בבית הספר הזה אסרו את השימוש במחקים – זו הסיבה

ביום הראשון ללימודים בארץ חדשה גילתה בתי כי בבית הספר שלה לא משתמשים במחקים. בכלל. בקופסאות כלי הכתיבה שמונחות על שולחנות התלמידים אין מחקים, בתיקי התלמידים אין מחקים ואפילו העפרונות – נטולי מחקים. כאשר התלמידים טועים, הם מתבקשים להעביר קו על מה שהם תופסים כטעות ולכתוב את התיקון מעל הקו.

בהתחלה הבת שלנו הגיבה לזה ברוגז רב, כמעט בזעם. זה הכעיס אותה מאוד שכולם יכולים לראות שהיא טעתה. מה אם היא טועה וכותבת את המילה לא נכון? מה אם היא שוגה בפיתרון של תרגיל בחשבון ורוצה לתקן? בכל פעם שטעתה היא התעצבנה מאוד והתקשתה לקבל את הצעת המורים: רק תעבירי על הטעות קו, ותכתבי למעלה את התיקון.

בהתחלה גם אנחנו לא הבנו את העניין. מה הסיפור שלהם? מה הבעיה לתת לילדים למחוק את הטעויות שלהם ולתקן מיד?

יום אחד אזרנו אומץ ושאלנו את המורה שלה מה העניין. למה מתקיימת הדרה של מחקים ומחיקה מבית הספר?

בלי להתבלבל הסביר לנו המורה כי כאשר התלמידים לא מוחקים את הטעות אלא משאירים אותה גלויה לעין, המורים יכולים לראות היכן התלמידים מתקשים ולעזור להם. גם התלמידים יכולים לראות היכן הם טעו וכיצד הם תיקנו את הטעות. כך התלמידים חשופים למקומות בהם הם נוטים לשגות וכמובן יכולים לעקוב בקלות אחרי ההתקדמות שלהם לאורך זמן.

מעבר ליתרונות הפרקטיים שבאי מחיקת הטעויות, הסביר המורה, השינוי גם נובע ממסר שצוות ההוראה בבית הספר מנסה להעביר לתלמידים – טעויות הן לא דבר רע שצריך למחוק ולהעלים, אלא להפך, הטעויות שלנו עוזרות לנו להתקדם. כאשר אנחנו מחפשים דרכים לתקן טעות, המוח שלנו מוצא את הדרך שלנו לפיתרון, והתוצאה היא שכך למדנו טוב יותר.

"אם טעויות הן דבר שיכול להועיל לנו", סיים המורה "אז אין צורך במחקים".

אנחנו השתכנענו באותו הרגע, וזה אמנם לקח קצת זמן, אבל גם הבת שלנו התרגלה לרעיון והיום אין לה בעיה לטעות ולא למחוק. היא יכולה גם להסתכל במחברת ולראות מקומות שבהם טעתה בעבר וכיצד תיקנה את הטעויות.

בשביל להתפתח אנו צריכים להיות מוכנים ללמוד מטעויות
הוצאת המחקים מחוץ לבית הספר והלמידה מטעויות התלמידים היא חלק ממהלך גדול של בית הספר – הטמעת דפוס חשיבה מתפתח בקרב התלמידים והמורים. דפוס חשיבה מתפתח הינו האמונה שביכולתנו להשתנות ולהתפתח באמצעות מאמץ ולמידה, והמוכנות לעבוד קשה לשם כך. בעלי דפוס חשיבה מתפתח תופסים טעויות, מאמץ ואפילו כישלונות כחלק הכרחי בדרך לשיפור והתקדמות. החלופה לדפוס חשיבה מתפתח הינה דפוס חשיבה מקובע – האמונה שחוכמה, כישרון ויכולות הנן קבועות, וכי יש אנשים ש"יש להם את זה" ויש כאלו ש"אין להם את זה". בעלי דפוס חשיבה מקובע מאמינים כי מאמץ וכישלון מסמנים שהאדם איננו מספיק מוכשר או חכם בתחום בו נכשל.

