כיתת הלימוד כחדר בריחה - רעיון שיהפוך את הלמידה למהנה ומעניינת

דמיינו לעצמכם את התלמידים פותרים תרגילים במתמטיקה בהתלהבות, שמחה ומרץ במטרה להצליח לעמוד בזמנים, לפרוץ את החידה ולהצליח לצאת מ"חדר הבריחה" בשיא הזמן!

שיעור מתמטיקה כזה מתקיים בכיתה ח', בגימנסיית דרכא, קרית מלאכי. השעור מתחיל בסרטון עלילתי ומאתגר ומיד אחריו על הקיר מוקרן טיימר הסופר לאחור את 45 הדקות לשיעור. כתב חידה אחד, מוביל לכתב חידה אחר. רמז אחד מוחבא בכספת עם קוד שצריך לפצח, רק פתרון נכון של התרגילים מוביל לקומבינציה שפותחת. רמז אחר מוסתר על דיסק-און-קי ומוביל לסדרת שאלות מאתגרות ברשת ואפליקציות יצירתיות. כאשר התלמידים פותרים את כל האתגרים, הם מגיעים לתיבה האחרונה שבה הוסתר ה"מפתח" לכיתה ומטבעות שוקולד כחיזוק לקבוצה. תלמידים מתלהבים ואפילו מתרגשים כשהם מצליחים לפענח אתגר מתמטי בסגנון "חדר בריחה". 

תלמידים בפעילות בחדר בריחה במתמטיקה, גימנסיית דרכא קרית מלאכי 

מהו "חדר בריחה"?

"חדר בריחה" הינו משחק שבו קבוצת משתתפים ננעלת בחדר וצריכה למצוא את דרכה החוצה על ידי פתרון חידות ורמזים שמפוזרים בחדר. חדרי בריחה, כפעילות פנאי מאתגרת, נוסדו בהשראת משחקי מחשב (Quest Games, Escape games), ותוך פחות מעשור, הפכו פופולאריים בארצות רבות.

המשחק מתאפיין בסיפור מסגרת שיש בו מימד של מסתוריות, מטרה מוגדרת, פעילות תחת לחץ זמנים (בדרך כלל בין 45 דקות לשעה), צורך בעבודת צוות כדי להצליח להיחלץ, מגוון רחב של אתגרים מסוגים שונים, רמזים המאפשרים לקדם את המשחק בשעת הצורך על מנת שהקבוצה לא תתייאש ומנחה שמלווה את הקבוצה.

מדוע כדאי ללמוד בשיטת "חדרי בריחה"?

בספרו "למידה רבת עוצמה", עוסק רון ברנדט בתנאים בהם מתרחשת למידה מיטבית וכן באופן שבו ראוי ליישם תנאים אלה במגוון מסגרות והקשרי למידה (חינוך החשיבה 19, 2000, מכון ברנקו וויס).  על פי ברנדט, קיימים מספר תנאים, בהם אנשים, מבוגרים וצעירים, מיטיבים ללמוד. בין השאר, טוען ברנדט; שאנשים מיטיבים ללמוד כאשר למידע משמעות אישית עבורם, כאשר הם ניצבים בפני אתגר, כאשר יש בידיהם מידה מסוימת של בחירה ושליטה, כאשר הם מעורבים בפעילות גומלין חברתית וכאשר הם זוכים למשוב מועיל.                                                                                      
תנאים אלה מובנים בחדרי בריחה. כיתות הלימוד בבתי הספר, סוגרות את הדלת על תלמידים רבים. במקרים רבים, במקום פעילות מאתגרת, יצירת עניין ולמידה משמעותית, מחכים התלמידים לפתיחת הדלת והיציאה להפסקה בתום השיעור. פעילויות מסוג "חדרי בריחה" יש בהם פוטנציאל משמעותי להפוך את הלמידה ללמידה רבת עוצמה.

כיצד למידה ב"חדרי בריחה" תורמת לפיתוח מיומנויות המאה ה 21?

למידה מסורתית מזמנת מעט מאוד הזדמנויות לפיתוח של מיומנויות המאה ה 21. מודל ה 4 C's  מונה 4 מיומנויות מרכזיות - תקשורת (Communication), שיתוף פעולה (Collaboration), חשיבה ביקורתית (Critical Thinking) ויצירתיות (Creativity). למידה בשיטת "חדרי בריחה", מאפשרת לטפח, תוך כדי הפעילות, כל אחת מארבעת המיומנויות הללו.

אם ברצוננו, למשל, לטפח את מיומנות "שיתוף הפעולה" בין חברי הקבוצה, ניתן לקבוצה להגדיר 4 מרכיבים שהם לוקחים על עצמם למהלך הפעילות. למשל: לנצל באופן מיטבי את הזמן שעומד לרשותם לטובת המשימה, להקשיב אחד לשני בכבוד, להגיע לפשרה כשיש חילוקי דעות,  כל אחד מהמשתתפים מקבל על עצמו לתרום את המקסימום למשימה וכדומה. מיד אחרי הפעילות, יש לתת לחברי הקבוצה לעבור על המרכיבים שהגדירו ולדון האם עבדו באופן מיטבי ומה הם יכולים לשפר בעבודת הצוות בפעם הבאה.

