תורגם מאתר הפורום הכלכלי העולמי – World Economic Forum
לפני דור, כישורי טכנולוגיות מידע ומדיה היו כישורי נישה. היום, הם כישורי ליבה הנדרשים כדי להצליח ברוב מקומות התעסוקה.
מסיבה זו, כישורים דיגיטליים צריכים להיות חלק מהותי ממסגרת חינוכית מקיפה. מבלי שתוצע תוכנית חינוך דיגיטלית לאומית, הגישה, הידע, והמיומנויות הטכנולוגיות יתפתחו באופן לא שוויוני בחברה, יעצימו את חוסר השוויון בה ויגרמו לפגיעה בניידות החברתית.
מהו ה-DQ שלך? (אינטליגנציה דיגיטלית)
האתגר למחנכים הוא לעבור מההתייחסות לטכנולוגיות מידע ככלי – דרך לאפשר את הלמידה (באמצעות פלטפורמות חינוכיות טכנולוגית), לתפיסת הטכנולוגיה כתחום משמעותי בו התלמידים צריכים להצטיין. מתוך כך, אנשי חינוך צריכים לחשוב איך ניתן לטפח את היכולות והביטחון של תלמידים להצטיין בעולם הדיגיטלי וגם מחוצה לו, שכן המדיה הדיגיטלית נוגעת בכל תחום בעולמנו.
כמו IQ או EQ – שמשמשים למדוד אינטליגנציה כללית או רגשית – היכולת לשלוט ולהשתמש במדיה הדיגיטלית יכולה להימדד. המדד שפותח לשם כך נקרא אינטליגנציה דיגיטלית - DQ: digital intelligence. החדשות הטובות הן, ש-DQ היא אינטליגנציה שניתן לאמץ ולפתח בקלות יחסית.
ניתן לפרק את האינטליגנציה הדיגיטלית לשלוש רמות:
רמה 1: אזרחות דיגיטלית - היכולת להשתמש בטכנולוגיה ומדיה דיגיטלית בצורה בטוחה, אחראית ואפקטיבית.
רמה 2: יצירתיות דיגיטלית - היכולת להיות חלק מ"מערכת אקולוגית" דיגיטלית, על-ידי יצירת תוכן חדש והפיכת רעיונות למציאות, באמצעות כלים דיגיטליים.
רמה 3: יזמות דיגיטלית - היכולת להשתמש במדיה וטכנולוגיה דיגיטלית לשם פתרון אתגרים גלובליים או ליצירת הזדמנויות חדשות.
למה אנחנו זונחים את האזרחות הדיגיטלית?
מתוך שלושת הרמות של האינטיליגנציה הדיגיטלית, יצירתיות דיגיטלית היא הרמה שמטופחת יותר מכולן בבתי הספר כיום. יותר ויותר בתי ספר מנסים לספק לילדים חשיפה לאוריינות דיגיטלית, תכנות ואפילו רובוטיקה, כולם נראים קשורים ישירות לסיכוי התעסוקה וליצירת מקומות תעסוקה בעתיד. בדומה לכך, ישנן יוזמות חינוכיות רבות, שמשתרעות מאמריקה code.org ועד לאפריקה IamTheCode.org שמקדמות גישת חינוך לתכנות.
אפשר לראות שגם יזמות דיגיטלית מעודדות באופן יזום, במיוחד במחוזות ההשכלה הגבוהה. אוניברסיטאות בכירות רבות אימצו או מפתחות קורסים חדשים בנושא יוזמות, וכן מקיימות האקתונים לעידוד תרבות של חדשנות. אפילו התחלנו לראות תנועות גלובליות שמטפחות יזמות חברתית בקרב ילדים, באמצעות תוכניות של מנטורים, כמו Mara Foundation ותוכניות בית ספריות כמו Ashoka Changermaker School.
