הטיפ שיהפוך את ההערכה החלופית מנטל לנכס משמעותי

לאחרונה העברנו מספר תהליכי התפתחות מקצועית למורים בנושא הערכה חלופית. בתחילת המפגשים, מורים רבים טוענים שלמרות שהרעיון של הערכה חלופית הוא חיובי ונכון, הרי שמדובר בנושא שמשרד החינוך פיתח מתוך מחשבה על השבחת ההוראה, ו"הצניח" אותו על מורים, בלי לחשוב על היקף העבודה לו המורים יידרשו להשקיע בבית - בשעות הפנאי שלהם, בכדי ליישם ולהטמיע אותו בכיתות שלהם.

באופן מפתיע, מהניסיון שלנו, הערכה החלופית לא רק שאיננה גוזלת זמן עבודה נוסף מהמורה בבית, אלא אף מייעלת את ההוראה ובדרך זו אפילו חוסכת זמן.

איך עושים את זה? בואו נתחיל מההתחלה...

תהליכי הערכה כלליים - למה צריך אותם?
הערכה של התלמידים מאפשרת לנו לקבל תמונה מערכתית על תפקוד בית הספר ברמת התלמידים, הכיתה, השכבה, הצוות, תכניות ויוזמות ממוקדות ועוד. כאשר משתמשים בתמונה הזו באופן מושכל ואינטגרטיבי, אפשר לקדם את ההישגים ולקבל החלטות חשובות בהתבסס על מיפוי רמת ההישגים של תלמידים בתחום הלימודי, החברתי והרגשי.

בנוסף, ולא פחות חשוב, כמו בכל תחום אחר בחיים, מה שמודדים - משתפר.

הערכה זה חשוב, אבל למה צריך הערכה חלופית?
ההערכה החלופית מאפשרת התאמה של כלי ההערכה עד לרמת התלמיד הבודד. לא עוד רף אחד שכולם צריכים לעמוד בו, ללא קשר ליכולות ולחוזקות האישיות שלהם. הערכה חלופית מאפשרת למורה שימוש בכלים איכותניים, המזמנים הערכה מעצבת, כך שנוצרת התמקדות בתהליך הלמידה ולא רק בתוצר.

הערכה חלופית יכולה לשמש להערכת פעילויות ישירות (הישגים לימודיים) ופעילויות היקפיות (עבודת צוות) ומסייעת בהפחתת התנגדויות והעלאת החוסן הרגשי של המוערכים.

הערכה חלופית - הערכת עמיתים

מה עם הזמן הדרוש לפיתוח וניתוח של כלי הערכה חלופיים?
כלי הערכה חלופיים הם רבים ומגוונים, אבל לא משנה אם אנחנו משתמשים בפורטפוליו, מחוון, יומן למידה, תצפית, שאלונים, ראיונות מובנים או חצי מובנים – כולם דורשים זמן מהמורה לחשיבה, פיתוח וניתוח התוצאות, כדי שתהיה להן השפעה משמעותית.

אז מה עושים? משתפים את התלמידים.

במקום לתכנן בבית מחוון להערכת השליטה בחומר הלימודי, אפשר להקדיש שיעור לחשיבה משותפת עם התלמידים על קריטריונים שיעידו על מידת השליטה שלהם בחומר ובהמשך לנסח ביחד איתם את המשמעויות של רמות השליטה.

במקום לתכנן לבד שאלון שיעיד על רמת החיברות, עבודת הצוות ושיתוף הפעולה של התלמידים או על מידת המוטיבציה שלהם ללמידה, אפשר לכתוב ביחד עם התלמידים את השאלון והשאלות שיופיעו בו. 

בכל מקרה נוכל להשפיע ולהכניס לתוך הכלי את מה שחשוב לנו, אבל על ידי שיתוף התלמידים נרוויח את מעורבותם ואת המוכנות שלהם לקחת אחריות -  זאת כיוון שאנו יודעים כי כאשר מוערך שותף לתכנון תהליך ההערכה, הוא מוכן לקחת על עצמו בקלות רבה יותר את האחריות לעמידה ביעדיה.

זאת ועוד, לצורה זו של בניית ההערכה החלופית יש גם יתרון חינוכי מובהק, ולא רק חיסכון בזמן: חוקרים ומחקרים רבים (כך למשל ג'יימס נוטינגהם בספרו Challenging learning) מעידים כי כאשר תלמידים מודעים היטב לקריטריונים להערכה - הם לומדים טוב יותר ומגיעים להישגים גדולים בהרבה. בנייה של הקריטריונים עם התלמידים מאפשרת להם לדעת מה מצופה מהם ואף להבהיר מה הם מרגישים שהם מסוגלים לו בעצמם, וליצור משא ומתן על מה בעינינו יחשב כהצלחה שלהם. אתם תתפלאו לאילו תוצאות מדהימות ניתן להגיע כך!

אם נערב ונשתף את התלמידים בבניית ההערכה החלופית - נרוויח מעורבות גדולה יותר

כך ההערכה החלופית (באמצעות שאלון, מחוון, תלקיט ועוד) נותנת מקום להערכה מעצבת ולא רק מסכמת, מקום לבחינת מעטפת הלמידה ולא רק לבדיקת השליטה בחומר הלימודי עצמו. הערכה מעצבת מאפשרת מקום לביטוי אישי שאיננו רק ציון מספרי, כמותי (למשל באמצעות השאלות הפתוחות) ובכך ייחודיות "החלופית".

הנה דוגמה לכמה היגדים ושאלות פתוחות בשאלון המבקש להעריך את העבודה בקבוצות בפרויקט, ואת תפקוד התלמידים על הפרויקט או העבודה.

שאלון לדוגמא להערכת עבודה בקבוצות בפרויקט

עבודה ביחד עם התלמידים מייתרת את העבודה הביתית, הסיזיפית, בכל הקשור לתכנון כלי הערכה חלופית. במקום זאת, אנחנו מרוויחים דרך הערכה שנבנתה על ידי התלמידים וככזו היא מושפעת מכל תלמיד ותלמיד באופן אישי - בין אם בהכנת השאלות ובין אם באמצעות התשובות הפתוחות ובחירה מתוך רצף מספרים ולא "תשובה אחת נכונה".

כלי הערכה שיתוכננו ביחד עם התלמידים יסייעו לתלמידים לקחת אחריות רבה יותר על ההצלחה בלימודים ויחסכו זמן שבעבר הוקדש להתמודדות עם בעיות משמעת.

מה דעתכם?
האם אתם משתמשים בהערכה חלופית כדי לקדם את הלמידה בכיתות שלכם?
עד כמה אתם משתפים את התלמידים בתהליך?
מהם האתגרים שאתם מתמודדים איתם?

נשמח לשמוע!

מאת: רן שמשוני , איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה. ממקימי חברת "פסיפס" ובעל ניסיון של 16 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים וילדים. ממחברי הספר“סודות הלמידה”, נושא תו התוכן של מכון אדלר.