להקשיב לשטח
שנת 2019 כבשה את העולם בסערה עם התחדשות בתחומים שונים – מערכת בחירות חדשה עם מפלגות חדשות, אירוויזיון חדש שיתקיים בישראל ועוד... אבל מה קורה אצל המורים?
לא מעט מורות ומורים ותיקים מרגישים מתוסכלים ושחוקים מכך ששנה אחר שנה הם נדרשים לעשות שוב ושוב את אותם הדברים, להעביר את אותם שיעורים, להכין תלמידים לאותם מבחנים ולעסוק באותן בעיות משמעת שלא נגמרות אף פעם...
לא פעם אנחנו מנסים להבין את הסיבה לשחיקה ולמנוע את ההתדרדרות ויש גם לא מעט דוגמאות לדרכים להתמודדות עם שחיקה.
הפעם נדבר על יוזמה ככלי מעולה להתמודדות עם שחיקה ולחץ.
אנחנו מבחינים בין שני סוגים מרכזיים של לחצים: לחצים מעכבים ולחצים מאתגרים.
לחץ מעכב הוא כל לחץ אשר מפריע למורים לבצע את תפקידם, כגון: עמידה לאורך שעות רבות, קהל יעד שדורש התמודדות ייחודית, דרישות גבוהות מצד ההנהלה, ניסיונות השפעה והתערבות של גורמים נוספים כגון ועדים ונציגות ההורים ועוד. ההשפעה של לחץ מעכב היא עייפות, שחיקה, קושי להתמיד לאורך זמן ועוד.
לחץ מאתגר הוא לחץ אשר מסייע למורים לבצע את תפקידם ומעודד אותם לעשייה. לחץ מאתגר נובע מפיתוח רעיונות, קידום של יצירתיות, ניסיון לצאת מן הקופסה ועוד. לחץ מאתגר מעורר מוטיבציה, מגביר אפקטיביות, מפתח חדוות עשייה ומעודד מצוינות.
למעשה לחץ מאתגר מסייע לנו להתגבר על לחץ מעכב, לצמצם אותו ולהפוך את השפעתו. אחת הדרכים המומלצות לעודד לחץ מאתגר היא לפתח יוזמות חינוכיות.
דוגמה ליוזמה כדרך להתמודדות עם שחיקה
באמצע השנה שעברה נפגשנו עם מורים בבית ספר אותו אנו מלווים, ובמסגרת השיח המשותף ובחירת המורים מה מעניין אותם ליזום בבית הספר, עזרנו להם לקדם יוזמה חדשה של לימודי רובוטיקה בבית הספר.
אחרי שהכול גובש כהלכה, המורים הציגו את הרעיונות למנהל שהחליט למנף אותם הלאה ובית הספר (בתמיכת המועצה) החליט להתחיל בתכנית ממוקדת של לימודי תקשוב ורובוטיקה. וחודשים ספורים לאחר מכן ניתן כבר היה לזהות שינוי תשתיתי ופדגוגי, אבל חשוב מכך - היה ניתן לראות הלך רוח סוחף בקרב המורים שיזמו את התכנית ובקרב תלמידיהם.
לאחר מספר חודשים ביקרנו בבית הספר שוב בזמן שהתלמידים עסקו ביישום פרויקט רובוטי: בניית תכנית מחשב של מבוך, ויצירת אלגוריתמים שיוזנו אל הרובוט על מנת שהוא יוכל להיכנס ולצאת מן המבוך באופן עצמאי. המורה עבר בין הקבוצות, הנחה אותם, כיוון אותם, נתן להם רעיונות, ומשוב תהליכי, והם המשיכו לעבוד. בעוד התלמידים עוסקים במשימה החדשה, סיפר לנו המורה על החוויה שלו: "לומר את האמת, בשנה שעברה חשתי עייפות רבה מהמקצוע, הייתי משועמם, אפילו חשבתי לעבור למקום אחר. התכנית הזו שהכניסה אותנו להשתלמות, וכל האמצעים שקיבלנו נתנו לי הרבה כוח".
אומנם הפעילות הזו דורשת מהמורה יותר: הכנה מקצועית, יציאה מאזור ה"נוחות" של הטוש, הלוח והשיעור בכיתה, הצורך לעבור מהוראה פרונטלית ממוקדת כיתה להוראה ממוקדת קבוצה קטנה, הדורשת התרוצצות והתאמה של כל קבוצה וקבוצה ועוד לא מעט אתגרים. ועם זאת ניכר שהשינוי הזה הוא הרבה יותר ממריץ מאשר מתיש - רק משפת הגוף של המורה ניתן להבין שהוא חווה שינוי מאוד חיובי.
האמת שמה שראינו בבית הספר הזה אינו מקרי!
