נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
כמה פעמים קראתם תשובה של תלמיד במבחן, או שבדקתם שיעורי בית, וראיתם שהתשובה חלקית ולא ממוקדת? כנראה שחלק מהסיבה לכך היא הקושי של תלמידים לסכם את החומר בצורה יעילה וממוקדת למידה.
האם כל התלמידים שלנו יודעים לסכם?
לכאורה כל התלמידים שלנו יודעים לסכם. הרי סיכום של מידע הוא מיומנות בסיסית שהם משתמשים בה כל הזמן: בעל פה או בכתב, כדי להבין או כדי שאנחנו נראה שהם הבינו.
אבל, למרות שמדובר במיומנות בסיסית – אין ספק שהיא פעולה מורכבת.
כדי לסכם חומר לימודי, התלמידים צריכים לדעת להבחין בין עיקר וטפל (משימה לא פשוטה בכלל גם למבוגרים מנוסים) ואם מדובר על סיכום במהלך שיעור - נקלה להבין כי יש כאן עליית מדרגה במורכבות הפעולה, מאחר והתלמידים צריכים להתמקד בשתי פעולות במקביל (לפחות): האחת, הקשבה למה שאנחנו מלמדים אותם, על מנת להבין ולהפנים את החומר; והשנייה, לכתוב את מה שהם מבינים או שומעים ומספיקים, כדי שיוכלו לחזור מאוחר יותר על החומר, לקראת מבחן או בכלל.
כפל המשימות יוצר התלבטות:
האם כדאי שהתלמידים יכתבו תמיד את מה שאנו אומרים ואז יסתכנו באי-הבנה של החומר מפני שהקשב והריכוז שלהם מופנה לפעולת הכתיבה? או שאולי עדיף להם (ולנו) שימשיכו להקשיב אבל יסתכנו בכך שישכחו את מה שאמרנו בכיתה וימצאו את עצמם בסוף השיעור עם דף ריק?
אין תשובה פשוטה לשאלות הללו. רבים מאיתנו מוצאים עצמנו מתמודדים איתן גם בהמשך החיים לא רק מול תלמידינו, אלא גם כאשר אנחנו לומדים. לכן לא מפתיע שאנו שומעים מתלמידינו משפטים כמו, "המורה, את מדברת מהר מדי ואני לא מספיק לכתוב" או, "המורה, אני מקשיב ומעדיף לא לכתוב".
איך נלמד את התלמידים שלנו לסכם את החומר בצורה טובה, מהירה וממוקדת?
הרעיון הוא ללמד את התלמידים להיות אקטיביים, כך שלא רק יקשיבו או יקראו את החומר באופן פאסיבי, אלא יהיו אקטיביים וממוקדים (ועל הדרך גם ירוויחו הכנת החומר לקראת המבחן).
ככל שהתלמידים שלנו יהיו אקטיביים יותר, כך הם יהיו מרוכזים יותר במהלך הלמידה, יבצעו תהליכים קוגניטיביים של עיבוד מידע ברמה גבוהה יותר ולכן גם יצליחו להבין, לזכור ולהפנים את החומר טוב יותר ותוך פרק זמן קצר יותר.
איך שומרים על התלמידים אקטיביים? מלמדים אותם להמיר את החומר הלימודי לשאלות!
שאילת שאלות על החומר הנלמד מסייעת לגיבוש מסגרת רעיונית לחומר, מערבת את התלמידים בתהליך הלמידה ובכך הופכת אותם ללומדים פעילים, מאפשרת להם להבחין בין עיקר לטפל ומעודדת ביצוע תהליכי חשיבה מורכבים יותר שמסייעים למהלך הלמידה.
בנוסף, כאשר התלמידים לא מצליחים לכתוב שאלות, בדרך כלל זה סימן שהם לא מבינים מספיק לעומק את החומר. כך הם (וגם אתם) מקבלים אינדיקציה מידית לכך שעליהם לחזור על החומר ולהבינו טוב יותר.
וכמובן בשיטה זאת מתקיים היתרון הפרקטי של מיקוד הלמידה לקראת מבחן וזכירה של הידע לאורך זמן ארוך יותר בשל הלמידה הפעילה.
כאשר התלמידים מנסחים לעצמם שאלות על החומר, הם בעצם מנחשים מה יכולות להיות השאלות במבחן. ככל שהם ישאלו יותר שאלות, מזוויות שונות וברמות שונות, כך גדל הסיכוי שינחשו שאלות שאכן יופיעו במבחן האמיתי.
שיטת "לשאול ולדעת" - כך תסייעו לתלמידים לסכם וללמוד באמצעות שאלות!
נבקש מהתלמידים לחלק את הדף לשני טורים: רחב וצר. בזמן השיעור התלמידים יכתבו את החומר בטור הרחב וישאירו את הטור הצר ריק.
ננחה את התלמידים לכתוב במהלך השיעור את מה שאנו מלמדים, תוך ניסיון לתעד באופן מדויק ככל האפשר את החומר שנלמד בשיעור. במידה והם לא מצליחים לעמוד בקצב, כדאי לא להתעכב כדי להשלים מילה או משפט שהוחמץ. במצב כזה מוטב להשאיר שורה ריקה בדף ולהשלים אחר כך את החסר בעזרתנו או בעזרת חבר לכיתה שכן הספיק.
