לפתוח חלון חדש בכיתה!

אפשרויות למידה חדשות בעזרת Videoconferencing

אפשר לעניין אתכם ברכישת דירה חדשה וגדולה אבל בלי חלונות? 

סביר שלא, החלונות מאפשרים לנו לראות מה קורה בחוץ, ואולי גם מאפשרים לראות את הבית מבחוץ, או לפחות להכניס קצת אוויר ואור.
גם בכיתות בית הספר יש בדרך כלל חלונות. לא מספיק לדעתי, והם נוטים להיות סגורים ומלוכלכים, אבל יש. הצרה היא שאין הרבה מה לראות בהם מצד אחד ואין מי שיראה בהם מן הצד השני.
אבל מה אם נוכל להתקין לנו עכשיו בכתה, די בקלות, חלון נוסף. אולי לא חלון של ממש, אבל כזה עם כמה תכונות משופרות?

בכיתות וחדרים סגורים מדי, מצאתי את עצמי מקרין לפעמים סרטים של חלונות (גם כאלו יש ביוטיוב). מוזר, אבל יפה וזוכה לתגובות מעניינות של תלמידים. זה כמובן לא לגמרי חלון אם לא רואים מהצד השני, וזה במפתיע יתברר כצד היותר משמעותי של המשוואה - האפשרות של הכיתה להיות נראית מבחוץ. 

אז איך בונים חלון בכיתה?
קודם כל, השיטה הטובה ביותר ליצור את החלון היא להתקין בכיתה ציוד שיאפשר את התקשורת הדו - כיוונית הזו. בגדול, אנחנו צריכים מצלמה ומקרן, כך שאפשר להתחיל באופן הפשוט ביותר של פתיחת מחשב נייד, אבל בשביל חלק מהמתודות שאפרט כאן, עדיף מאוד להשקיע קצת יותר. בהימצא כספי תקשוב זמינים, כדאי להשקיע אותם במערכת וידאו קונפירנס אמינה ואיכותית (לדוגמא). השקעה נגישה ומיידית יותר יכולה להיות התקנת webcam זול ופשוט, רמקולים של מחשב, ומיקרופון לטווח רחב. אלו זמינים יחסית בזול, איביי ודומיו יוכלו לספק את הסחורה בכמה דולרים בודדים (לא כולל מקרן). כדי שכל זה יפעל תידרש בסך הכל תוכנת וידאו קונפירנס וכאלו ישנן כמובן בשפע של סוגים ומחירים, חלקן ודאי מוכרות לכם; למשל Skype הנפוצה, Hangouts הזמינה, ו-Webex הותיקה.

הקירות שבין הכיתות
שתי מורות מלמדות את אותו המקצוע באותה השכבה באותן השעות, מה הקשר המקצועי היומיומי ביניהן? מעבר לקשר שנוצר מבידוד לקוי של קירות, בדרך כלל לא יותר ממה שיתרחש ממילא בצוות המקצועי. זאת למרות שהן יודעות ששיתוף פעולה ביניהן, במידה והוא אפשרי חברתית, יניב כמעט תמיד תוצאות הוראה איכותיות ומגוונת יותר. אבל זה מסוג הדברים שלפעמים צריכים איזו הצדקה מיוחדת בדמות איזה פרוייקט או תרוץ ייחודי אחר.

אז הנה התירוץ המושלם, הכתה אשר מעבר לים (או מעבר לקיר).
האם ניתן ללמד את אותו השיעור במשותף בין שתי כיתות שונות? הנה לוח מודעות של מורים שמחפשים שותפים בדיוק לזה, אבל אפשר להסתפק גם בטלפון למורה המקביל, השפעה משמעותית על השיעור, מובטחת.