אחת הדרכים המוצלחות להעצמת המורים והתמודדות עם שחיקה היא עידוד יוזמה חינוכית.
מהי יוזמה חינוכית וכיצד לבצע אותה?
לא פעם יוזמה נובעת מצורך, מתשוקה לבצע משהו חדש, פורץ דרך, מעניין שיוביל לשינוי. בעולם המשתנה בקצב מהיר, עם פלטפורמות אינטראקטיביות המאפשרות העברת ידע ולמידה, ממש מתבקש לפתח את שלל ההזדמנויות הניכרות בדרכנו ולמנף מהן יוזמות חדשניות.
היוזמה החינוכית מייצרת לחץ מאתגר שמסייע למורים ולתלמידים להתמודד עם שחיקה, לעורר את המוטיבציה ולהגביר את שביעות הרצון שלהם.
כל מורה יכול/ה לפתח ולהוביל יוזמה חינוכית. חשוב לקחת בחשבון שלא פעם היוזמה כוללת אינטגרציה של תחומי לימוד שונים, שיתופי פעולה בתוך בית-הספר ומחוצה לו, חיבור לקהילה ועוד – ולכן על המורה היוזם להשקיע זמן בתכנון היוזמה ביחד עם השותפים הפוטנציאלים.
כמובן שלמנהל/ת בית הספר יש תפקיד משמעותי ומיוחד בעידוד היוזמות בבית הספר. על המנהל/ת לעודד את המורות והמורים לפתח יוזמות חינוכיות, להתמקד בקביעת יעדים ארוכי טווח שיכולים להוות את הבסיס ליוזמות שיעלו, ולתת חופש פעולה תוך גיבוי והעצמה למורות ולמורים המובילים יוזמות כאלה.
בבתי-ספר בהם המנהלים והמנהלות מאפשרים את התשתית הנדרשת ואת מרחב פעולה חופשי, שם ימצא בסיס לקידום יוזמה מצד המורים.
כיצד רותמים את השותפים?
לא פעם אחת השאלות הראשונות שעולה בתהליך בניית היוזמה החינוכית היא "מה יוצא לנו מזה?" ואכן חשוב להקדים זמן לחשיבה יצירתית כיצד מבליטים ומעצימים את התמורה לשותפים (מורים אחרים, מנהל בית הספר, ההורים, התלמידים ועוד) כתוצאה מפיתוח יוזמה זו.
מהניסיון שלנו מנהלים יקדמו יוזמה חינוכית אם יהיה בה פוטנציאל של אינטגרציה מקצועית בין מספר בעלי תפקידים, יוזמה שתשפיע לעומק הארגון, ושבית-הספר כולו יתעצם כתוצאה מהמהלך.
ומה הם הפירות של יוזמה כזו?
עבור התלמידים התוצאה של יוזמה כזו די ברורה, הם נהנים לא רק מפירות היוזמה, אלא גם מדמות שכדאי לחקות אותה. כך, לא פעם נראה מורה יוזם שמוביל לכך שתלמידיו יהיו גם הם יזמים.
המורה היוזם הוא מורה בולט, ואם המערכת נרתמת ליוזמה, אותו מורה הופך גם למורה מנהיג. הוא מפחית לעצמו ולסובבים אותו את הלחצים המעכבים ומגביר את הלחצים המאתגרים וכך מפחית את השחיקה וחוסר המוטיבציה – גם אצלו וגם אצל הסובבים אותו.
המורה היוזם משפיע גם על צוות המורים ו"מדביק" את חבריו לעבודה ביזמות ובאנרגיה. פרגון ההנהלה עשוי למצב מורה כזה במקום אליו ישאפו גם מורים אחרים. נסו לשער איך משפיע הדבר על הכיוונים שהמערכת הבית ספרית תלך אליהם – קפיאה על שמרים בוודאות לא תהיה כאן.
איפה אתם יוזמים ואיך אתם מקדמים יוזמות חדשות בבית הספר שלכם? נשמח לשמוע בתגובות!
מאת: רן שמשוני ורונן איציק.
רן הוא איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה. בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך. ממקימי חברת פסיפס המתמחה בהעברת תהליכי פיתוח מקצועי למורים ומנהלים. בעל ניסיון רב שנים בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספרים סודות הלמידה וחמוטל ואלישע עולים לכיתה א' נושאי תו התוכן של מכון אדלר.
רונן הוא אלוף-משנה במילואים ומנחה ומרכז תכנית "אתגרים" לפיתוח מנהיגות ביניים בבתי הספר במגזר הערבי והדרוזי בפסיפס. בוגר תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במדעי-המדינה. דוקטורנט, חוקר, ומרצה בתחום הביטחון הלאומי ובעל תעודת הוראה מוסמך בחט"ע בתחום ידע האזרחות.
