נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
האורח בפרק השני של הווידיאוקסט מבית 'הגיע זמן חינוך' עלה לארץ מאוקראינה. הבן שלו הוא אלוף ישראל בריקודים סלונים. הבת שלו היא סגנית אלופת אירופה בהתעמלות אמנותית. והוא עצמו חוקר בכיר במכון אהרן למחקרים חברתיים וכלכליים באוניברסיטת רייכמן – ומי שעומד מאחורי המושג החדש, "בגרות הייטק", הלוא הוא ד"ר סרגיי סומקין.
"בגרות הייטק כפי שהגדרנו אותה בוועדה לשיפור ההון האנושי, המוכרת כוועדת פרלמוטר, היא מצרף בגרויות שכולל חמש יחידות לימוד מתמטיקה, חמש יחידות לימוד אנגלית וחמש יחידות לימוד פיזיקה ו/או מדעי המחשב."
"ענף ההייטק, העיסוק במקצועות ההייטק ואפילו תואר הייטק, עזרו לשאול את השאלה: איך זה שיש 'עיסוק הייטק', 'תואר הייטק', 'ענף הייטק' ואין 'בגרות הייטק'?
"ענף ההייטק מוגדר על סמך כמות ההשקעה במחקר ופיתוח בענף הזה. מחקר ופיתוח זה משהו שעוסקים בו אנשים עם כישורים מאוד מסוימים במקצועות שנקראים "מקצועות הייטק". מקצועות שמאפשרים לחקור ולפתח טכנולוגיה שהיא הכי מתקדמת שיש."
אלי: "זאת אומרת, אני מתרגם לעצמי בראש ותגיד לי אם הבנתי נכון, אתם הסתכלתם על כל החברות במשק הישראלי, על כל הארגונים והגופים באשר הם, ויש סיווג שאומר שאם חברה משקיעה הרבה במחקר ופיתוח, זאת אומרת שיש לה צורך להיות חדשנית ויצירתית ומשקיעה בטכנולוגיות, אז היא מסווגת כחברת הייטק."
סרגיי: "נכון ואפילו צר יותר או מדויק יותר, החברה הזאת, החברות האלה בהכרח משקיעות סכום כסף ניכר במחקר ופיתוח, עוסקות בפיתוח טכנולוגיה הכי מתקדמת שיש – וככאלה הן צריכות הון אנושי שמסוגל לעשות את זה. ואחד המרכיבים החשובים של החברות האלה זה אותם אנשים שעובדים במשרות מחקר ופיתוח ורובם בעלי תואר הייטק. אבל במחקר הזה בעצם הלכנו, בפעם הראשונה אני חושב, שלב אחד אחורה ושאלנו, אז איך הם הגיעו לתואר הייטק? מה המאפיינים שאיפשרו להם להגיע לכך?"
אלי: "זאת אומרת, הלכתם ל-400 אלף עובדי ההייטק בישראל, שזה בערך סדר הגודל, ורציתם לראות מה הם למדו בתיכון?"
סרגיי: "לגמרי ככה, מכיוון שאנחנו באמת עובדים עם הנתונים בחדר מחקר של הלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואנחנו עובדים בעצם לא עם מדגם מסוים של אנשים אלא עם כלל האוכלוסייה. אז פרשנו והסתכלנו על אנשים שעובדים בהייטק. התמקדנו בגילי העבודה העיקריים, 25-50, ושאלנו: מה למדתם? מה פרופיל ההכשרה שלכם? אצל אותם אנשים שהיה להם תואר הייטק, די בלט המאפיין הנוסף, שלרובם הייתה 'בגרות הייטק', אותו מצרף שדיברנו עליו קודם – 5 יח"ל מתמטיקה, 5 אנגלית יח"ל, 5 יח"ל פיזיקה ו/או מדעי המחשב."
