לקדם מצוינות
לאחרונה הושקה אפליקציה חדשה שזכתה מהר מאוד לתואר "הסיוט הכי גדול של מורים למתמטיקה", אבל האם יכול להיות שאותו "סיוט" הוא בעצם מתנה גדולה לא רק למורים אלא למערכת כולה?
האפליקציה המדוברת נקראת PhotoMath מבית היוצר של חברת microblink והיא פועלת בצורה פשוטה ביותר: מכוונים את מצלמת הטלפון החכם לתרגיל או למשוואה שרוצים לפתור ו... זהו. תוך שניות בודדות מקבלים את התשובה וגם את הדרך המלאה לפיתרון שלב אחר שלב. המבקרים הפסימיסטיים השמיעו קול זעקה נגד הכלי שיסייע לתלמידים לרמות בבחינות, יהרוס את עבודות הבית ויביא למצב שבו כל תלמיד, גם בלי להבין את הבסיס או העקרון המתמטי יוכל לפתור כל תרגיל בקלות ובמהירות. בקיצור - הטלפונים יהיו חכמים והתלמידים טיפשים. תחזית עתיד שחור למדי.
איזה מזל שהיא לא נכונה.
זהירות - מחשבונים
רוב התלמידים, הסטודנטים והמורים ששמעו על האפליקציה כנראה לא התרגשו במיוחד. אכן מדובר בהתקדמות טכנולוגית שהופכת את הפיתרון המתמטי לנגיש ונוח, אבל בשורה התחתונה לא מדובר בדבר חדש. כבר בשנת 2009 השיקו מעבדות Wolfram את Wolfram Alpha – מנוע התשובות הפופולרי שמאפשר לא רק לקבל תשובות מיידיות לתרגילים ומשוואות מתמטיות מסוגים שונים וכמעט בכל רמה, אלא אף עושה זאת בצורה ויזואלית המציגה פילוח לסוגי פתרונות שונים, גרפים, דרכי פיתרון ועוד. למערכת בסיס נתונים רחב מאוד המאפשר לקבל תשובות לשאלות בנושאים רבים ובטקסט חופשי (באנגלית), שאלות כגון: איפה נמדדה הטמפרטורה בגבוהה ביותר בעולם? (התשובה: מדבר לוט שבאירן – למעלה מ70 מעלות צלזיוס) או בן כמה היה הרצל כשנולד דוד בן גוריון (26 שנים, 5 חודשים ו14 ימים) וכו'.
בנוסף אתרים ומיזמים אינטרנטיים רבים מספקים בחפץ לב תשובה כמעט לכל תרגיל שנמצא בספר הלימוד כבר שנים, כך שתלמידים שרוצים לדלג על שיעורי הבית יכולים לעשות זאת במגוון דרכים, ועל ידי כך לרמות בעיקר את עצמם.
החשש מפני הטכנולוגיה שתפגע ביכולת של הנוער ללמוד ותגיש להם את התשובות על מגש של כסף מחזירה אותנו למעלה מ40 שנים לאחור לתקופה בה יצאו לשוק מחשבוני הכיס הראשונים. עולם החינוך כולו געש בדיונים סביב השאלה מה עושים עם ההמצאה החדשה ורבים טענו המחשבונים יגרמו לתלמידים להפסיק לחשוב, לשכוח את פעולות החשבון ולא להיות מסוגלים לפתור תרגילים חשבוניים פשוטים. אחד האנשים שזוכר את הויכוח הזה טוב הוא הפרופסור סוגטה מיטרה, זוכה פרס TED ואחד מאנשי החינוך פורצי הדרך והחשובים בעולם. למשמע הטענות הללו הזכיר הפרופסור (שהיה תלמיד באותו הזמן) את דבריו של אפלטון שהזהיר מפני הסכנה שבלימוד הכתיבה: "אסור לנו ללמד אנשים לכתוב, הם יאבדו את זכרונם, הכל יהיה כתוב..."
ניתן לשמוע את דעתו ואת השאלות של פרופ' מיטרה בנושא שילוב ניידים בחינוך בסרטון הבא:
היום אנחנו כותבים ועדיין מצליחים לזכור. אף תלמיד (וכנראה גם אף מורה) לא באמת יודע לחשב בעצמו את הערך של קוסינוס ללא עזרת מחשבון, ובכל זאת התלמידים מצליחים להתמודד עם שאלות מתמטיות מורכבות. כנראה שצריך יותר מכלי טכנולוגי נוח ויעיל בשביל לנוון את הסקרנות האנושית.
מי שמאתגר לא מפחד
הסיבה המרכזית בגינה מערכות טכנולוגיות כגון Photo Math, Wolfram Alpha ואחרות לא רק שלא מאיימות על המורים, אלא אף משרתות אותן, היא שמורות ומורים מעולים לא מלמדים את תלמידיהם לשנן את החומר או לפתור תרגילים ללא הבנה. מורות ומורים מומחים יודעים לאתגר את התלמידים, לייצר אינטגרציה בין נושאי הלימוד ולהעלות סוגיות בהן הפיתרון דורש הרבה יותר מחישוב טכני שאותו יכולה לעשות גם מערכת אוטומטית.
פרופסור ג'ון האטי, אחד מחוקרי החינוך המשפיעים ביותר כיום, סקר את ההבדלים בין מורים מנוסים למורים מומחים. במאמר שפרסם בנושא כתב:
"הם (מורים מומחים) מטילים על תלמידיהם משימות מאתגרות ולא רק פעילויות שדורשות זמן רב. הם מזמינים את תלמידיהם להתעמק ולא להעתיק, ושואפים לעודד את התלמידים להיות שותפים למחויבות ולאחריות לתהליך הלימוד, להתמודד עם האתגרים ולהגשים את היעדים הגבוהים המוצבים בפניהם."
כניסתם של כלים טכנלוגיים לחיינו אשר מערערים את המצב הקיים מדרבנים אותנו כחברה להתקדם ולהתפתח. אם התלמידים של היום יכולים למצוא את התשובות לשאלות שלנו בקלות בדרכים שלא היו זמינות לדורות הקודמים, אולי הבעיה היא לא בכלים שיש להם, אלא בשאלות שאנחנו שואלים אותם. בישראל יש מורות נהדרות ומורים נהדרים שיודעים לשאול שאלות, לעורר סקרנות ולפתח חשיבה. עם כל הכבוד לאלגוריתמים מורכבים ולטלפונים משוכללים, אף מערכת לא יכולה להחליף מורה מעולה, מקסימום היא יכולה לסייע לו/ה.
מסכימים? לא מסכימים? משתמשים באפליקציות בהוראה או מתנגדים להן? מוזמנים/ות מאוד להגיב