חלונות שיוצרים קבוצות
אז אם כבר אמרנו לפתוח חלון בין כיתות, למה לא לנסות את זה גם ליצירת צוותי תלמידים? מה יקרה אם בין שתי הכיתות שמלמדות במקביל, צוותי העבודה על התוצר שמוביל את הלמידה יורכבו מתלמידים משתי הכיתות? הרי ממילא אחד הקשיים בעבודה שכזו הוא הקושי של התלמידים להיפגש מעבר לשעות הלימודים, ההתמודדות עם הקושי הזה באמצעות שיחות וידאו מאפשרת יצירת צוותים בין כיתות ואפילו בין בתי ספר. אגב, זה אופן תקשורת שהולך ורווח במקומות עבודה, אולי הגיע הזמן להתחיל להתרגל (והנה קצת אינפוגרפיקה לגבי זה). לא יודע לגביכם, אבל לי קשה שלא להתרגש מהאפשרות שבתי ספר תאומים לא רק יפגשו לסיור אלא ממש ילמדו ביחד ויתקשרו למטרות לימודיות על בסיס יומיומי.

חלון של מומחיות
אחד האתגרים שלנו כמורים הוא שאנחנו ביום יום בעיקר בבית הספר, אנחנו לא חברי כנסת, חוקרים במעבדה, כתבי עיתונות, מתמטיקאים, אנשי הייטק, ספורטאים אולימפיים ועוד (נכון, זה בזכות כח העל שיש לנו ולהם אין). אבל למזלנו אנחנו יכולים להביא אותם לביקורים בבית הספר די בקלות. ראיתי מספר דוגמאות מרחבי העולם לאירוח מומחים מחוץ לכיתה בשיעור, ואני חושב שאנחנו יכולים להתגאות במודל הישראלי המוצלח. לראות עולם, מיוזמתו של תומר ברץ, פועלים כבר כמה שנים במקצועיות פדגוגית ובמגוון תחומים נרחב. מלבד נבחרת המומחים, המיזם מציע הכוונה ותכנון מדוקדק וכמובן ליווי, שיאפשרו שיעור שהוא לא הרצאה פסיבית אלא שיעור רלוונטי לחומר הנלמד ולחיים שבחוץ וכל זה בהובלת התלמידים. אין בכוונתי לפרט מעבר לכך, כי אם אתם לא מכירים, כדאי שתבחנו את אחד הלינקים שכאן בקרוב. 

חלון ראווה לשדה הפתוח
אני לא חושב שיש תחרות אמיתית בחוויית החוץ בין משהו שנציג על מסך לבין סיור עצמי של התלמידים עם קארד בורד בנבכי העולם המצולם, ובודאי לא בסיור רגלי של ממש בעולם האמיתי. אבל נחשוב לרגע על הערך הגדול שבהרצאות וידאו הבנויות כסיור בשטח (דוגמאת אלו), ונוסיף לו יכולת של הכיתה לנווט את הסיור, נקבל תוצאה שיכולה להיות מכוונת באופן הטוב ביותר ללמידה.
מה למשל היה קורה אילו אנשי מקצוע כמו הורי תלמידים היו לוקחים את הכיתה לסיור במקומות עבודתם, מראים, מראיינים, משיבים ומדגימים. אגב, זה אמנם לא חי, אבל אני חושב שביחס לנוחות ולמגוון הפדגוגי הרלוונטי אנחנו פשוט לא מנצלים מספיק את גוגל ארץ המאפשר תמונות 360 וכניסה לרמת הרחוב באזורים רבים. אם זה היה מקובל הייתי כותב את זה עוד פעם, באמת, זה רלוונטי כמעט לכל תחום.

חלון לקיצור המרחקים
פריפריה גיאוגרפית, טומנת בחובה הזדמנות למחסור בכוחות הוראה בתחומים ייחודיים, מיעוט תלמידים שעשוי להקשות על פתיחת מגמות שונות ואפילו הקבצות לימוד במקצועות הליבה. שם בדיוק גם טמונה ההזדמנות לפרוץ דרך ולאפשר למידה מרחוק כעניין יומיומי בהרבה. עוד אגב, כבר השנה לומדים כחמישים מיליון בני אדם בקורסים אקדמיים אונליין, אולי כדאי להתרגל.