"שאלת את זה קשה. אז קודם כל באמת ראינו שאחוז האנשים בענף ההייטק עם ביולוגיה וכימיה חמש יחידות היה מועט יחסית לאותם אנשים שהיו להם 5 יח"ל פיזיקה ומדעי המחשב. זה בלט מאוד. אני חושב שזה גם כתוצאה מאיך שענף ההייטק הישראלי בנוי – והוא בנוי בעיקר מתעשיית ההייטק עם נוכחות מאוד מאוד זניחה של חברות כמו טבע, ובעיקר תעשייה בטחונית, רפאל, אלביט וכן הלאה. והחברות בתחום התוכנה כמו מיקרוסופט, כמו גוגל, חברות מהסוג הזה. וכמובן, חברות ההזנק שעוסקות במו"פ, ושם מרכיב המו"פ הוא העיקרי."
אלי: "זאת אומרת, ההייטק הישראלי בנוי הרבה על תוכנה ועל פיזיקה. אז בעצם מדעי המחשב ופיזיקה, לכן באופן טבעי מקבלים ביטוי יותר גדול בהייטק הישראלי."
סרגיי: "בדיוק ככה ואז בעצם בגרות הייטק עונה על שני הצרכים, בתעשיית ההייטק צריכים יותר פיזיקה ואז אתה צריך 5 מתמטיקה, 5 אנגלית ו-5 פיזיקה. זאת בגרות הייטק של ענף תעשיית ההייטק. ובמקטע של שירותי ההייטק אתה צריך את המשלים השני, 5 מתמטיקה, 5 אנגלית ו-5 מדעי המחשב. זאת אומרת החלוקה הזאת היא גם די הגיונית לפי החלוקה של איך שההייטק הישראלי בנוי. ככל שהיו מרכזי מו"פ או חברות גדולות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון, כמו פייזר העולמית ולא איזשהו סטארטאפ של כמה עשרות אנשים בישראל, כנראה שהיינו מוצאים ביטוי אולי גם לכימיה או לביולוגיה חישובית."
"אפשר להגיד שלמאה אחוז מהאנשים שעובדים בענף ההייטק יש חמש יחידות אנגלית. אבל בסקר, בנוסף לניתוח נתונים בחדר מחקר של הלמ"ס, עשינו גם סקר בקרב סדר גודל של אלף עובדים בענף ההייטק ושאלנו אותם, מה שפת האם שלך? ושיעור ניכר מהאנשים השיבו ששפת האם שלהם היא אנגלית.
"כשפילחנו את המועסקים בסקר, שכולם באו מענף ההייטק, לפי העיסוק, למשל מי שעובד במשרות המו"פ, מי שעובד במשרות השיווק והמכירות ומי שעובד בעיסוקים אחרים, ראינו שהעובדים שעובדים בעיסוקי שיווק ומכירות, רובם או חלק ניכר מהם הם בעלי השפה האנגלית, אבל שפת אם כזאת שלא נלמדה בכלל בישראל אלא הובאה לכאן והיה ברור שהמחלקות האלה או העיסוקים האלה דורשים אנגלית ברמה של דיבייט, ברמה של יכולת לשווק ולמכור את המוצר. ומשם נולדה ההמלצה שחייבים להעשיר את לימודי חמש יחידות אנגלית לרמה שאנשים יכולים לקיים שיח ולמכור מוצר."
"בשני מחקרים שערכנו, בעצם מצאנו שני מתכונים. מתכון אחד הוא בגרות הייטק וזה המצרף שמוביל לתואר הייטק ולתעסוקה. גם לא ציינו אבל בעצם ענף ההייטק הוא הקטר של הצמיחה של המשק והשכר שם גבוה והפרודוקטיביות שם מאוד גבוהה."
אלי: "זאת אומרת כדאי לעבוד בהייטק."
סרגיי: "לא רק לפרט, אלא גם כדאי למדינה שיהיו כמה שיותר אנשים שיעבדו בהייטק כי הם בעצם, גם בעת המלחמה עכשיו, מאפשרים למשק לצמוח. אז זה המתכון החשוב הראשון.
