"היהודים ידועים בזכות הזכיות הרבות שלהם בפרסי נובל. יש לכם יותר מ-200 אנשים שקיבלו את הפרס. זו הסיבה שהקוריאנים סקרנים לדעת למה היהודים כל כך חכמים ואיך הם לומדים", כך מסביר כתב קוריאני, שהגיע במיוחד עם צוות צילום, לישיבת פונוביץ', בניסיון לפצח את החוכמה היהודית. הוא מסביר לערוץ 10 כי הקוריאנים הגיעו למסקנה שהמוח היהודי הוא תוצאה של דורות על דורות של לימוד תלמוד. מתברר שהתלמוד המתורגם לקוריאנית, הפך ללהיט. הנה עוד כתבה שמספרת על הטרנד הקוריאני.
https://www.youtube.com/watch?v=Mk1nM0UU_Cw
מה אנחנו יכולים ללמוד משיטת הלימוד שכל כך קרובה אלינו, אך גם רחוקה? מתברר שממסורת שהתקיימה מאות שנים ניתן ללמוד עקרונות הוראה חדשנים שמתאימים ללומד במאה ה-21.
מהם המוטיבים המרכזיים המאפיינים את התלמוד ואת שיטת הלימוד המאפיינת אותה במאות השנים האחרונות (השיטה שנהוגה הייתה באירופה ואומצה בהרבה מהישיבות במדינת ישראל) ומהם המוטיבים של מיומנויות המאה ה-21 שהקדימו את זמנם?
- חינוך מבוסס למידה ולא הוראה
המאמר "בחזרה לעתיד: איך עוברים ממערכת חינוך מבוססת הוראה למערכת חינוך מבוססת למידה?"עוסק במעבר החדשני להצבת למידת התלמיד (ולא ההוראה) במרכז החינוך. אך למעשה במהלך מאות שנים בבתי המדרש הלומדים תלמוד, התלמידים יושבים רוב הזמן, מנסים לפענח בעצמם את ה"טקסט" המונח לפניהם ולדון בו. ההוראה הפרונטלית של הרב המסביר לתלמידים כקבוצה, מתרחשת רק לעתים נדירות והיא לא מהווה את עיקר הלמידה. הוראה פרונטלית זו היא מסכמת, מבהירה ומרחיבה ולא מהווה את המפגש הראשוני עם הנלמד. אחוז המפגשים הפרונטליים משתנה בהתאם ל"ותק" של הלומד במוסד הלימוד וממילא גם ליכולת הלימוד העצמאית שלו.
- למידה דרך מקורות
בהמשך לסעיף הקודם, החומר הנלמד בלימודי התלמוד הוא לא חומר מוגמר, אלא עבודה עם המקורות. איך מאמצים את הרעיון הזה לכיתה? בכתבה "תנו להם לחקור"ממליצה הספרייה הלאומית על מעבר ללמידה עם פרטי מקור. אופן לימוד זה מאפשר להגיע לרמת ההבנה הרצויה בחינוך מבוסס למידה. שיטת עבודה זו היא כמובן הכרחית בלמידה המבוססת על שיטת הלימוד הבית מדרשית.
- למידה ב"חברותות"
בישיבות מתקיימת למידה רבה בזוגות. זוהי לא רק שיטת עבודה עצמאית משותפת. הלמידה בזוגות מפרה ומועילה לשני הצדדים. הלומד אמור לאשש או להקשות על הבנתו של הלומד השני. הלמידה בזוגות מאפשרת לוודא הבנה. הלומד העצמאי יכול "לרמות" את עצמו שהבין, על אף שלא כן פני הדברים. בהקשר זה יש לציין את חשיבותה של המוטיבציה של הזוג להתמודד עם הנלמד. אם אין הנעה פנימית ורצון להצליח, הלמידה בזוג יכולה להוות מכשול ולא כלי עזר.
בנוסף, התאמת הזוגות איננה דבר של מה בכך. דבר זה דורש אדפטציה אישית ושינוי תוך כדי תנועה. לדוגמא, לתלמיד שאוהב להסביר ולדבר מתאים לצוות תלמיד שאוהב להקשיב ושמסבירים לו.
- רשתיות וגמישות
אמנם הלמידה היא בזוגות, אך צורת העבודה היא רשתית. היות שהתלמידים בישיבה לומדים לבד, כשהם זקוקים לסיוע הם פונים בתחילה לזוג לידם שעוסק גם הוא באותו נושא. דבר זה מהווה פלטפורמה ליצירת רשתיות במהלך הלימוד. הלימוד הזוגי יכול להפוך בגמישות ללימוד בקבוצה ואפילו להוראה פרונטלית אם מגיע מישהו סמכותי ונותן מענה ראוי.
