נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
כימאי, פיסיקאי וביולוג מגיעים לים בפעם הראשונה בחייהם
הפיסיקאי מתלהב מהגלים, נכנס מיד לים כדי לחקור אותם ונעלם בין הגלים.
הביולוג מתפעל מהאצות והדגה, נכנס לים להתבונן בהם מקרוב ולא יוצא יותר.
הכימאי מתבונן בים ורושם את תצפיותיו: "ביולוגים ופיסיקאים מסיסים במי ים"!
מאמרים מחקריים נכתבים בדרך כלל על ידי חוקרים עבור חוקרים אחרים, תפקידם הוא להתקרב לאמת ולהרחיב את הידע בתחום. אבל, הם גם יכולים להשפיע על הפרקטיקה במישרין; וכאשר זה מגיע לחינוך אנו סבורים שמחקרים רבים בתחום עשויים להיות רלוונטיים לעוסקים במלאכה. יתרה מכך, דיון שיטתי של עמיתים במחקר, המתמקד בסוגיה או אתגר ספציפי, עשוי לקדם ולהשתלב בשיח פדגוגי שאת עקרונותיו הצגנו במאמר הקודם. אנחנו מציעים מתווה שיח ממוקד מאמר מחקרי כמקור מידע רלוונטי משותף. זאת מתוך הבנה שמחקרים עשויים לשאת ערך משמעותי לאנשי השטח בבואם להתמודד באופן מושכל עם אתגרים ובעיות, ובניסיון לעסוק בסוגיות מסוגים שונים.
בשני המאמרים הקודמים בסדרה הצגנו עקרונות של שיח עמיתים מיטבי והראינו איך כלי ההנחיה – מתווה שיח – יכול לשמש כ"גלגלי עזר" שיסייעו לצוותי מורים ליישם את העקרונות הללו. במאמר הנוכחי נציג מתווה שיח ייחודי שפיתחנו לטובת סדרת הכתבות אשר מתבסס על מאמר מחקרי אך תתפלאו לגלות כמה יישומי הוא.
לומדים במועדון
מועדון כתב עת (Journal club) הוא אחת מסדירויות הלמידה השכיחות של רופאים. במסגרת הסדירות הזו יושבת קבוצה של מומחים, בדרך כלל באותה התמחות, ודנה במחקרים רלוונטיים. בחירת המחקרים נעשית בדרך כלל על בסיס החשיבות של המחקר לתחום של הרופאים ועל בסיס סוגיה המעסיקה את הקבוצה. בדרך כלל, קבוצות רופאים שנפגשות לסדירות כזו שומרות על נורמות שיח ועבודה כדי לשמור על איכות הלמידה שלהן, כמו לדוגמה ברשימת הנהלים של קבוצות הלמידה של בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון:
במאמר האחרון בסדרה עסקנו בערך של הבניית שלבי השיח, הבניה שמסייעת לנו להתגבר על הרגלי השיח הבעייתיים שיש לנו. אך מעבר לכך, גם לבהירות של ההקשר יש חשיבות גדולה: מה הנושא, מה מטרת המפגשים, מי המשתתפים וכדומה.
עוד בסדרה: המדריך לשיח יעיל ופורה בין מורים:
◄ 5 המלצות לשיח אפקטיבי בין אנשי צוות.
◄ להשתפר בלדבר - הדרך לשיפור איכות ההוראה.
◄ כך תפתחו שיח עמיתים בעזרת מאמר מחקרי.
איך עובדים עם מתווה שיח מבוסס מאמר?
נושאים רבים מעסיקים צוותים וקהילות מורים בית ספריות: פערים בין תלמידים, אתגרים פסיכו פדגוגיים, סוגיות שקשורות להערכה, ערכן של בחינות ועוד. לכל סוגיה כזו קיימת ספרות מחקרית ענפה שעשויה לתרום באופן משמעותי לבירור הסוגיה. אז איך יוצרים את מרחב השיח המשמעותי שמאפשר לצוות של מורים ללמוד ממחקרים וליישם בעבודתם?
לפני הכל, יש להבין ולהמשיג את הסוגיה שמעסיקה את חברי הצוות. לאחר מכן, יש לבחור את המאמר או הקטע מתוך המאמר שעשוי לתרום לביאור הסוגיה. מעבר לקריטריונים מחקרים כמו שנת המחקר, תוקפו של המחקר ומקור הפרסום, יש לבחור מאמר נגיש, בהתבסס על בהירות התובנות, שפת המאמר, פורמט הכתיבה והניסוח וכדומה. חשוב להדגיש, לא משנה מה תהיה הסוגיה ומה יהיה המאמר שייבחר, בקלות רבה השיח יכול לגלוש והזמן היקר יאזל. לשם כך קיים המתווה, הוא יסייע למקד את הזמן הקצר של הצוות בתהליך מובנה ומסודר שאמור להוציא את הצוות עם תובנות מעשיות. שמרו על המתווה והוא ישמור על השיח, בחרו מנחה מתוך הצוות (אם אין כזה) שילווה את השיח שלב אחר שלב וימקד ויחזיר אתכם לתלם כשתסטו ממנו.