"המתכון הנוסף שחשוב, זה לספר לתלמידות בבתי ספר שכדאי גם להן ללמוד בגרות הייטק, מכיוון שבעצם לא משנה אם אתה תלמיד או תלמידה, ברגע שתלמדו את הבגרות הזאת, היכולת להשתלב בתעסוקה איכותית – שזאת תעסוקה בשכר גבוה, בענפי כלכלה עם פרודוקטיביות גבוהה, עולה משמעותית."
"יהיה פער משמעותי בשכר, כן. לא יהיה הרבה פער ביכולת שלהם להשתלב באקדמיה, הם משתלבים באקדמיה בשיעורים גבוהים וזה טוב. והשתלבות באקדמיה בישראל זה בעצם גם כן מתכון להיות מועסק אחר כך בשכר גבוה – אבל עדיין יש פערי שכר מאוד גבוהים בין מי שיבחר 5 פיזיקה או/ו מדעי המחשב לעומת 5 כימיה או/ו ביולוגיה. פערים מאוד ניכרים, סדרי גודל שיכולים להגיע לפי שניים, 15 אלף שקל לעומת 30 אלף שקל, וזה מאוד ניכר לאורך מסלול התעסוקה של הפרט."
"אני מסתכל אחורה אלפיים שנה ויש משהו שמאוד מרגיע אותי – שני מקצועות שחשיבותם לא ירדה וזה מתמטיקה ואוריינות לשונית, פילוסופיה."
אלי: "גם אריסטו למד מתמטיקה."
סרגיי: "על פני הזמן הצטרפו עוד שני מקצועות כי קרו מהפכות טכנולוגיות, המהפכה התעשייתית וכן הלאה, ובאמת נוצרו מקצועות נוספים כולל אנגלית שהפכה לשפה בינלאומית, ולכן כמובן חשוב להתעדכן. מהשיחות שלי עם אנשים ביחידות טכנולוגיות של הצבא הם אומרים שהדבר החשוב הוא כישורים, היכולת שלך ללמוד, והטכנולוגיה משתנה כל היום – השאלה אם תצליח להתאים את עצמך. לכן אצלי סדר העדיפויות הוא ברור: קודם כל כישורים, אחר כך פיתוחים טכנולוגיים כאלה ואחרים.
"אני חושב שזאת אחריות שלנו כקובעי מדיניות, כחוקרים, לעקוב אחרי המגמות ולנסות לעדכן טיפה ככל שצריך, אם כי צריך לזכור שבכל החברות הגדולות כמו ב.מ.וו, גוגל, מיקרוסופט, התוכניות העסקיות שלהן כבר מוכנות, לפחות לאיזושהי תקופה קדימה. גם אם הן משתנות בקצב טיפה יותר מהיר מאשר בעבר, תוכניות העבודה כבר קיימות. גם לצבא ולגופים אחרים יש תוכניות חומש, ולכן אנחנו יודעים לפחות את חמש השנים הבאות וקשה לפספס איזושהי מגמה – וכמובן שאנחנו מתייעצים עם חברות שהן בחזית הידע הטכנולוגי כדי לנסות להבין אם נדרש משהו נוסף שלא היה מקודם.
"אני חושב שהיכולת שלנו לשנות ולהוביל שינוי תלויה בכמה מרכיבים וביניהם איכות המורים. הייתי רוצה שכל מורה של פיזיקה, מדעי המחשב, מתמטיקה, ובעצם של כל מקצוע, יהיה מורה השראה. שהוא מעורר רצון אצל התלמיד.ה ללמוד. אני הייתי רוצה לראות ילדים שחוזרים מבית ספר והעיניים שלהם בורקות ועוד לפני שהם רצים אולי למגרש המשחקים, הם מכינים שיעורי בית במתמטיקה כי בא להם. ואני חושב שגם להורים יש חלק ניכר בזה."
איך המורים שסרגיי פגש מגיבים לאתגר לעבור משלב המחקר לשלב היישום בשטח ולהעלות את אחוז מסיימי בגרות הייטק ליעד הממשלתי שנקבע? תצפו ותגלו.
