נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
בס"ד
כל מורה ומחנך יודע שאין תחושה מופלאה יותר מהידיעה שהצלחת בסוף השנה לברוא כנפיים לתלמידים שלך. לנטוע בהם את התחושה והידיעה שהם יכולים להרים את השמיים. העניין עם צמיחה כמו גם עם בישול ומערכות יחסים הוא שלא מספיק לדבר או להבין בתחומים האלו: צריך גם לעשות.
אם אין לכם אסטרטגיה ברורה ומעשית בכדי לממש ולהפוך את הכוונות הטובות שלכם למעשים אופרטיביים, קרוב לוודאי שתפספסו את הפוטנציאל הענק שהיה יכול להתגשם אילו רק הייתם עובדים בדרך הנכונה.
כמונו, גם התלמידים צריכים קודם כל להבין טוב מאוד מה מצבם ולאן הם רוצים בכלל להגיע. מחקרים מראים שרובנו, כאנשים מבוגרים, יודעים להגדיר מצוין מה אנחנו לא רוצים לעשות, אולם רק מעטים מאתנו יודעים להצביע בבירור על מטרות העל שלנו: מהו כוכב הצפון ולאן אנחנו רוצים לשאוף?
ומה בנוגע לתלמידים?
הם מתפתחים וכל האפשרויות פתוחות בפניהם, אולם בוודאי שככל שישכילו מוקדם יותר להתחיל ולכוון את חייהם לעבר אזורי היעדים שלהם, כך יוכלו להתאים ולפתח את המיומנויות הרלוונטיות.
כפי שהזכרתי, אדם יכול להעביר את כל חייו בעולם הזה מבלי שהצליח ולו פעם אחת לעצור ממרוץ החיים הטכנוקרטי שלו ולשאול את עצמו בנחת ובישוב הדעת את שלושת השאלות של החיים:
א. מה אני רוצה בכלל בעולם הזה והאם יש לי חלומות שקשורים לרצון הזה?
ב. איך אני הולך להגשים את החלומות הללו?
ג. האם אני יודע מה הם הגורמים שמעכבים אותי מלהשיג את המטרות והחלומות שלי?
זה לא משנה אם החלומות של התלמידים מסתכמים כרגע בכניסה לפקולטה להנדסה בטכניון או בכניסה ל8200. עצם זה שהם יתרגלו ויתאמנו למקד את המטרות שלהם. לקרוא להם בשמות ובעיקר להתחיל ולהכין אסטרטגיה מעשית בכדי להשיג אותם, כמובן ברמה וביכולת שלהם, זהו צעד גדול שתוכלו לתת להם בדרך להטמעת כלי צמיחה חשובים לחיים.
בדור של טאבלטים ומחשבים ניידים שמודבקים לכל פעוט, תלמידים פחות אוהבים לכתוב סתם, בלי סיבה, אולם במקרה הזה חשוב שתסבירו להם את היתרון החשוב שבכתיבה:
בצורה זו, הם יוכלו לראות במדויק ובאופן ברור היכן אנחנו עומדים ביחס להגשמת המטרות שלנו, מהם הגומרים המעכבים ומה אנחנו צריכים לעשות בעניין.
עוד לא נמצא תחליף להגשת הדברים בדרך מסודרת וברורה. גם למבוגרים זה עובד. באחריות.
מטרת על יכולה להיות כל דבר: החל מרכישת שפה חדשה, עבודה על מידה שמצריכה תיקון: נניח פתיל קצר או נטייה לדחות דברים או לחלופין תכונות חברתיות כמו למשל: אומץ והפניית משאבים רבים יותר לרכישת חברים.
כל מטרה מבורכת, אולם חשוב להגדיר אותה. לסמן אותה. ולראות איך אנחנו יכולים להגיע אליה באופן מפורט:
תכלית העניין: הקניית היכולת למקד משאבים באופן מושכל בדרך להשגת המטרות שלנו.
אלברט איינשטיין אמר: "טיפשות היא לחזור על אותה הפעולה וכל פעם לצפות לתוצאה אחרת."
אחד מהמשפטים שאומר רנדי פאוץ' ב'הרצאה האחרונה' הוא:
"ניסיון הוא מה שאתה מקבל כשאתה לא משיג את מה שרצית. ולעתים קרובות ניסיון הוא הדבר בעל הערך הרב ביותר שיש לך להציע".
מעבר ללימוד החשוב והגדול שכל כישלון הוא בהסתכלות נכונה עוד דרך להצלחה, כתיבה מעשית של התלמידים שמתארת את כישלונם כמו גם היכולת לנתח ולעבד את הטעויות שהובילו לשם, תעזור להם למפות לדייק ולייעל את תהליכי הצמיחה שייוולדו אצלם אחר כך כחלק מהסקת המסקנות בדרך להצלחה.
כמו התלמידים שלנו, גם אנחנו מורגלים בלקחת את הדברים שאינם מובנים מאליהם בחיים שלנו כאל דברים שכל הזמן היו ונמצאים שם. זו טעות מתחילה בנו ומושרשת אצל התלמידים שגם אנחנו נופלים בה:
ברגע שנלמד אותם להודות על כל מיני מתנות שיש להם למרות שהם נראות להם (ובואו נודה על האמת, גם לנו) כמוכרחות ומובנות מאליהם למרות שהם ממש לא: היכולת שלנו לראות, לדבר, להתנועע, לישון תחת קורת גג. נתחיל לראות איך שהתלמידים שלנו (ואנחנו) כתוצאה מכך יפתחו הרגל נפלא:
הם יתחילו להעריך את גורלם הטוב, להכיר טובה על מה שיש להם ולהבין שיש להם הרבה יותר משנדמה להם.
לכו עם חמשת הטיפים הללו, תראו אם אתם מתחברים אליהם, הטמיעו אותם בתלמידכם ותנו להם את האפשרות לעשות את צעדי הצמיחה הראשונים שלהם, בשנה החדשה.
