נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
רגע לפני שנכנסתי בפעם הראשונה לכיתה ח'3, הזהירה אותי סגנית המנהלת: "התלמיד עם החולצה האפורה - אילן (שם בדוי), הוא... עזוב אותו. הוא לא עשוי מהחומר של לימודים."
כמורה חדש זה נשמע לי מוזר, אבל באמת, כל ניסיונותיי לעניין אותו, להסביר לו ולמשוך את תשומת ליבו במהלך כמה וכמה שיעורים, העלו חרס. רגע לפני שהחלטתי להניח לילד לנפשו, ראיתי משהו קטן ששינה את כל הסיפור. דקה לאחר הצלצול, בעודי יוצא מהכיתה, הגיעו בריצה שני תלמידים, פנו לאילן ומסרו לו טלפון נייד. אחד מהם, שרוי בחרדה, ניסה להסביר מה הבעיה עם המכשיר. אילן אפילו לא נתן לו לסיים וכבר החזיר את המכשיר, עובד ומוכן לשימוש. ראיתי, חשבתי, חייכתי, פניתי לאילן ואמרתי לו "מזל טוב. ברגע זה הוכתרת לתפקיד העוזר שלי לענייני אייפון".
החל מאותו רגע, בכל שיעור הותרתי משבצות מידע ריקות, אותן היה על אילן להשלים בשיא המהירות - באמצעות הטלפון הנייד שלו. בהתחלה היו אלה פיסות טריוויה בסיסיות, שחיפוש מהיר ברשת הספיק כדי להעלות את תשובתן ובהמשך הפכו השאלות למורכבות יותר והחלו לדרוש הבנה ולוגיקה. אילן היה יושב דרוך ומחכה שתעלה שאלה כדי שיוכל לפתור אותה. לפעמים לא הצליח להתאפק ומצא פריטי מידע רלוונטיים לשיעור שכלל לא התכוונתי לשאול לגבם. התלמיד שחשבתי שלא רוצה ללמוד הראה לי שאם רק הופכים את הלמידה לרלוונטית ומחוברת למציאות של התלמידים, יכולים לקרות דברים נהדרים. בעקבות אילן הלכו תלמידות ותלמידים נוספים והטלפון החכם הפך לכלי למידה מרכזי בכיתה. דווקא העובדה שלא לכל התלמידים היה טלפון כזה, הפכה את הלמידה לטובה עוד יותר, משום שהתלמידים החלו לעבוד בקבוצות ולמצוא מידע במשותף. מהר מאוד גיליתי שלא הטלפונים הם אלה שחכמים, אלא התלמידים - שמבינים איך לעשות בהם שימוש יעיל ומקדם להפליא.
אנחנו יכולים לאהוב את הטלפונים הניידים או לשנוא אותם, לחשוב שהם מקדמים את העולם או הופכים אותו לאדיש, אבל איך שלא נסתכל על זה ברור שהניידים פה בשביל להישאר ובניגוד להמצאות רבות שקהל היעד העיקרי שלהן היה המבוגרים (כמו המכונית, הטלוויזיה, הטלגרף וכו'), הפעם מדובר במהפכה שבבסיס כוחה נמצאים הילדים ובני הנוער.
יותר ויותר ילדים ונערים משתמשים בניידים וקצב גידול השימוש בניידים רק הולך ועולה. בשנת 2013 למעלה מ90% מבני הנוער כבר השתמשו בטלפון סלולרי משלהם, רובם בטלפון חכם. נראה שגל הניידים שוטף את העולם כולו ולהבנתי הוא לא מתכוון לפסוח על עולם החינוך. הבחירה מולה ניצבים היום נשות ואנשי החינוך היא האם להישטף עם הגל הזה או לגלוש עליו.
אז נכון שיש אתגרים רבים בהפיכת הטלפון החכם לאמצעי למידה והוראה יעיל. נכון, רבים רואים במכשירים הסחת דעת, נכון, חלק גדול מהשימוש של בני הנוער בהם לא קשור ללמידה ונכון - שימוש בהם מצריך ממורות ומורים לצאת מאיזור הנוחות המוכר והבטוח.
אבל בואו ולרגע נעז לחלום.
בואו נחשוב על כל היתרונות של המכשירים הניידים ועל מה היה קורה אם היינו רותמים אותם לטובתנו; תחשבו על האפשרות לחפש מידע בקלות ובמהירות, לתקשר עם כל תלמיד או קבוצת תלמידים, לעשות שימוש במצלמה ככלי לפיתוח הפן הוויזואלי של הלמידה או אפילו לייצר פרוייקט וידאו במהירות. דמיינו את האפשרות לקבל פידבק אישי מכל תלמיד ולאפשר לכל אחד ללמוד בדרך שמעניינת אותו – באמצעות קריאה, צפייה, שיחה, משחק או כל דרך אחרת. דמיינו שתוכלו להרחיב את גבולות הכיתה ולשלוח את התלמידים שלכם למסע למידה בעולם.
המכשירים הניידים מביאים איתם הזדמנות אדירה ואם נבחר לנצל אותה כנראה שנהפוך את החינוך וההוראה למחוברים יותר לחיי התלמידים.