השלב הבא הוא ניסוח שאלות על הנושאים המופיעים בסיכום, שאלות שהסיכום מספק את התשובות עליהן. חשוב שהתלמידים ינסו לראות את סיכום השיעור כסדרה של תשובות לשאלות שעליהם לכתוב. את השאלות יש לכתוב בטור הצר, קרוב ככל האפשר לשורה שבה נמצאת התשובה.
בהתחלה התלמידים יימצאו את הזמן לחשוב ולכתוב את השאלות רק לאחר השיעור. אולם לאחר שהם ייצברו ניסיון, הם יוכלו לבצע את רישום השאלות תוך כדי השיעור.
אנחנו ממליצים לכתוב את השאלות קרוב ככל האפשר לסיום השיעור (אם לא במהלך השיעור עצמו). ממש כמו בהכנת שיעורי בית, עדיף לא להמתין כמה ימים, מפני שעם הזמן התלמידים שוכחים את מה שהיה בשיעור והדבר יקשה על ניסוח השאלות.
נתבונן עכשיו בדף הכולל את שני הטורים: מימין הסיכום שנכתב בזמן השיעור, ומשמאל השאלות שנוסחו על סיכום זה:
בגמר כתיבת השאלות שהתשובה עליהן נמצאת בתוך סיכום השיעור, כדאי לכתוב גם שאלות נוספות שאין עליהן תשובה בטקסט.
שאלות אלו יסומנו בסימן מיוחד (למשל כוכבית), שיעיד שהתשובה עליהן לא מצויה בטקסט הנוכחי. ייתכן שהחומר שיילמד בהמשך יספק את התשובה עליהן, או שהתשובה נמצאת בספר הלימוד של המקצוע. כדאי לעודד את התלמידים להציג שאלות אלו בפניכם או בפני הכיתה, שכן הן לעיתים קרובות מקדמות ומעמיקות את הלמידה. כך או אחרת, שאלות אלו ישמשו את התלמידים כאשר הם יתכוננו לבחינה.
בנוסף לכך, כדאי שהתלמידים ינסחו בסוף כל שיעור שאלה כללית על כל החומר שנלמד. שאלה זו תהווה מעין שאלת סיכום של השיעור. למשל: מה ניתן להסיק על עמדת הכותב לאחר קריאת הפרק? מה הרעיון המרכזי שעומד בבסיס הטקסט? מה יכולה להיות כותרת הטקסט במילים שלי?
מה עושים עם כל השאלות הללו?
הלמידה מתבצעת באופן הבא: התלמידים קוראים את השאלות שכתבו במהלך הסיכום ועונים עליהן בעל פה. אם הם יודעים את התשובה, הם עוברים לשאלה הבאה. כאשר התלמידים נתקלים בשאלה שהם אינם יודעים את התשובה עליה, הם קוראים את הפסקה הצמודה לשאלה בטור הרחב ומאתרים בה את התשובה. כך התלמידים חוזרים רק על החומר שאותו הם לא יודעים.
בשיטה זו התלמידים מבצעים למידה אקטיבית, למידה שדורשת ריכוז ובכל רגע נותנת משוב שעוזר לדעת אם הם יודע את החומר או לא.
אנו, המורים, יכולים לבקש מהתלמידים להציג את השאלות שהם כתבו לשאר חבריהם לכיתה ואז לתת לכל תלמיד להתמודד עם השאלות שכתב תלמיד אחר, או לעשות "בנק" שאלות שיהיו זמינות לכלל התלמידים.
סביר להניח שהתמודדות זו תהיה קשה יותר, מכיוון שהיא מזמנת התמודדות עם שאלות שעליהן התלמיד לא חשב. עם זאת, מאחר ששלב זה מתקיים לאחר החזרה הראשונה על החומר, הוא מאפשר העמקה ומשפר את רמת השליטה בנושא הנלמד.
דרכי שימוש נוספות לשאלות משיטת "לשאול ולדעת"
שאילת השאלות יכולה לשמש כדרך להשארת החומר הנלמד בתודעה, לריענון השליטה בחומר ולבדיקה עצמית של רמת השליטה של התלמידים בחומר, ולא רק כחזרה למבחן. ניתן למשל להמליץ לתלמידים לקרוא אחת לתקופה מסוימת, למשל פעם בחודש, מספר שאלות מכל שיעור ולנסות לענות עליהן, כסוג של מבדק ידע תקופתי קצר. אפשר גם לבקש מהתלמידים לחזור על השאלות משיעור מסוים, אם אנחנו מתכוונים ללמד בשיעור הבא חומר המתבסס על תוכנו של אותו השיעור.
לסיכום
המעורבות שלנו, המורים, בהצלחת השיטה היא קריטית. חשוב לתרגל את השימוש בה בכיתה כמה פעמים בכדי להבטיח את הבנתה ובכדי לשדר לתלמיד שמדובר בשיטה שאתם מאמינים בה, שכן פעמים רבות רק מה שמורה עושה בכיתה ו"גוזל" ממנו זמן שיעור, נתפס על ידי תלמידים כבעל חשיבות או משמעות. תוך שבועות ספורים תראו שינוי ברצון, ביכולת ובהישגים של התלמידים.
מלמדים את התלמידים שלכם שיטות אחרות לסיכום החומר בצורה ממוקדת? נשמח לשמוע וללמוד בתגובות!
מאת: רן שמשוני , איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה. ממקימי חברת "פסיפס" ובעל ניסיון של 17 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים וילדים. ממחברי הספר “סודות הלמידה”, נושא תו התוכן של מכון אדלר.