תיאום כוונות: מחשבות וטיפים לקראת אספת הורים

בס"ד

אספת ההורים הראשונה ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו בתחילתה של מסיבת עיתונאים קטנה - כל הזרקורים מכוונים אלינו. שלושים זוגות עיניים בוחנות אותנו ומסתכלות כאומרות לנו:

"נו, מחנכים ומחנכות חדשים, בואו ותראו לנו מה אתם שווים..."

בסיטואציה הזו, חלקנו שולפים מצגות מרהיבות המנופפות ב'אני המאמין' שלנו. אחרים מתחילים להרצות.

ההורים מבחינתם, יושבים על תקן צופים. חודשיים שלמים של טיפוס על הקירות וקרבות הישרדות מתישים הגיעו סוף סוף לסיומם עם תום החופש. ברוך שפטרנו. עכשיו ההורים יכולים קצת לנשום. חובתם החינוכית הסתיימה. מעבורת החלל הגיעה לבסיס האם. עכשיו תורנו - המורים.

לפעמים אנחנו המורים אוהבים להדחיק זאת, אבל יש יותר מדי הורים שמאמינים שמרגע פתיחת שנת הלימודים, הם יכולים להוריד את רגל ההקשבה והמודעות לילדם מהגז, כי "בשביל מה אני בכלל משלם לכם, לא?". ישנם גם הורים אחרים, המעורבים בחייהם של ילדיהם,  בעיקר בדברים הנוגעים לתחום הלימודי.

אלו ואלו צריכים לקבל מאיתנו מסר כבר באסיפת ההוראים הראשונה, אודות החשיבות המכרעת שיש למודעות ולמעורבות של ההורים בכל הנוגע לחייו של ילדם.  

בשורות הבאות אנסה לתמצת את הנקודות העיקריות שאני חושב שהן החשובות ביותר ואעביר להורי התלמידים שלי באסיפת ההורים הראשונה השנה:

1. תלמידים מגיעים לבית הספר קודם כל, בכדי לפתח את היכולות החברתיות והבין אישיות שלהם. הרבה לפני הצגת התעודה המושלמת, שתקנה להם כרטיס VIP ל'טכניון' או ל'מכון ויצמן' (מטרות חשובות ביותר כמובן), סוגי האינטליגנציות השונות, ובעיקר האינטיליגנציה הבין אישית והחברתית, הן אלו שיקבעו כמה ואיך הם יסתדרו בחיים. המעקב אחרי היכולות החברתיות והבין אישיות של הילדים מורכב יותר מהסתכלות מהירה על טבלת הציונים, ומצריכה מודעות שונה ורכישת כלים מדויקים.
   
   
2. תמיד תחפשו את קבוצת הווטסאפ הכיתתית. בעידן שלנו, היא זו שתקבע באלו משקפיים ילדכם יסתכל על העולם. הכוח של חוות הדעת של חבריו של הילד הוא בלתי יאומן. הם אלו העלולים להשאיר בו זיכרונות מביכים או קשים לכל החיים ולחלופין לתת לו את התחושה של "בשבילי נברא העולם". היה זה הסוציולוג האמריקאי צ'ארלס קולי, שאמר: "האדם הוא לא מה שהוא חושב שהוא, והוא לא מה שאחרים חושבים שהוא. האדם הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא". הכלל זה תופס שבעתיים בכיתה. אני לא אומר שתחטטו בחשבון הפייסבוק של ילדכם, אבל כדאי לעקוב אחרי פעילות חייהם החברתיים של ילדכם ולהיות מעודכנים במצבם. לפעמים מדובר בהצלת נפשות במובן הפשוט של המילה.
   
   
3. כשהילד שלכם יחזור הביתה, אל תשאלו אותו דבר ראשון כמה הוא קיבל במבחן או איך היה השיעור. תשאלו: "איך הולך עם החברים בכיתה? טוב לך איתם? אתה מרגיש אהוב?". הכיתה, מעבר לסביבת לימודים, היא קודם כל מעבדה חברתית, שחלים בה גם חוקי הג'ונגל ההשרדותיים ביותר. אנחנו המורים מודעים לכך, ומנסים באופן תמידי ליישר כאן ולדחוף שם כשצריך, אבל אף פעם לא נוכל לדעת שהצלחנו להגיע לכולם. תלמיד הוא קודם כל נער או ילד. לפעמים די בפרצוף עקום של חבר בכדי להשבית אותו לכל היום ולגרום לו לאבד עניין בשיעורים. אנחנו נעשה הכול בכדי לנסות ולדאוג לנשמה של הילדים שלכם.
   