איך עושים את זה? הנה שלושה כיוונים חינוכיים שבהם ניידים יכולים לשרת את ההוראה והלמידה:
1. קבלת פידבק מיידי בזמן השיעור
תחשבו כמה יעיל זה היה, אם הייתם שואלים שאלה, ובמקום לתת לתלמידים להצביע, לראות למי יש תשובה נכונה ולפספס את כל התלמידים שמתביישים או לא רוצים לדבר, פשוט לתת להם לענות על השאלה באמצעות הטלפון או הטאבלט ולקבל את התשובות של כולם באופן מידי, כולל פילוחים מדויקים והתפלגות התשובות.
במקום לנחש אם התלמידים הבינו, הייתם יכולים לדעת בוודאות, ואם פתאום הייתם מגלים שכמה תלמידים עשו את אותה טעות - הייתם יודעים על מה צריך לחזור ואפילו למצוא תלמיד או תלמידה שהבינו כדי שיסבירו במקומכם.
מסתבר שאתם יכולים לעשות את זה כבר בשיעור הבא שתעבירו, בקלות. מגוון כלים פשוטים מאפשרים לכם לעשות זאת (לעיתים אפילו בטלפונים שאינם חכמים) והופכים לפופולארים מאוד בקרב מורים. למשל kahoot ,pollev.
ואיך זה נראה בפועל? הנה דוגמא לכמה מהשימושים שניתן לעשות באותן תוכנות
2. יציאה למסע בין אתרים
דמיינו שיעור שמתחיל בכיתה ועובר במהירות למסע למידה המשלב בין הרשת והמרחב הפיזי. אחד הכלים הפשוטים ליצרת מסע למידה שכזה הוא קוד QR. מדובר בברקוד שמאפשר, באמצעות סריקה מהירה, לקבל מידע או לעבור לכתובת שהוגדרה מראש. את הברקוד אפשר לסרוק באמצעות כל מכשיר חכם עם מצלמה ואפליקציות חינמיות.
היתרון שבקוד QR הוא שניתן להשתמש בו בכל מקום; אפשר לשלוח אותו כתמונה או להדפיס ולתלות אותו בכל מקום שתרצו. אפשר לייצר קודים שמפנים בסריקה לאתר, לטקסט, לפרטי איש קשר ועוד הרבה מאוד אפשרויות. אם תרצו לייצר קודים כאלה תוכלו לעשות את זה בקלות ובחינם באתרים רבים, למשל:
https://www.the-qrcode-generator.com/
שימוש מעניין במיוחד בקודי QR עשתה מורה בארה"ב שלימדה תלמיד שסבל מדיסלקציה קשה. בכל בוקר כשהתלמידים התאספו לשעת קריאה בכיתה, אותו תלמיד נותר מתוסכל כי הוא פשוט לא הצליח לפענח את האותיות. כדי לשתף אותו בקריאה הכיתתית היא הזמינה את כל תלמידי הכיתה האחרים להקליט את עצמם מקריאים ספר לבחירתם. את ההקלטות היא העלתה לרשת והצמידה לכל ספר בכיתה קוד QR שמפנה להקלטה של אותו סיפור. כשהתלמידים הגיעו לשעת הקריאה כל אחד יכול היה לבחור ספר, וגם התלמיד שהתקשה לקרוא יכול היה לבחור סיפור לבחירתו, לסרוק את הקוד ולשמוע את אחד מהחברים מקריא לו אותו תוך כדי שהוא עובר על הטקסט הכתוב ולומד לזהות מילים ואותיות.
כל אחד ואחת מכם יכולים להשתמש בתמונות הקוד כדי ללמד – במקום לכתוב קישורים, לכתוב על הלוח ולבקש מהתלמידים להעתיק, תוכלו להפנות אותם בקלות לכל מקום דרך קודים. כך למשל, ניתן לפזר קודים בכיתה כך שכל קבוצה או תלמיד ינועו במרחב וילמדו באמצעות סריקת הקודים. עוד עשרות אפשרויות ורעיונות שונים נמצאים ברשת והם יסייעו לכם להפוך את הלמידה לחוויה מעניינת ומאתגרת לכם ולתלמידים.
3. עולם האפליקציות החינוכיות
השימוש העיקרי בניידים חכמים הוא באפליקציות. אנחנו מתים על אפליקציות ומשתמשים בהן כמעט לכל מטרה אפשרית, מבדיקת מיילים ועדכונים בפייסבוק ועד ניווט ממקום למקום, משחקים או ניהול יומן. מדהים אולי לגלות, ששוק האפליקציות החינוכיות הוא שוק ענק - נכון להיום קטגוריית האפליקציות החינוכיות בחנות האפליקציות של חברת אפל היא הקטגוריה השנייה בגודלה - יותר גדולה מאפליקציות עסקים, בידור או ספורט.
חלק גדול מהאפליקציות ניתנות להורדה בחינם וביניהן ניתן למצוא אפליקציות כמעט לכל נושא לימוד או מטרה חינוכית, ממשחקים לימודיים דרך אפליקציות לניהול מערכת השעות ועד אפליקציה שתסייע לכם לפתור תרגילים במתמטיקה. את האפליקציות אפשר למצוא בקלות בחנויות האפליקציות השונות וגם בחיפוש רגיל באינטרנט.
בזכות אילן למדתי שאין "תלמיד שלא עשוי מחומר של לימודים" - אם רק הופכים את הלמידה לרלוונטית ומחוברת לעולמו ויכולותיו. למדתי גם שהסחת הדעת הכי גדולה, שממנה רוב המורים חוששים, היא דווקא מתנה גדולה למי שמנצל אותה ורותם אותה לטובתו. אז מה דעתכם בעניין? עדיף להישטף עם הגל או לגלוש עליו?