אם נמשיך את הנושא הקודם של שיתוף פעולה בין מורים, מדוע שלא נרשום אפילו חמש כיתות מרוחקות להיות כיתות ההוראה של אחת המורות הטובות בארץ באותו התחום. בכל כיתה יהיה מורה או מנחה שיוכל לסייע כעוזר הוראה ומתרגל, אך את עיקר ההוראה תוביל אותה מורה מומחית יחידה.
בדיוק לשם כך החל אשכול נגב מזרחי למשל כחלק מפעילותו לקידום בתי הספר, בהתקנת מערכות cisco telepresence  בכיתות שהופכות להיות כיתת ה-VC של בית הספר ומאפשרות את ההזדמנות לשינוי דווקא לאותם בתי ספר קטנים ומרוחקים, ממש לעשות מזה לימונדה.

בין בית הספר אל העולם
אני מכיר כמה מורים שהם באמת אמנים במה שהם עושים, כאלו שיודעים להנחות למידה באופן כל כך מדויק שמזכיר לי שיש לי עוד הרבה מה ללמוד. אם אתם בני 16 אתם אולי תוהים איך אם כך הם לא יוטיוברים פופולריים? זו גם מחשבה שאני מסתובב איתה, כי גם אם הם יעלו את ההקלטות של השיעורים שלהם באיזה פורמט לא גלוי, הם עשויים להיות פופולריים מאד בקרב תלמידים. אוקיי, אולי תחרות רייטינג אמיתית ל"טופגיק" תגיע רק לפני הבחינה. 
עוד על מה שניתן ללמוד מלמידה ביוטיוב (ואם צריך הסבר טוב למה מורים הם בשלב זה לא יוטיוברים, הנה הוא).

בין הכיתה אל התלמיד בביתו
כמה תלמידים חסרים לכם בשיעור ממוצע? אז אם כבר יש מצלמה ומיקרופון תקינים ופועלים בכיתה. למה שהתלמיד שנותר בביתו לא יוכל להשתתף בשיעור, לפחות באופן חד צדדי כהתחלה. לעתים תלמידים חולים משך תקופות ממושכות, אני לא יודע בדיוק תוך כמה זמן יכנסו לתוכניות ההוראה המשלימה, אבל עד שזה יקרה אולי לפחות ניתן לצמצם את הפער.  חלק מתכניות אלו מאפשרות למידה מרחוק, אבל בשלב זה התלמיד מתנתק למעשה מכיתתו הן לימודית והן חברתית. 

בשורה הזו אני מתכנן לכתוב שגם הורים יכולים לצפות בשיעורים בזמן התרחשותם, אבל אני אמנע מזה כי זה מרתיע גם אותי. לא ברור למה, הרי אנחנו מעדכנים משו"ב וכו' בזמן אמת ואנחנו לא מתביישים במה שקורה אצלנו בתוך הכתה ובכל זאת לפעמים יש תחושה אחרת כשהמנהלת יושבת בכתה, אז נחכה עם השורה הזו לכתיבה הבאה.

חלון בזמן
אולי חלק מכיווני ההוראה שעלו כאן על הכתב יראו רחוקים. ובאמת, אין צורך ליישם את כולם, מספיק לבחור אחד או שניים ליישום עוד השנה, כדי להבין את האפשרויות הרבות והפשוטות להשגה שגלומות בכל זה. ולדאוג להסדרת העניינים הטכניים ברמה טובה לשנה הבאה.
תלמידינו, כצרכני יוטיוב מדופלמים, לא הולכים למצוא את זה זר במיוחד בטווח הארוך. אמנם, עצם מיקום המצלמה בכתה יכול לשנות משהו ביום הראשון, אבל לא הרבה מעבר לכך. עכשיו האתגר הוא לפתחנו, המורים. החלון הזה כבר נמצא כמעט בכל כתה, אולי נסיט את הווילונות ונאפשר לעוד אור להיכנס לכיתה וחשוב לא פחות, להאיר גם החוצה.