אבל אזרחות דיגיטלית קיבלה התעלמות מוחלטת בקרב מחנכים ומנהיגים. זו למרות העובדה שהצורך להיות מסוגל לשלוט בטכנולוגיה ולחיות בעולם דיגיטלי בביטחון, הוא צורך בסיסי ביותר, שילדים זקוקים לו כבר בגיל מאוד צעיר. ילד צריך להתחיל ללמוד אזרחות דיגיטלית מוקדם ככל האפשר, אידיאלית כאשר הוא מתחיל ללמוד לשחק בסלולרי, מתחבר למדיה חברתית או מתחיל לעסוק בכל מכשיר דיגיטלי אחר.
הכישורים הדיגיטליים שהילדים שלנו צריכים ללמוד
מחנכים נוטים לחשוב שילדים ילמדו את הכישורים הללו בעצמם, או שהכישורים הללו צריכים להיות מטופחים בבית. לעומת זאת, עקב פערי הדורות הדיגיטליים, בדרך כלל, לא ההורים ולא המורים יודעים איך לצייד את הילדים בכישורים הללו בצורה מיטבית.
ילדים צעירים נחשפים פעמים תכופות מדי לסכנות ברשת, כמו התמכרות טכנולוגיות ובריונות ברשת. הם יכולים גם לספוג נורמות התנהגות רעילות, שמשפיעים על היכולות שלהם לתקשר עם אחרים. למרות שרוב הילדים נפגשים עם אתגרים כאלה, החשיפה הבעייתית גבוהה יותר בקרב ילדים פגיעים, וביניהם ילדים עם צרכים מיוחדים, בני מיעוטים ובעלי קשיים כלכליים. ילדים אלו נוטים לא רק להיות חשופים יותר לסכנות, אלא גם עומדים בפני תוצאות חמורות יותר.
אז אילו כישורים אנחנו צריכים ללמד את ילדנו כחלק מהאזרחות הדיגיטלית שלהם? במחקר שביצעו בפורום הכלכלי העולמי בנושא הזה, סימנו שמונה כישורים החשובים במיוחד.
איך חינוך דיגיטלי איכותי צריך להראות
חינוך דיגיטלי אזרחי איכותי חייב לכלול הזדמנויות להערכה ומשוב של התנהלות הילדים ברשת. כלי המשוב צריכים להיות מקיפים ומתאימים, על מנת שיוכלו להעריך לא מיומנויות רחבות של אינטיליגנציה דיגיטלית, אלא גם מיומנויות רכות שלה. בסופו של דבר, כל הזדמנויות ההערכה הללו צריכות להעניק לילדים הבנה טובה יותר של החוזקות והחולשות שלהם בהתנהלות דיגיטלית, כדי שהם ימצאו את הדרכים שלהם לעבר הצלחה.
מנהיגים לאומיים צריכים להבין את החשיבות של אזרחות דיגיטלית כיסודות של אינטליגנציה דיגיטלית. מנהיגי מערכת החינוך צריכים להעניק עדיפות גבוהה להטמעת תוכניות שיפתחו את האזרחות הדיגיטלית של תלמידים, כחלק ממסגרת חינוכית מקיפה שתקדם אינטיליגנציה דיגיטלית וכן תעלה את רמת הביטחון של תלמידים בזמן הימצאותם ברשת.
חשוב מכל, לאנשים פרטיים יש את הכוח ועליהם ליזום חינוך לאזרחות דיגיטלית בסביבת ההשפעה שלהם: הורים בביתם, מורים בכיתות שלהם ומנהיגים בקהילה הרחבה. אין צורך לחכות. למעשה, אין זמן לחכות. ילדים כבר מוקפים בעולם הדיגיטלי ומשפיעים על האופן בו העולם הזה יראה מחר. זה תלוי בנו לוודא שהם מצוידים בכישורים ותמיכה כדי להפוך אותו למקום שבו הם יכולים ויוכלו לשגשג.
כיצד אתם מחנכים תלמידים לאזרחות דיגיטלית? ספרו לנו בתגובות ותוכלו לסייע לאלפי מורים!