לחלום בגדול
"תפקידו העיקרי של מנהיג חדשן אינו להמציא את כל הרעיונות, אלא לטפח תרבות שבה יכולים כל אנשי הארגון להעלות רעיונות חדשים". (סר קן רובינסון, מתוך "לצאת מהקווים- סודות החשיבה היצירתית")
ב-23-24.10.2014 יתקיים אירוע מרתוני בן 24 שעות, הקרוי "הקאתון", בנושא עתיד החינוך בישראל, במהלכו יוצגו פרויקטים ויוזמות חדשניות בתחום החינוך. אני מפרסם פה ראיון שערכה איתי שירין אלוני לקראת האירוע.
דרור, קודם כל תסביר- מה זה "הקאתון"?
הקאתון למעשה מורכב משתי מילים- "האקינג" ו-"מרתון", וזה ביטוי שנעשה בו שימוש בעיקר בתחום של אנשי התוכנה והמחשבים; במקור הם היו נפגשים ביחד, בוחרים איזושהי משימה משותפת כמו לבנות אתר או לתכנן אפליקציה, וכך מספר רב של משתתפים היו מרכזים את האנרגיה שלהם והמאמץ בזמן מאוד מוגדר. שם התחיל המונח "הקאתון", שהיום מאוד נפוץ- בוחרים אתגר או מספר אתגרים ומפצחים אותם ביחד.
אז איך זה מתרגם לתחום של יוזמות בחינוך?
אחד הדברים שהבנתי זה שבשביל לייצר שינוי צריך לייצר מרחבים שאנשים יכולים לבוא ולהאיץ את השינוי. רוב האנשים- אין להם זמן, עסוקים בעוד דברים. ודברים שמפריעים להם, כמו שינוי במערכת החינוך או בעיות שהם מזהים - הם לא מוצאים את הזמן באמת כדי לפתח את היוזמות שלהם, כדי להגשים את החלומות שלהם, כדי למצוא מענה לבעיות שהם רואים. ההקאתון למעשה מאפשר להם מפגש בזמן מוגדר שבו הם יכולים לפתח את הפרויקטים והיוזמות שלהם שקשורות בנושא הזה לעולם החינוך בישראל.
אז מה הולך להיות בהקאתון הקרוב?
ההקאתון מזמין יזמים להגיע ולהציג את היוזמות החדשניות שלהם, אנחנו מזמינים מנהלים, מורים, אנשי משרד החינוך, תלמידים והורים, אמנים, זמרים, פעילים חברתיים- למעשה כל בן אדם שהחינוך בישראל יקר לו ומדבר אליו, יכול לבוא ובמהלך האירוע אנחנו מעניקים תמיכה ליוזמות המוצגות. אנחנו עוזרים להם "לפרוץ" את המיזם לצעד הבא שלו ומתוך זה אנחנו רוצים לייצר פתרונות לאתגרים שמערכת החינוך ניצבת מולם כיום.
כך נראה ההקאתון הקודם במכון הטכנולגי חולון (צילום:אפרת שקד)
אילו פרויקטים יצאו לדרך בעקבות ההקאתון הקודם?
יצאו עשרה פרויקטים לדרך. אתן כדוגמא אחד מהפרויקטים שריגשו אותי- שהגיע דווקא מתלמידים, שלושה תלמידי כיתה י"א מתיכון אורט ליבוביץ' בנתניה, שזיהו שהתלמידים מתייחסים האחד אל השני מאוד לא יפה, ולכן החליטו לקחת את שיעורי החינוך הקיימים- שבהם הרגישו כי לא קורה שום דבר משמעותי להם- קיבלו אישור מהמנהלת ותמיכה מהיועצת, והתחילו לעשות פעילויות חברתיות שתלמידים מעבירים לתלמידים, במטרה לייצר ביניהם שיחה משמעותית. זאת, בלי נוכחות מורים ובתוך סביבה מאוד חופשית שאפשר להגיד בה דברים ולפגוש האחד את השני מעבר לספסל הלימודים בלבד.
הם באו להקאתון ושאלו- איך אפשר לפתח את הפרויקט הזה, להעביר אותו לעוד בתי ספר. כך הם יצרו המון קשרים עם אנשים, למשל הם פגשו מנהלת שאמרה להם- "בואו תעשו את זה אצלי בבית הספר", והפרויקט הזה גדל. הם סיפרו לי שהשנה הם הולכים לקבל שעה רשמית בבית הספר. אלה תלמידים שזיהו בעיה של חוסר רגישות והקשבה בין התלמידים והחליטו לפעול.
פרויקט שני הוא של מורה בשם גלעד שמילוביץ', שחיפש פתרון לנושא- מה שהתלמידים עושים בחופש הגדול. הרבה מאוד תלמידים שזקוקים למסגרת. הוא החליט להקים מכינת קיץ, במסגרתה אנשים יכולים להציע ולהעביר סדנאות האחד לשני ובעיקר לתלמידים. הוא השיג תקציב של 30,000 ש"ח לאחר ההקאתון וזאת תוך כדי המצב הקשה של מלחמת "צוק איתן". המכינה התקיימה בעיר לוד, במשך שבועיים אנשים הגיעו והעבירו סדנאות לתלמידים והפרויקט הזה מתגלגל לקראת הקיץ הבא, יותר גדול, עם יותר תלמידים ויותר עשייה.
