בסדרת הסרטים המוכרת מלחמת הכוכבים, מאסטר יודה הנו המורה הבכיר ביותר להכשרת אבירי ג׳די. נראה שאם אתה במקצוע 800 שנה יש לך הזדמנות להגיע לרמת מקצועיות גבוהה. הוא כבר ממש בדרך לצאת לפנסיה אבל חבר נאמן בשם אובי וואן קנובי מבקש ממנו טובה אישית חשובה: להכשיר נער צעיר בשם לוק סקייווקר להיות אביר ג׳די.
במהלך סדרת האימונים המפרכת לסקייווקר הצעיר, מתקיימת שיחת משוב חשובה בין המורה לתלמיד: "אני לא מאמין שזה אפשרי" אומר התלמיד למורה. "זו הסיבה שאתה נכשל" עונה בקול נמוך המאסטר. לאחר מכן המאסטר מסביר לתלמיד מה עליו לעשות בכדי להצליח ואיך בעצם הוא יידע שאכן הגיע ליעד והפך להיות אביר ג׳די.
בכל מערכות החינוך בעולם (ובגלקסיה) מתקיים תהליך תכוף של הערכה. התהליך מוטמע באופנים כל כך עמוקים בתוך תפיסות העבודה, עד כי לעיתים רבות אנו שוכחים להתייחס לרמת המורכבות והחשיבות של התהליך בתוך תנועתה המתמדת של הלמידה.
באופן כללי התהליך מתרחש כך:
כמובן שההנחה שמובילה אותנו היא מצב שבו התלמיד מתייחס לדברים שנכתבו או נאמרו על ידי המורה ובכך הוא משפר את תהליכי העבודה, למידה והחשיבה שלו. לצערנו, מחקרים רבים מראים שהמציאות איננה כזו. פעמים רבות משוב שנעשה בצורה לא מדויקת יכול לפגום במוטיבציה של הלומד ואיננו משפר את הביצוע.
כל מי שלמד מבוא לפסיכולוגיה, למד על "חוק התוצאה" של תורנדייק: חיזוק חיובי על התנהגות רצויה מגביר את שכיחות ההתנהגות, ועונש מחליש התנהגות לא רצויה ועכב כך מחזק התנהגות רצויה. מה שמעניין הוא שאותו חוקר, תורנדייק, ניסה להכיל את התיאוריה שלו על השפעת הציונים על התנהגות, ואתם יודעים מה? הוא לא הצליח להתאים את המסקנות לתיאוריה שלו!
הוא גילה שציונים הניתנים לתלמידים לעיתים רבות מעכבים את תהליך הלמידה ולא מקדמים אותו. הוא נימק זאת בכך שלציונים ישנם שני חסרונות: היותם יחסיים ולא מוחלטים וכן היותם כלליים מדי ואינם מסבירים את ההתנהגות הרצויה מספיק. ישנם מחקרים שחקרו את תחום ה-E–learning (למידה באמצעות מחשב) ומחקרים אלו מראים כי הלמידה נפגמה כאשר התקבל ציון על הלמידה. כלומר הלמידה הייתה טובה יותר כאשר לא היה משוב בכלל.
די מפתיע, לא?
צריך להבין שמשוב הוא עניין מורכב; כמו כל פעולה שקשורה לשינוי תפיסה של המין האנושי, גם פעולה זו דורשת דיוק ומיומנות. משוב, בספרות המקצועית, מתייחס לפעולה המתבצעת על ידי גורם חיצוני ומספקת ליחיד מידע על אספקט מתוך הביצוע שלו. המשוב מתייחס לאיכות התפקוד או התוצר של היחיד. חשוב לזכור שמטרת המשוב היא בעצם שיפור היכולת של היחיד לבצע משימות שבהן הביצוע שלו עדיין לא מושלם. ובכך לשפר את הפעילות.
אציג דוגמא: המורה נותן משוב לתלמיד בציון 83, כשהמורה מסמן על יד כל תשובה סימן של V או X. האם בהכרח משוב זה יועיל לתלמיד לייצר שינוי ושיפור בלמידה שלו?
התלמיד יוכל לספור כמה פעמים קיבל X וכמה פעמים קיבל V, אבל ספק אם הדבר יבהיר לו איך בדיוק עליו להשיב בסיטואציה הבאה שתבוא לפניו. המשוב צריך להיות כזה שמאפשר לתלמיד לדעת מה מצופה ממנו, אילו פערים ישנם בין הסטנדרט הנדרש לבין העבודה שעשה, וחשוב מכל - כיצד הוא יכול לשפר את הביצוע שלו, על מנת שיוכל להתקדם לעבר תמונת ההצלחה המתבקשת. כאשר אנחנו נותנים משוב, חשוב ביותר שהתלמיד ידע להשתמש במשוב שניתן, אחרת אנחנו מבזבזים זמן משאבים ואנרגיה.