- מקומו של המורה
למורה יש מקום בעל שני קצוות הנראים מנוגדים זה לזה, אך למעשה הם משלימים. ל"רב" בישיבה יש מקום של כבוד. הלומדים נעמדים לפניו ומדברים אליו רק בגוף שלישי לאות של כבוד. דבר זה נראה סותר לעובדה שהלומדים לעתים מתווכחים עם הרב עד כדי הרמת הקול. אך למעשה, שיטת הלימוד הנהוגה בישיבות מגלה לנו כי אין זה סותר. הלומדים מגיעים להבנה מסוימת בפרטי המקורות אותם הם לומדים. לשם כך הם מגיעים אל הרב ומוודאים את הבנתם. במסגרת זו, יתכן ויכוח ענייני על הנושא הנחקר. לתלמיד מותר להתווכח ולא להסכים עם המורה. "ויכוחים" ודיונים אלה במהלך הלמידה מדייקים את הבנתו של הלומד און-ליין ולא נותנים לטעות בוסרית להשתרש.
דמיינו לעצמכם תלמיד שקורא את כל המאמרים שהמורה שלו קרא בנושא מסוים ורק לאחר מכן נפגש עם המורה לשיח על זה. נקודת הפתיחה של התלמיד במידה מסוימת שוות ערך למורה, אלא שהוא חסר את הניסיון, הראיה הכוללת ועוד כמה פרמטרים. התלמיד יכול להתווכח עם המורה כפי הבנתו וכולם יוצאים נשכרים מהעניין.
- שאילת שאלות כאבן דרך משמעותית בתהליך הלמידה
בשפה העברית ישנן לא מעט מילות שאלה. רבות ממילות השאלה מקורן בתלמוד. התלמוד מבחין בין סוגי שאלות. לעתים, מטרת השאלה היא להקשות על ההנחה שהנחת. לפעמים מטרתה להראות סתירה בין שני מקורות הנראים סותרים אחד את השני. ישנן עוד הרבה סוגי שאלות כגון אלו. העניין הוא לא רק השאלות, כי אם הדיוק הקוגניטיבי הנדרש על מנת להשיג הבנה עמוקה של הנלמד. אנו יכולים ללמוד משיטה זו כי חשוב ללמד את התלמידים שלנו לשאול את השאלות הנכונות, דבר שאינו פשוט כלל ועיקר.
- התאמת המרחב הלימודי לצורת הלמידה הרצויה
אופי הלימוד ה"ישיבתי" שמצד אחד הוא בזוגות ומצד שני הוא רשתי, עם החברותות האחרות והרב המלווה, מצריך מקום לימוד מתאים. מקום הלימוד הינו הכרחי על מנת ליצור פלטפורמה לסוג לימוד כזה. מקום זה, שבו לומדים כל הזוגות את אותו הנושא ולעתים גם משכבות גיל שונות, מהווה כר נוח ליצירת אווירת לימוד מועילה להבנה עמוקה וכנה. הלמידה בישיבות מלמדת אותנו שאם אנו רוצים ללמד בצורה כלשהי, עלינו קודם לחשוב מהי צורת ההוראה הרצויה ואחר כך לעצב את המרחב הלימודי בהתאם לצרכים הנדרשים.
אם אתם קוראים את הדברים הנ"ל וחשים שמדובר במשימה בלתי אפשרית, יתכן שאתם צודקים - על אף כל התכונות הפדגוגיות והדידקטיות המוזכרות לעיל, דברים אלה אינם מתאימים לאימוץ בצורה זו בכיתה המודרנית כפי שהם. אפילו בהוראת התלמוד בתיכונים במדינת ישראל נוקטים לרוב בשיטות ההוראה הפרונטאליות המוכרות לנו בכלל המקצועות. אך למרות ההסתייגות והקשיים, יכולים אנו לקחת נקודות מסוימות ולאמצן בכיתות שלנו במידה זו או אחרת. אמנם דרום קוריאה אנחנו לא, אבל בהחלט לא יזיק לנו ללמוד משיטות הנמצאות לידינו ומניסיון של שנים רבות.
יש לכם ניסיון חיובי או שלילי בחלק מנקודות אלה? נשמח שתשתפו אותנו בתגובות.