מיזם נוסף שהיה מעניין, הוא של מעצב תעשייתי ששמו עופר גולד , שפרויקט הגמר שלו דיבר על עיצוב סביבת הלימודים העתידית. מפרויקט שהוזנח עד כה, הוא הביא אותו להקאתון ובזכות ההקאתון הוא פיתח דף פייסבוק ובלוג, ההקאתון פתח אותו לארגונים ולאנשים שהתלהבו מהפרויקט שלו והציעו לו לעבוד ביחד, במיוחד בזכות הידע הנרחב שלו בנושא שאותו חקר במשך זמן רב. הוא קיבל במה וכיום הוא גם בדרך להתפרנס מזה.
תלמידים בכיתה י"א בתיכון "אורט ליבוביץ'" בנתניה
יזמו פרויקט לתמיכה חברתית בתלמידי חט"ב. (צילום:אפרת שקד)
אני רואה שזה מאוד מלהיב אותך, מה אתה מקווה שייצא מההאקתון הזה?
אני מקווה שייצאו עוד שיתופי פעולה, חלק עיקרי מההקאתון זה לעבור לתודעה של רשת, כי על מנת לייצר שינוי אנחנו צריכים לשתף את הידע והמשאבים שלנו. זה חלק מהשינוי שאנחנו רוצים לראות במערכת החינוך. השיתוף של ידע, עבודת צוות, חיבור בין תלמידים לבין מורים, שימוש בידע שקיים כרגע בכיתה. יש לנו בהקאתון אנשים מתחומים מאוד שונים, רוב הידע והניסיון מגיע איתם, אנחנו רק רוצים להציף אותו ולאפשר לאנשים להחליף ביניהם את הידע.
המטרה שלנו היא שההקאתון יהווה סוג של מראה לשינוי שהיינו רוצים לראות במערכת החינוך ובו זמנית לעודד אנשים ליצור את השינוי הזה דרך פרויקטים המבוססים על הכלים והרעיונות שאותם אנחנו מציעים בהקאתון.
מה גרם לך להרים את ההקאתון? למה זה חשוב לך?
אני חושב שהסיפור האישי שלי משתלב עם עולם החינוך בישראל. החוויה שלי הייתה שמערכת החינוך לא נתנה מענה מדויק לצרכים שלי כתלמיד. לא סיימתי תיכון, עזבתי את בית הספר. המקום הזה לא היה סביבה יצירתית, מעניינת, מושכת או מאתגרת בשבילי. המורים לא גרמו לי להוציא את הכשרונות ואת היכולות שלי החוצה. מהמקום הזה אני רוצה לעשות תיקון. אני רוצה לאפשר מערכת חינוך אחרת בישראל, מקום שתלמידים יוכלו להיות בדיוק כמו שהם.
לאור המצב של מערכת החינוך היום, מתקיימים הרבה אירועים השואלים "עתיד החינוך לאן", אז מה מייחד את האירוע הזה מהאירועים האחרים?
אני חושב שכל מי שפועל מתוך מטרה לייצר שינוי, הוא מבורך ונכון, לכל אחד יש את הדרך שלו. מה שבכל זאת מייחד את ההקאתון זו שהוא מייצר סביבה חדשנית ויצירתית באמצעות המגוון של האנשים המשתתפים בו, אנשים המגיעים ממקומות מאוד שונים. האירוע אומר להם- כולכם בעלי ערך, הידע של כולכם שימושי לצורך יצירה משותפת של מציאות חינוכית חדשה בישראל. אנחנו צריכים את המגוון, לעבוד מתוך שפע המשאבים שכבר יש לנו, לדעת לעבוד גם בצורה של התארגנות עצמאית, ללא הצורך לחלק הוראות ומשימות מראש. לתת לכל אחד את התפקיד הטבעי שלו. לדעת להתמודד עם המתח בין הכאוס לבין הסדר, כחלק ממשהו טבעי שאנחנו נמצאים בו.
ההקאתון מייצר התנסות במרחב הזה, זו לא רק תכנית לפיתוח מיזמים חינוכיים חדשניים, הדגש הוא לא רק על התוצאה. הדגש הוא גם על התהליך ומה שקורה תוך כדי היצירה והעבודה, כחלק מתהליך הלמידה שלנו. דגש גם על האנשים עצמם, כי כולנו תלמידים, כולנו מורים וכולנו עוברים תהליך במהלך 24 השעות של האירוע.
צילום:אפרת שקד
אם היה מסר שממש היה חשוב לך להעביר לכל אנשי ונשות החינוך בארץ, מה הוא היה?
הייתי מתחיל מלהגיד להם תודה, על האומץ ועל המסירות שלהם ועל העבודה המאוד קשה שהם עושים, על התפקיד המרכזי שיש להם בחברה, גם כשהחברה לא מבחינה במאמצים שלהם ולא תומכת בהם. והייתי קורא להם, איך אנחנו יכולים להביא יותר הקשבה ורגש אחד לשני, ולעצמנו, כצעד ראשון.
24 שעות של האקתון חינוכי יתקיימו ב-23-24.10 בכפר הירוק, להרשמה ופרטים נוספים: www.eduhackil.org
