האם למורים יש אינטליגנציה רגשית?

"אני לא יודעת כמה זמן אצליח להחזיק מעמד." כך אמרה לי מורה בקליניקה שלי רגע לפני שפרצה בבכי. "אני מחזיקה את התלמידים שלי, אבל אין מי שיחזיק אותי."

היא הגיעה אליי שבועיים אחרי פרוץ המלחמה. מלא אזעקות, טלפונים ממשפחה מודאגת ואי ודאות למצב הביטחוני של כולנו. בבוקר היא הייתה צריכה לעמוד מול תלמידים ולשדר יציבות.

"אז איך אתם מרגישים היום?" היא שאלה אותם, כפי שמערכת החינוך דרשה. תלמידה בשורה השלישית התחילה לבכות. שניים אחרים סיפרו שהבית של השכנים נפגע. ילדה שקטה בפינה לחשה שהיא לא מצליחה לישון.

"ואני? אני הקשבתי, חיבקתי, ניסיתי להכיל. אבל בתוך תוכי עמוק בפנים, אני לא מצליחה להכיל את עצמי."

בהפסקה היא קרסה על כיסא בחדר המורים. עמיתה שאלה אם היא בסדר, והיא חייכה: "כן, רק עייפה." אבל מאוחר יותר היא הודתה בלחש: "אני מתביישת לשתף שגם אני חוששת, פוחדת… אין לי עם מי לדבר, במיוחד שמצפים ממני להיות חזקה כל הזמן. אני מתביישת לומר – גם אני זקוקה לתמיכה."

בחדר שלה מונח דף עם מספרי טלפון של פסיכולוגים שקיבלה מההנהלה – "למקרה שתלמיד יזדקק לעזרה". אבל מי עוזר למורים? מי מכיל אותם, כשמצפים מהם להכיל עשרות ילדים מפוחדים חרדים חוששים, בזמן שהם עצמם זקוקים לסלע להישען עליו?

מערכת החינוך מצפה מהמורים  להיות חזקים  – אבל אילו כלים היא נותנת להם לשם כך?

לשחוק את השחיקה

המקרה של אותה מורה אינו יוצא דופן. בעידן של מתחים ביטחוניים, לחצים חברתיים ושינויים מתמידים במערכת החינוך, מורים מוצאים את עצמם בתפקידים רגישים מורכבים – מנטורים, פסיכולוגים, מגשרים ומטפלים. אבל מי מכין אותם לזה?

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהעומס הרגשי הוא אחד הגורמים המרכזיים לשחיקה של מורים. נמצא כי חוסן נפשי נמוך בקרב מורים קשור לרמות גבוהות של שחיקה, דיכאון ותחושת חוסר אונים, במיוחד בקרב מורים מתחילים. החוקרים הדגישו את הצורך בפיתוח מיומנויות רגשיות כחלק מהכשרת המורים, כדי להתמודד עם אתגרי ההוראה בצורה טובה יותר.

המערכת דורשת, אבל לא מכשירה – מורים נדרשים להתמודד עם תלמידים בחרדה, התפרצויות רגשיות ושחיקה, אך בהכשרה שלהם אין כמעט התייחסות לצדדים הרגשיים של התפקיד. הלחץ המצטבר משפיע על כל המערכת – מורה שחוק, מוצף רגשית ולא נתמך משפיע על איכות ההוראה, האווירה הכיתתית והבית ספרית בנוסף להצלחת התלמידים.

אותם מורים חיים במציאות של עומס בלתי פוסק – הם מנסים להיות "חזקים בשביל התלמידים" אך נשחקים ללא מנגנוני תמיכה הולמים.

אינטליגנציה רגשית – המפתח להוראה איכותית

מחקרים רבים מראים שמורים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מנהלים כיתה בצורה טובה יותר, בונים אמון עם תלמידיהם ויודעים להגיב למצבים מורכבים בצורה מותאמת יותר. אבל איך אפשר לצפות ממורה לנהל רגשות של אחרים אם אין לה כלים לנהל את הרגשות של עצמה?

בתוכנית “חוסן חינוך” מוצגים נתונים המצביעים על כך שמורים שעברו הכשרה רגשית והתמודדות עם לחץ ושחיקה הצליחו להפעיל שיקול דעת רגשי טוב יותר, להימנע מקונפליקטים בכיתה ולהשרות תחושת ביטחון על תלמידיהם. שילוב התוכנית במוסדות להכשרת מורים העלתה באופן משמעותי את שביעות הרצון של מורים מתחילים מהיכולת שלהם להתמודד עם הלחצים היומיומיים של ההוראה.

• כשהמורה רגועה ומאוזנת – הכיתה רגועה יותר.
• כשהמורה מזהה רגשות ומכילה אותם – התלמידים חווים ביטחון רגשי.
• כשהמורה מקבלת כלים להתמודד עם לחץ – הסביבה הלימודית הופכת לאפקטיבית יותר.

אילו שיטות וכלים יכולים לשמש לשילוב הכשרה רגשית למורים?

• הכנסת קורסים על אינטליגנציה רגשית כחלק מתוכנית ההכשרה להוראה – מורים צריכים ללמוד איך לזהות, להבין ולווסת רגשות, הן אצל עצמם והן אצל תלמידיהם.
• יצירת תמיכה רגשית בתוך בתי הספר – הקמת קבוצות תמיכה למורים, הכשרת יועצים גם עבורם ולא רק עבור התלמידים.
• חיזוק ההתמודדות עם שחיקה רגשית – מתן כלים מעשיים לניהול לחץ, ויסות עצמי ושיפור האיזון בין חיי עבודה לחיים אישיים.
• פיתוח תוכניות תמיכה פסיכולוגית בתוך מוסדות החינוך – הכנסת מומחי בריאות נפש שיתנו מענה גם למורים, ולא רק לתלמידים.
• שינוי תפיסתי במערכת החינוך – מעבר מתפיסה של “מורה כמנחיל ידע” ל”מורה כדמות מכילה ומעצימה”.

מערכת החינוך אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהפן הרגשי של המורים. אי אפשר לצפות מהם להיות חזקים ומכילים, אם לא נותנים להם כלים ותמיכה להתמודד בעצמם. אם אנחנו רוצים חינוך איכותי, אנחנו חייבים להתחיל בהכשרה רגשית למורים – כי רק מורה שמרגישה נתמכת, מוערכת ומוגנת, תוכל להוביל תלמידים בצורה מיטבית.

במאמר הבא ניתן כלים מעשיים להתמודדות רגשית שהמורים יוכלו ליישם בכיתה כבר לאחר הקריאה!