נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
מי לא אוהב חדרי בריחה? המרדף אחר רמז שמוביל לרמז הבא יוצר תחושת שייכות והתקדמות משותפת, שמכניסות את המשתתפים לתוך סיפור שמפעיל אותם ומעניק חוויה אחרת לשגרת היום הרגיל. ואולם, המשיכה למרחבי הבריחה אינה רק עניין של הנאה. היא מדגישה יכולות מרכזיות בחינוך כגון פתרון בעיות, התמדה, תכנון, עבודת צוות וסקרנות.
מתוך החיבור הזה התפתחו קופסאות הבריחה החינוכיות – מודל נגיש וגמיש שמביא את עקרונות המשחק אל סביבת הלמידה בצורה מותאמת. המבנה המשחקי מאפשר לתלמידים לפעול בתוך רצף משימות שמחייב שיתוף פעולה, דיוק, ניסוח רעיונות והסבר הדדי.
במקום הוראה פרונטלית רציפה נכנסים התלמידים לתהליך שמזמין אותם לחשוב, לחבר בין פרטים ולבנות הבנה מתמטית תוך כדי פעולה.
מחקרים בתחום הלמידה מבוססת משחק מצביעים על עלייה במוטיבציה, בשיתוף הפעולה ובמעורבות כאשר משלבים אתגר ורצף משימות מדורג. פעילויות מסוג זה מעודדות שיח מתמטי, מחזקות התמדה ופתרון בעיות ומקדמות חשיבה יצירתית וביקורתית. הן גם תורמות לתחושת מסוגלות ומאפשרות לתלמידים לקחת חלק פעיל ומשמעותי בלמידה, במיוחד כאשר המשימות מותאמות לרמות קושי שונות.
הבאתי בפניכן.ם שתי דוגמאות מפעילויות שבנו סופר אביה ולינוי ביידאני, שתי סטודנטיות שלמדו אצלי ולקחו יוזמה להפוך שיעורים לכיתה ז' לחוויות למידה אחרת. מוזמנות ומוזמנים לקחת מהן השראה וליישם בכיתה שלכן.ם.
מטרת השיעור הייתה לחזק את הבנת מערכת הצירים לאחר הקנייה קצרה של זוגות סדורים, כיווני הצירים ומשמעות הערכים. אביה בנתה משחק "קופסאות בריחה" שבו התלמידים התקדמו מתחנה לתחנה רק לאחר שפתרו חידה מתמטית מדויקת.
מה במשחק?
הפעילות כללה ארבע תחנות שכל אחת מהן התבססה על מיומנות אחרת במערכת הצירים והוסיפה נדבך להבנה.
תחנה 1: פענוח כתב מראה וצבע במערכת צירים
התלמידים קיבלו רמז כתוב בכתב מראה וטבלה חלקית של מערכת הצירים. הם השתמשו במראה אמיתית כדי לפענח את ההוראות ואז צבעו משבצות לפי זוגות סדורים (x,y).
צביעה מדויקת יצרה שלוש ספרות הקוד לפתיחת המנעול הראשון.
תחנה 2: סימון נקודות ליצירת מילה
בשלב הבא נדרשו התלמידים לסמן מספר נקודות על מערכת צירים גדולה. בכל נקודה הופיעה אות, וכאשר כל הנקודות סומנו נכון התקבלה מילה בת שלוש אותיות ששימשה כקוד לתיבה הבאה.
תחנה 3: ציור נסתר ופענוח גימטרייה
המשתתפים סימנו סדרה נוספת של נקודות וחיברו ביניהן קווים כדי לחשוף ציור סמוי. לאחר שזיהו את הציור הם השתמשו בטבלת גימטרייה כדי לחשב את ערך המילה "בית" = 412 ששימשה כקוד לפתיחת התיבה.
תחנה 4: פאזל וקווים יוצרים מילת קוד
בתוך התיבה הבאה חיכה פאזל שהרכבתו חשפה מערכת צירים נוספת עם חצים וקווים. התלמידים סימנו את הנקודות לפי ההנחיות, חיברו ביניהן קווים ולבסוף נוצרו אותיות המרכיבות את המילה הסופית.
לינוי ביידאני בנתה חדר בריחה כיתתי ששימש כחזרה פעילה לקראת מבחן סוף השנה. היא יצרה רצף של שש תחנות קצרות שכל אחת מהן עסקה בנושא אחר מתוך תוכנית הלימודים של כיתה ז': מערכת הצירים, כינוס איברים דומים, פתרון משוואות, סדר פעולות, חוק הפילוג וסימונים גאומטריים בסיסיים.
בכל תחנה התלמידים נדרשו לבצע פעולה מתמטית מדויקת כגון התאמת כרטיסים, השלמת דומינו מתמטי, זיהוי קשרים בין איברים או פתרון משוואות כדי לחשוף קוד שהוביל לשלב הבא. הרצף המדורג יצר תנועה מתמדת בכיתה ושילב שיח מתמטי, התייעצות וחקר. כך הפכה חזרה לקראת מבחן, שלעתים נחווית כמשימה מכנית, לפעילות עשירה באנרגיה, משמעות ותחושת הישג קבוצתית.
מה קרה בכיתה? איך זה נראה בזמן אמת
בשתי הכיתות שבהן הועברו הפעילויות, התלמידים נכנסו לתהליך העבודה במהירות ובאופן טבעי. העבודה בקבוצות יצרה תנועה בין תחנות, התייעצות רציפה ותחושת שותפות. במקום לבקש שוב ושוב הסברים או הכוונה, רוב התלמידים בחרו לנסות, לבדוק, להשוות ולתקן מתוך רצון אמיתי להתקדם במשחק.