חדר בריחה אינטרדיסציפלינרי בתיכון מקסים לוי דרכא בלוד

7 דרכים לבניית שיעור בשיטת "חדר בריחה"

1. בחירת הנושא למשחק - כדאי לבחור נושא שיש סיכוי להשתמש בו כמה וכמה פעמים עם קבוצות שונות. בניית המשחק לוקחת זמן רב, חבל להשקיע את כל המאמץ עבור פעם אחת. בתיכון "דרכא מקסים לוי" בלוד, למשל, המורים בנו "חדר בריחה" בנושא ירושלים וכל תלמידי בית הספר התנסו בפעילות. ניתן להשתמש במשחק בריחה ללימוד נושא, כתרגול או כסכום נושא.

2. שילוב בין תוכן לימודי ובין "גימיקים" משעשעים - כשיש חדר מאובזר עם הרבה גאג'טים מתוחכמים זה תורם מאוד להתנסות. אבל גם בכיתת לימוד רגילה עם מספר מצומצם של אביזרים, קופסאות ומנעולים ניתן להתנסות בחוויה. "טריקים" פשוטים וזולים כמו מראה, כתב סתרים, תשבצים וחפצים שמוסתרים בהם רמזים - יכולים להכניס עניין ומתח לכל פעילות. הוספה של קוד QR בצד המשימות, המכוונות לסרטונים או מאמרים שמהם ניתן ללמוד ובעזרתם להגיע לפתרון החידות מוסיפה תוכן ועומק למשחק. לפני שמתחילים לבנות משחק, כדאי מאוד לבקר ב"חדר בריחה" אמיתי, על מנת להתנסות ולהבין מה המרכיבים החשובים של משחק בריחה טוב.

3. עבודת המורים בצוות - בנייה של משחק בריחה, יכולה להיראות בהתחלה מורכבת, מאתגרת וכרוכה בעבודה רבה ולכן כדאי  שתיעשה בצוות כך שניתן יהיה להתייעץ וללמוד אחד מהשני. פיתוח משחק בצוות, מאפשר גם להביא נקודות ראות של דיסציפלינות שונות, שכבות שונות, יכולות מגוונות של מורים ורעיונות מגוונים יותר.  

4. קביעת מסגרת זמן ריאלית לפעילות- כדאי לקיים את הפעילות בשיעור כפול, כך נשאר מספיק זמן להתארגנות לפני הפעילות  וגם מספיק זמן בסוף השיעור לעשות רפלקציה על תהליך.  תוך כדי המשחק יש להקרין טיימר כדי שהמשתתפים יראו בכל רגע נתון כמה זמן נותר להם.

5. הכנת סיפור מסגרת שיש בו מימד של מסתוריות ואתגר - סיפור המסגרת יכול להיות אמיתי או דמיוני, ויש לו משמעות ביצירת המוטיבציה של התלמידים לפעילות. בלי סיפור מסגרת בעל משמעות, הפעילות עלולה להפוך לרצף כתבי חידה בלבד. 

דוגמא לסרטון פתיחה למשחק במתמטיקה 

6. עבודת התלמידים בקבוצה - שיתוף הפעולה בין חברי הקבוצה הוא קריטי להצלחה. לתלמידים רבים יש מעט ניסיון בעבודה בקבוצות. קבוצה אידאלית היא בין 4 ל-6 משתתפים, בקבוצה גדולה יותר לא כל התלמידים מצליחים לבוא לידי ביטוי. ניתן להפעיל כמה קבוצות אחת ליד השנייה, זה תלוי כמובן בכך שיש סטים נפרדים ומסומנים באפון ברור לכל קבוצה ושהקבוצות מכבדות זו את זו ולא לוקחות רמזים של קבוצות אחרות.

7. הכנת אתגרים ברמת קושי מתאימה - לא קל מדי ולא קשה מדי - חשוב שהמנחה לא יגלה לתלמידים את התשובות ולא ייתן רמז אלא אם כן הקבוצה מבקשת רמז באופן מפורש. חלק מהמטרה היא לסייע לתלמידים להיות לומדים עצמאיים ולפתור בעיות בעצמם. יחד עם זאת, יש להקפיד שלא להגיע לשלב שבו התלמידים מתייאשים כי אז יהיה להם מאוד קשה להמשיך.

גם לכם מתחשק ללמד בשיטת חדרי בריחה? הכנו לכם משחק מתנה!

 מצורף משחק בריחה במתמטיקה לכיתה ח' שאותו אתם יכולים להוריד ולהפעיל בקלות. בהצלחה!