חוקרי חינוך, נוירולוגיה ופסיכולוגיה מאמינים כיום שחינוך לדפוס חשיבה מתפתח יכול לקדם תלמידים בצורה מדהימה, שכן תלמידים בעלי דפוס חשיבה מתפתח לומדים באופן יעיל יותר, סקרנים יותר, מוכנים לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם חומר חדש ואתגרים חדשים. תלמידים אלו גם יודעים להתמודד טוב יותר כאשר הם נכשלים, הם מתאמצים יותר ומגיעים לתוצאות גבוהות הרבה יותר בלימודים (לקריאה נוספת לחצו כאן).

מתוך כך, כמובן שכולנו היינו רוצים שתלמידינו יהיו בעלי דפוס חשיבה מתפתח.

איך מטמיעים דפוס חשיבה מתפתח בקרב התלמידים?
המנהלת בבית הספר של ביתי לקחה על עצמה משימה – הטמעת דפוס חשיבה מתפתח בקרב כל תלמידי בית הספר. אי השימוש במחקים בבית הספר הוא רק דוגמה אחת מבין פעילותה הענפה להטמעת דפוס חשיבה מתפתח בקרב התלמידים. המנהלת השכילה להבין כי שינוי הגישה והמעבר מדפוס חשיבה מקובע לדפוס חשיבה מתפתח אינו קורה אצל התלמידים בין רגע, ועל מנת שלגישה תהיה השפעה אמיתית, היא חייבת להתחיל מהמורים וההורים.

3 פעולות להטמעת דפוס חשיבה מתפתח בקרב המורים שנקטה המנהלת
כאשר מנהלת בית הספר החליטה שהיא מעוניינת להטמיע את הגישה, היא הבינה שהיא לא יכולה לכפות עליהם את המהלך ולכן חיפשה את הדרכים הנכונות לרתום אותם אליו. לשם כך היא פעלה ופועלת במספר מישורים:

1. חשיפת המורים לגישה - על מנת שכולם יהיו "באותו עמוד", כל מורה בבית הספר התבקש/ה לקרוא את ספרה של פרופ' קרול דווק - כוחה של נחישות. בספר פורסת דווק את הבסיס המחקרי ואת עקרונות הגישה.

2. שיתוף המורים במחשבות על המהלך הבית ספרי – המנהלת החלה בדיון מתמשך בהסתייגויות השונות ובחששות המורים מהשינויים הנדרשים מהם בשל המעבר לדפוס מחשבה מתפתח. לדברי המנהלת, היה לה חשוב שדפוס החשיבה המתפתח יוטמע גם בשיח הפנימי של הצוות - בישיבות המורים. כלומר, היא הקפידה להטמיע בישיבות הצוות את הרעיון שגם למורים מותר לטעות, הזמינה אותם לצאת מאזור הנוחות וכיוצא בזה.

3. הנעת תהליך בו המורים לומדים בעצמם – על מנת שהמורים יצאו מאזור הנוחות שלהם, יאתגרו את עצמם במקומות שבהם הם מתקשים, יבינו כי הם מתפתחים במקומות אלו, וכך יחוו על בשרם את הרעיון של דפוס חשיבה מתפתח וילמדו מהתהליך שהם עצמם עוברים, המנהלת החליטה שגם המורים חייבים ללמוד. כל מורה בבית הספר נדרש/ה לחקור נושא פדגוגי מסוים לבחירתו/ה בהקשר של דפוס חשיבה מתפתח ולהציג אותו לשאר הצוות במהלך השנה. בפגישות הצוות בהן המורים הציגו את הנושאים שלמדו, הם ניסו למצוא פתרונות חדשים ויצירתיים להטמעת "דפוס החשיבה המתפתח" בנושאי התוכן ובשאלות שהוצגו על ידי עמיתיהם.

כשהמורים לומדים בעצמם וחושבים יחד על דפוס חשיבה מתפתח - גם המורים וגם התלמידים מרוויחים

בשיחות שניהלתי עם חלק מהמורים, הם מספרים שכיום הם מאוד שמחים עם שיטת העבודה, אך שהמעבר לא היה חלק והם לא התלהבו מהחלק שדרש מהם לקרוא, להתאמץ ולערוך מחקר. אולם, הם מודים שהמהלך היה יעיל מכיוון שהם נחשפו לכך שגם הם (כמו כולנו) מחזיקים בדפוסי חשיבה מקובעים לגבי חלק מהדברים. הצורך להתמודד ולאתגר את עצמם עזר למורים להבין יותר את התלמידים ואת גישת ההוראה.

