נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
"אתה רואה? כשאתה רוצה - אתה יכול", רינת המורה הייתה אומרת לאביב בכל פעם שהצליח במשימה בכיתה. היא יודעת שמדובר בתלמיד עם יכולות גבוהות, אפילו גבוהות מהממוצע, אבל משום מה, ברגע האמת – במבחן, בפרויקטים להגשה – הוא פשוט לא מצליח. כל מה שאביב צריך זה קצת רצון, היא חושבת לעצמה. אבל איך עושים את זה? איך גורמים לתלמיד לרצות ללמוד ולהצליח? הרי זה משהו שמאוד תלוי בו, אז איך מורה יכול להשפיע על כך? מתברר שהדבר אפשרי. כדי לעשות זאת, חשוב להבין שלושה עקרונות רלוונטיים וחשובים שחוקרים מתחום הפסיכולוגיה מצאו בנושא מוטיבציה. את העקרונות סיכמנו עבורכם פה, אבל אם תרצו להרחיב, תוכלו לקרוא עליהם כאן.
3 עקרונות פסיכולוגיים שישנו את המוטיבציה של התלמידים בכיתה שלך
1. עניין של שליטה: מוטיבציה פנימית מובילה להנאה בלמידה ולהצלחה
כשתלמיד לומד מתוך חובה או כדי לקבל או להימנע מתגמול חיצוני כלשהו (עונש, ציון) מדובר במוטיבציה חיצונית. כאשר הוא לומד מתוך רצון והנאה, תחושת אתגר או אפילו הבנה פנימית שהלמידה חשובה – מדובר במוטיבציה פנימית. במצב כזה, התלמיד ירגיש שהשליטה היא אצלו וכך סביר יותר שירגיש גם בעל יכולת: "אני יכול לעשות זאת, בשביל עצמי". תלמיד כזה לא יצטרך עונשים או שבחים מההורים או המורים. הוא יבצע את הדברים פשוט כי הוא נהנה מהם או מאמין שהם חשובים וכך העשייה היא הגמול עצמו. תלמיד בעל הנעה פנימית ייגש ללמידה בצורה יעילה וטובה יותר. כך מוטיבציה פנימית תוביל להתמדה רבה יותר בלימודים, להישגים גבוהים יותר, תחושת יכולת גבוהה יותר ופחות מצבים של חרדה.
מצד שני, תלמידים עם מוטיבציה חיצונית, יהיו כל כך ממוקדים בגמול (ציונים גבוהים) או בעונש, שהלמידה שלהם תהיה שטחית והם עלולים לפנות לקיצורי דרך או להגיע למצב של ייאוש כשהלחץ יהיה גבוה מדי. בנוסף, הם עלולים להפסיק לפעול כאשר אותו גמול אינו מסופק.
איך מעודדים בניית מוטיבציה פנימית:
תמיכה במוטיבציה פנימית של תלמידים להישגים, לא אומרת שמורים צריכים לוותר לחלוטין על תגמולים. ישנן משימות שונות בכיתה ובחיים, כמו תרגול של מיומנות חדשה, שלא יהיו מעניינות עבור התלמידים. חשוב ללמד אותם שחלק מהמשימות, אפילו משימות הכרחיות, עלולות להיות לא מעניינות בהתחלה, אך נדרשת התמדה, לעתים מאוד משעממת – כדי ללמוד. לאחר שמיומנות נלמדה, היא הופכת להיות תגמול בפני עצמה.
2. מה המטרה: חשוב שתלמידים יחושו שמטרתם היא לפתח מיומנות ולא רק לבצע משימה
האם התלמיד שלכם רק עסוק בלבצע עוד משימה ועוד משימה או שהוא רואה את המטרה הגבוהה יותר: רכישה של מומחיות או מיומנות חשובה?. בכיתה שלכם יש שני סוגי תלמידים: הראשון הוא בעל מוטיבציה ללמוד כישורים חדשים או לרכוש מומחיות ולשם כך הוא מבין שצריך לעשות משימות בדרך. זהו תלמיד שעובד למטרת פיתוח מומחיות (mastery goals). הסוג השני מונע מרצון לסיים את המשימה הספציפית כדי להראות שיש לו יכולת מספקת או להסוות יכולת נמוכה. זהו תלמיד שעובד למטרת ביצוע (performance goals). המחקר מראה כי תלמיד שעובד למטרת פיתוח מומחיות יצליח יותר בחיים.
כך תשנו את סוג המוטיבציה של תלמידים מונעי ביצוע:
3. פיגמליון מגיע לכיתה: ציפיות המורים לגבי תלמידיהם משפיעות על ההזדמנויות של תלמידים ללמוד, על המוטיבציה שלהם ועל תוצאות הלמידה
מחקרים הוכיחו כי כאשר מורה רואה תלמיד מסוים כבעל יכולות גבוהות ומצפה ממנו להצליח – הוא אכן יצליח יותר. האמונה שמורה מחזיק לגבי התלמיד – מעצבת את ההנחיות שהוא מעביר לו, את שיטות הלמידה שלו, את הדברים שהוא אומר ומשדר לתלמיד (מילולית וגם לא מילולית) ואת שיטות ההערכה, וכך האמונות הופכות לנבואה שמגשימה את עצמה.
מהיכן מגיעות אותן ציפיות מוקדמות של המורה לגבי תלמיד? פעמים רבות הן מבוססות על ביצועים קודמים של התלמיד ולעתים אותן ציפיות אכן נכונות. עם זאת, ישנם מצבים רבים בהם אין למורים אינפורמציה רבה על הישגים קודמים (בכיתה א', במפגש עם מורה חדשה או במעבר בית ספר) ואז יש אפשרות שאותן ציפיות יבוססו על סטיגמות על קבוצה מסוימת (לפי מגדר, מוצא, ממצב סוציו-אקונומי וכו').
בשני המקרים – גם כאשר הציפיות מבוססות וגם כשלא – הן משפיעות על הדרך בה מורים מתייחסים לתלמידים. למשל, מורים נוטים לספק אווירה יותר תומכת רגשית, פידבק ברור יותר, יותר תשומת לב, יותר הקדשת זמן להוראות ויותר אופציות ללמידה – לתלמידים שיש להם ציפיות גבוהות מהם ולא לאלה שיש להם ציפיות נמוכות מהם. יחס שונה שכזה מגביר לאורך הזמן את השוני הממשי בהישגים בין תלמידים בעלי ביצועים גבוהים לנמוכים.
כך תמנעו את "אפקט פיגמליון" בכיתה שלכם:
והכי חשוב: לעולם אל תוותרו על התלמיד!