הקודים, המשימות המדורגות והרמזים שנחשפו בהדרגה יצרו אווירה של מעורבות, אך לא של לחץ. התלמידים חוו הצלחה קטנה בכל שלב – דבר שחיזק את המוטיבציה שלהם להמשיך. גם התלמידים שהתקשו בדרך כלל בתרגול מתמטי מצאו את עצמם שואלים שאלות, מחפשים תובנות ומובילים חלקים בתהליך. השיח שנוצר סביב המשימות היה מתמטי, מדויק ומכוון מטרה ובמקביל גם נגיש ונעים.
התרשמות כללית מהשיעור מראה כי השילוב בין משימה ברורה, רצף מדורג ואלמנט קל של משחק מצליח להניע את רוב התלמידים לפעולה מתוך מעורבות ולא מתוך חובה. הפעילות לא ביטלה את האתגר המתמטי אלא להפך: היא הפכה אותו למשהו שהתלמידים רצו להתמודד איתו.
קופסאות בריחה משתלבות היטב בשיעור מתמטיקה משום שהן יוצרות מבנה פעולה ברור ומזמין. הן אינן דורשות ציוד מיוחד או הפקה מורכבת, אלא בעיקר חשיבה על מטרה מתמטית ועל רצף משימות שמכוון אליה. המבנה המשחקי מוסיף עניין, אך מה שמניע את הלמידה הוא דווקא הסדר, הדיוק והצורך לעבור שלב אחר שלב. כמה עקרונות עשויים לסייע למורים המבקשים ליישם את הרעיון בכיתה:
תלמידים מגיבים היטב לפתיחה קצרה וברורה שלא דורשת מאמץ ראשוני גבוה. משימה אחת שמצליחה מיד יוצרת תחושת מסוגלות ומסמנת את אופי השיעור. הפתיחה מגדירה את הקצב ומאפשרת לתלמידים להבין מה צפוי בהמשך, במיוחד כאשר חלקם מגיעים עם חשש ממתמטיקה או מעבודה קבוצתית.
התחנות יוצרות מסלול הדרגתי המאפשר לבנות הבנה צעד אחר צעד. כל משימה נשענת על הקודמת לה ומוסיפה מרכיב חדש. הרצף המדורג מונע עומס ומאפשר לתלמידים לייצר התקדמות טבעית, שבה כל שלב פותח את הדלת לשלב הבא. כך נשמר קשר פנימי בין המשימות והלמידה נשארת ממוקדת.
לפני בניית החידות חשוב להחליט מהו היעד המרכזי. מטרה בהירה מאפשרת לבנות משימות שאינן פוגעות במהלך הלמידה אלא מחזקות אותו. הגדרה מדויקת של המטרה עוזרת למורה לבחור ייצוגים מתמטיים מתאימים, למנוע פיזור ולשמור על המשכיות מחשבתית בתוך המשחק.
סקרנות היא מרכיב מרכזי בהנעת התלמידים. היא מתעוררת לא דרך הפקה גדולה, אלא דרך דבר קטן שמחכה להתגלות. קוד שמתקבל רק לאחר פתרון מדויק, מעטפה שנפתחת רק כשמקבלים מספר מסוים, או רמז שמופיע מתוך שרטוט נכון, כל אלה יוצרים עניין אמיתי ואחראים לשמירה על מעורבות. הסקרנות אינה מתחרה בתוכן המתמטי אלא משרתת אותו, משום שהיא דוחפת את התלמידים לדייק ולבחון את עבודתם.
הקצבת זמן מוגדרת תורמת לקצב עבודה יעיל. תחנות קצרות מייצרות תנועה בכיתה, מונעות התעכבות על פרט אחד ומעודדות קבלת החלטות. גם תלמידים שמתקשים בתרגול רגיל מוצאים עצמם בפעילות, משום שהמשימה הקרובה נראית להם אפשרית ובת השגה.
עבודה בקבוצה מצליחה יותר כאשר לכל תלמיד יש תפקיד מוגדר. אם בוחרים לעבוד בקבוצות של שלושה תלמידים ניתן לבנות את התחנה כך שתכלול שלושה מקורות מידע, שלושה חלקי חידה או שלוש ספרות שונות בקוד הסופי. בדרך זו כל תלמיד.ה מחזיק.ה בחלק מהפתרון הנדרש, ואין מצב שבו מישהו “נעלם” בתוך הקבוצה. חלוקת תפקידים כזו מחזקת אחריות אישית, מעודדת שיתוף פעולה ומבטיחה שכל תלמיד.ה יוכל/תוכל לקחת חלק משמעותי בפיצוח המשימה.
בתום הפעילות כדאי לעצור לכמה דקות של שיחה מסכמת. השיחה מאפשרת לזהות דפוסים שעלו במשימות, לחזק מושגים שנדרשו לדיוק ולהאיר נקודות שהופיעו תוך כדי. הסיכום הוא השלב שבו החוויה מתכנסת להבנה מתמטית ברורה ומודגשת.
קופסאות בריחה הן הזדמנות עבור המורה לראות את הלמידה קורית מול העיניים: שיח מתמטי שעולה באופן טבעי, רצף משימות שמחזיק את רוב התלמידים בפעולה, והרגשה שהעבודה הקבוצתית מקדמת את ההבנה של כמעט כל תלמיד.ה בכיתה. הן לא מחליפות תרגול רגיל, אבל הן מציעות דרך פשוטה ונגישה לגוון את ההוראה ולפתוח מקום לעוד סוג של למידה.