השלב במתווה |
הערות הנחיה |
זמן |
הכנה |
לאחר בחירה של סוגיה המעסיקה את המורים בצוות יש לבחור חלק ממאמר שמכיל התייחסות משמעותית, מעמיקה וברורה לנושא או סוגיה שמעסיקה אתכם. במיוחד למתווה כתב העת השלב הזה משמעותי שכן המאמר ישמש נקודת יחוס משותפת בדיון, ולכן עליו להיות עשיר ורחב באפשריות שהוא יכול לזמן למורים. |
___ |
קריאה |
בשלבים הראשונים של השימוש במתווה יש להפוך את זמן הקריאה לחלק מהמפגש עצמו - אקלים חברתי משפר את איכות הקריאה. מומלץ מאוד לזמן "מחוון קריאה" שימקד את הקריאה של חברי הצוות, עם ההנחיה: רשמו לעצמכם ציטוטים בעלי ערך מתוך המחקר לטובת הדיון בהמשך, שני דברים מפתיעים במחקר ושני דברים שהם 'צפויים' מבחינתך. |
15-20 דק' |
עיבוד |
שתפו האחד את השני בפרטים מהמחקר שנראים לכם בעלי ערך ואספו אותם על הלוח. בהתאם לאופן ההנחיה ולסוג הסוגיה אפשר לסדר ולארגן את הפרטים על ברשימה הלוח. בעיבוד עצמאי וללא קשר לסיטואציה או הדילמה ניתן לשאול:
|
15 דק' |
דיון וקישור בין הסוגיה והמאמר |
מה משמעות הפרטים הללו על הסוגיה שלפנינו? נסו לשער מה המשמעות של המחקר ביחס לסוגיה, עדיין לא ברמת ה"מה עלי לעשות" אלא יותר "איזה קשרים אפשר לראות בין המאמר ובין הסוגיה?״. |
20 דק' |
מסקנות מעשיות |
מתוך הדיון נסחו היגד או שניים אשר מתאר מהן התובנות המעשיות שלכם. אפשר להזמין את המשתתפים לומר דבר אחד שהם יתחילו לעשות בעקבות הדיון, דבר אחד שהם ימשיכו לעשות בעקבות הדיון ודבר אחד שהם יתחילו לעשות בעקבות הדיון. |
10 דק' |
המאמר של היום – הפיתוח המקצועי המיטבי
המאמר הראשון שנזמין אתכם לקיים סביבו את המתווה הינו הנגשה של "היוזמה – מרכז לידע ומחקר בחינוך" למחקר רחב היקף שנעשה על הקשר בין הישגים של תלמידים לפיתוח המקצועי של המורים שלהם. המחקר ביקש לענות על השאלה איך צריך מורה ללמוד כדי להביא את תלמידיו להישגים טובים יותר, או במילים אחרות מה הקשר בין תהליכי ההתפתחות המקצועית של המורה וההישגים של תלמידיו. בקטע הספציפי בקישור הזה תוכלו למצוא 10 עקרונות לפיתוח המקצועי האיכותי, זה שיקדם את הישגי התלמידים שלכם באופן הטוב ביותר כפי שבדק המחקר.
מאמר זה מתאים, בין השאר, למתווה שיח העוסק בסוגיות של פיתוח מקצועי בחינוך בכלל ובבתי הספר בפרט, למשל "יעילות ורלוונטיות של פיתוח מקצועי במהלכים מוסדיים". בהקשר זה, ניתן לחשוב על צוות ניהול שנתקל בתלונות על הפיתוח המקצועי של השנה האחרונה בבית הספר, ומבקש ללמוד את הסוגיה לפני קבלת החלטות מעשיות. הוא רוצה להבין איך אמור להראות תהליך פיתוח מקצועי משמעותי, מעמיק ורלוונטי, את תהליך התכנון הוא יכול להתחיל בעזרת המתווה. התובנות שיגיעו אליהם חברי הצוות יכולים לשרת אותם בהמשך תכנון המהלך. סוגיה נוספת עליה אפשר לבסס מתווה שיח עשויה להיות "מהן המיומנויות שנדרשות ממני כמורה מורים, בהובלת צוותים וקהילות מורים דיסציפלינריות?". בהקשר זה אפשר לחשוב על צוות המדריכים המחוזיים בדיסציפלינה מסוימת אשר מבקש לחדד ולדייק לעצמם את תפקידם ואת היעדים שלהם לשנה הקרובה, ומבקש ללמוד את הסוגיה לפני קבלת החלטות מעשיות. סביב הסוגיה הזאת מתווה שיח שמבוסס על מסמך העקרונות המוצא כאן עשוי לסייע להם בהתנעת תהליך תכנון וחשיבה שכזה.
כמובן שדיון משמעותי במסגרת צוות אשר מתכנס באופן סדיר במטרה לשפר את עבודתו יכול לעיין במאמר המצורף ולשאול גם שאלות כלליות: אם המחקר מזקק עקרונות לפיתוח מקצועי מיטבי, מה הוא יכול לספר לנו לגבי איכות הלמידה שלנו? איזה עקרונות מנחים את השיח בצוות? האם ברשימת העקרונות יש משהו ששווה לנו ללמוד ממנו?
--
במהלך השבועות הבאים יתפרסמו מאמרים נוספים עם הצעה למתווה שיח מבוסס מאמר סביב סוגיות פדגוגיות וחינוכיות אחרות. הישארו איתנו!