד ותלמידה את השימוש בשיטה ובטכנולוגיה המתאימה בשבילו\ה ללימוד, על מנת שנוכל להביאו לפסגת יכולותיו\ה.
איכות בחינוך היא בהחלט דבר אפשרי. הדרך להגעה להכשרה חינוכית מקצועית איכותית עוברת דרך לימוד ותכנון מקדים. דרך זו מחויבת לעבור דרך חמישה מרכיבים עיקריים המופיעים במסמך זה. הנוסחה המוצעת במסמך זה לפיה איכות הלמידה (Q) הינה פונקציה של המלמד-מנטור (M), הלומד (S), התוכן (C), שיטת הלימוד (T) והגישה החינוכית (P) מאפשרת תכנון מקדים של הכשרה או לחילופין בחינה מעמיקה של הכשרה קיימת ושדרוגה אם נידרש בהיבטי כל אחד ממרכיבי הנוסחה. פה המקום לשוב ולציין את החשיבות ואת מרכזיותו של המלמד בכל מערכת חינוכית. בסופו של דבר, הגורם העומד, מתחכך, משמש דוגמא אישית וזה שמקנה את כלל המידע והידע ללומדים. כך ששאר המרכיבים, מוצלחים ככל שיהיו, מהווים כלים ומסייעים למלמד. מורה שלא ידע להשתמש בהם ולמקסם אותם יפגע באיכותם וכתוצאה מכך באיכות ההכשרה כולה.