בנוסף, הם אומרים, הדיונים של כלל הצוות בגישה ובדרכים ליישומה הולידו הרבה טכניקות שבהן הם משתמשים בכיתות. חשוב מכך, העבודה המשותפת של כל צוות המורים על הנושא, הביאה לכך שהצוות עבר לדבר בשפה דומה. כלומר, התלמידים קיבלו מסרים של דפוס חשיבה מתפתח מכל המורים איתם למדו והייתה לכך השפעה רבה.

3 פעולות להטמעת דפוס חשיבה מתפתח בקרב ההורים שנקטה המנהלת
צוות בית הספר הבין שעל מנת שניתן יהיה באמת להטמיע דפוס חשיבה מתפתח אצל התלמידים, חשוב שגם בבית הם ישמעו את אותם רעיונות.

1. קיום סדנאות דפוס חשיבה מתפתח להורים - כדי לאפשר גם להורים להבין במה מדובר, מתקיימות בבית הספר סדנאות להורים לגבי דפוס חשיבה מתפתח וכיצד להשתמש בו גם בבית. אולם מעבר לסדנאות ננקטו שני צעדים נוספים שלדעתי הנם משמעותיים מאוד להורים על מנת להבין את המתרחש בבית הספר:

2. הכנסת ההורים לכיתות הלימוד - בבית הספר ההורים מוזמנים להיכנס לכיתות התלמידים לחמש עשרה דקות בתחילת היום. עד לכיתה ב' ההורים מוזמנים בכל יום, ומכיתה ג' ההורים מוזמנים רק בימים שלישי ושישי. הרעיון שעומד מאחורי המהלך הוא שכאשר ההורים נוכחים בבקרים בכיתות, הם נחשפים לחומרי הלימוד של התלמידים, והם משתתפים בחלק מפעילויות הבוקר כמו תרגול מתמטיקה בעזרת משחקים או קריאת סיפור עם הילד. אולם עוד דבר משמעותי הוא שההורים שומעים ורואים כיצד המורים מלמדים ומדברים עם התלמידים ויכולים להבין יותר לעומק את השפה והשיח הבית ספרי. צריך להודות שבהתחלה ההזמנה של בית הספר להיכנס לכיתות בכל בוקר נראתה לנו כדבר מעיק. אולם היום, כשהבן הבכור שלנו גדל ועבר לבית ספר אחר שבו אנחנו לא באמת יודעים איך ומה מלמדים אותו, אנחנו מוקירים את ההתנהלות של הזמנת ההורים לבית הספר מאוד.

3. הדגשת האלמנטים של דפוס חשיבה מתפתח בתעודה – צוות המורים שינה את התעודה כך שהדגש בתעודה הוא לא רק על ההישגים אלא גם על ההשקעה בלמידה והמוכנות להתנסות באתגרים חדשים. כמו כן, בתעודה יש מקום למורים לכתוב להורים כיצד הם יכולים לעזור לילדים גם בבית. ניתן לראות דוגמאות לכך בטופס התעודה המצורף:    

הדגש בתעודה הוא לא רק על ההישגים אלא גם על ההשקעה בלמידה והמוכנות להתנסות באתגרים חדשים

זה לא פשוט, אבל זה בהחלט אפשרי לבצע שינוי מחשבתי ומעשי בגישת ההוראה והלמידה בבית הספר. על מנת לעשות זאת, חשוב שיהיה חזון חינוכי שאליו ניתן לרתום את השדרה הניהולית ואת המורים. על מנת להנחיל את הרעיון בקרב התלמידים יש להתחיל מהנחלתו בקרב צוות המורים וכן בקרב ההורים. כאשר צוות המורים נרתם לרעיון ומקבל זמן ומקום לעסוק בו, היצירתיות הטבעית שיש למורים והאמביציה להשתפר ולשפר את למידת התלמידים כבר יעשו את שלהם ויביאו לתוצאות הרצויות.

לרעיונות נוספים להטמעת דפוס חשיבה מתפתח קראו את הכתבה כך עושים זאת בלונדון - 8 דרכים מעשיות לפיתוח דפוס חשיבה מתפתח אצל התלמידים.