אם נביט בחלק גדול מענפי הספורט – הסוגיה הזו מאוד ברורה; מאמן שחיה שנותן פידבק לשחיין, כמובן שייתן לו את לוחות הזמנים שהשיג במשחה האחרון (אותם X ו-V) יחד עם זאת, מיד הוא יסביר לו אילו תנועות גוף וטכניקות עליו לשנות על מנת לשפר את התוצאה. סביר שהם גם יצפו יחד בווידאו של התנועות, על מנת שהשחיין יבין לעומק איך בדיוק הדברים צריכים להראות ומשם ימשיכו לתרגול נוסף בבריכה. ההבדל ברור?
על מנת שנוכל להיות יותר מעשיים, הנה 7 עקרונות שיסייעו לקיים משוב אפקטיבי:
1. חשבו על מטרת המשוב לפני שאתם מקיימים אותו. מה בדיוק אתם רוצה להשיג? לפי המטרה שלכם תוכל לבחור לאיזה ביצוע בעבודתו של התלמיד אתם רוצה להתייחס.
2. יש לבסס קריטריונים ברורים להצלחה. אם התלמיד לא יודע מהי ההצלחה ואיך היא נראית, הוא יתקשה ליישם את המשוב. הוא צריך לדעת להיכן הוא צריך להגיע ואיפה הוא נמצא כעת.
3. המשוב צריך לתת כלים שייסעו לתלמיד להתקדם. כלים ברורים שהוא יכול להשתמש בהם. אנחנו צריכים לתת הסברים ברורים שיוכל ליישם.
4. התלמיד צריך להבין לאן הוא צריך להגיע לאחר המשוב. מהי התחנה הבאה שלו. בדוגמא של השחיין, הוא צריך לדעת איך יראה המשחה שלו לאחר שיבצע את השינויים המתבקשים ולאיזה תוצאה הוא רוצה להגיע.
5. אם אנחנו רוצים לבסס את ארגז הכלים של התלמיד למשך כל קריירת התלמידאות שלו - רצוי מאוד שבית הספר יכניס את המשוב לתוך שגרת חייו באופן תדיר וקבוע. התלמיד צריך להכיר את המשוב, להיות מיומן בו ולהבין את מטרתו.
6. בכדי שהמורה יוכל לדעת שהתלמיד אכן הבין את המשוב, דרך טובה היא לבקש מהתלמיד לחזור על מסקנותיו של המשוב במילותיו שלו. כך נוכל לדעת שאכן המסר שלנו כמורים עבר בהצלחה.
בבתי הספר המובילים למוסיקה בארה״ב, ישנם שיעורים פרטניים - מורה בכיר מול תלמיד אשר מתאמן על כלי נגינה. שיעורים אלו נחשבים לחשובים ביותר וכמובן שלמערכת עצמה הם יקרים מאוד. היות והמסרים והזמן בשיעורים אלו יקרים מפז, אחת המיומנויות שעליהם עובדים המורים עם התלמידים כבר מראשית הדרך היא היכולת להערכה ולמשוב עצמי. המורה משקיע רבות ביכולתו של התלמיד להעריך באופן עצמאי את פעילותו ולמשב את הביצוע שלו. בצורה זו יכול להבטיח המורה שהתלמיד יוכל להמשיך להתאמן ולהשתפר עצמאית גם לאחר השיעור האישי. הדוגמא הזו מובילה אותנו לעקרון הבא:
7. בית הספר צריך לבסס את העבודה על המשוב, כאשר המטרה הבית ספרית צריכה להיות ביסוס יכולת עצמאית ורפלקטיבית של משוב עצמי על ביצועים אישיים של התלמידים. דוגמה לכך תוכלו למצוא בסרטון קצר שיצרתי, המסכם את התכנים העיקריים עליהם כתבתי.
לסיכום, המשוב הנו אחד הכלים השכיחים במערכת החינוך. למרות השימוש התכוף בכלי זה, לא תמיד השימוש בו אכן משיג את מטרתו – שיפור תהליכים וביצועים. בכדי לבצע משוב אפקטיבי חשוב לתכנן היטב את המשוב ולראות את הסוף בראשית התהליך. המשוב חייב להפוך להיות שפה דבורה ומוכרת בבית הספר. המערכת חייבת להכשיר את תלמידיה להבנה של משמעות המשוב ולפתח יכולת של משוב עצמי של תהליך וביצוע.