   
4. אין משפט יותר לא נכון לבית הספר מאשר: "נו ניוז, גוד ניוז". לפעמים שתיקה היא "צבע אדום". או יותר נכון "צבע שקוף", ואף אחד לא רוצה להיות שקוף בבית הספר. נסו להיות מעורבים ולדעת מה קורה.
   
   
5. אתם מכירים את הילדים שלכם יותר טוב מאיתנו. החושים שלכם מחודדים אליהם היטב והחיישנים שלכם חדים. שתפו ותלמדו אותנו, אפשרו לנו להתאים עצמנו לילדים שלכם.

מעבר לכך, ישנו המשפט הידוע הלקוח מעולם הדייטים: "אין הזדמנות שנייה לתקן רושם ראשוני". גם אם אני לוקח אותו בערבון מוגבל, היות והיהדות בנויה ומושתת על אלמנט התשובה, כדאי בכל אופן לפתוח את הפגישה הראשונה מול ההורים ברושם טוב.

קבלו כמה טיפים קטנים המסוגלים לאספת הורים גדולה:

• הסירו את השולחנות וסדרו את הכיסאות במעגל. מחיצה מול ההורים (בניגוד לתלמידים) אינה משדרת דיסטאנס וסמכותיות, אלא חוסר ביטחון והתגוננות. מגע ישיר, לעומת זאת, מראה על ביטחון.
  
  
• תזכרו שאתם המארחים והכיתה היא הסלון הפרטי שלכם. ההורים הם האורחים. הנגזרת מכך ברורה: היוזמה והאירוח מוטלים עליכם. בהתאם לכך, כמובן שהכיתה חייבת להיות נקייה ומזמינה.
  
  
• צבעים חמים בכיתה כמו גם שתייה חמה מסייעים להשרות אווירה נעימה ולפרק מתחים. הדבר גם הוכח מדעית. עוגיות וכיבוד קל יצור באופן מיידי תחושה חברית. לא צריך להיות פריק של 'פנג שואי' בכדי להבחין בתוצאות המיידיות.
  
  
• כשאתם מדברים, תסתכלו להורים לתוך העיניים. אל תענו להם תוך כדי שאתם מתעסקים במשהו אחר. דבריכם יראו הרבה יותר סמכותיים בצורה הזו.
  
  
• הכינו מראש את אסטרטגיית אספת ההורים שלכם: חלקו את ההאסיפה מראש לחלקים שאותם תתחמו בדקות קצובות מראש. בנוסף - הקפידו לבצע תיאום ציפיות עם ההורים. במהלך האסיפה בכל הנוגע להתנהלות באסיפה עצמה וכן בהמשך השנה. כמו כן הסבירו להורים שהורה שרוצה להאריך בדברים או להיכנס לפרטים בכל הנוגע לילד הפרטי שלו, מוזמן לקבוע אתכם לאחר הישיבה זמן מיוחד לפגישה מראש. הניסיון מראה שהדבר משחרר לחצים ומצד שני, מעטים ההורים שמנצלים את ההזמנה.
  
  
• נכון שאספת ההורים הראשונה חשובה להמשך הדרך, אולם אל תאבדו את החגיגיות שלה. את הכללים והחוקים שלכם תוכלו להעביר לתלמידים גם בהמשך. שדרו אופטימיות. החמיאו לתלמידים. אזהרת משפט לעוס: הציפו את החדר באנרגיות חיוביות. תגלו שזה מדבק והגל החיובי יחזור אליכם מצד ההורים בחזרה.
  
  
• שורה תחתונה: פרופורציות. אספת הורים טובה יכולה להתניע וליצור אימפקט טוב, אולם השנה שלכם לא תוכרע ממנה. גם אם נדמה לכם שהאסיפה קצת התפקששה, יש לכם מספיק תחנות וימים בכדי לתקן.
  
  
• אל תשכחו בסוף האספה לפנק את עצמכם בעוגיה ומשקה חם. לכו למראה ותקבעו פגישת סיכום עם הבן אדם הכי בר מזל בחדר, שנפל בגורלו לעסוק במקצוע המשמעותי והמעניין ביותר בעולם.

אז שיהיה לנו המון בהצלחה! אשמח לשמוע מכם מה הם הטיפים שלכם לאסיפת הורים מוצלחת!