המירוץ להייטק: מה המרכיב החסר ל-5,000 תלמידים?

בעידן שבו תעשיית ההייטק צמאה לטאלנטים צעירים, מערכת החינוך מתגייסת להגביר את ההכשרה בתחומי המתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ומדעי המחשב. דו"ח "מדד בגרות הייטק" של רשת ערי מצוינות וקרן טראמפ לשנת 2023 מציג תמונת מצב מדויקת ומרתקת על הפוטנציאל הטמון בתלמידי י"ב בישראל – וגם על האתגרים שעדיין לפנינו.

5,203 תלמידים בישראל נמצאים במרחק מקצוע אחד בלבד מלעמוד בדרישות ל"בגרות הייטק" – מסלול לימודים שפותח שערים לתעשיית ההייטק. איך נוכל לעזור להם להגיע לשם?

מה זו בגרות הייטק?

תעודת בגרות הכוללת את המקבץ של:

• 5 יחידות מתמטיקה
• 5 יחידות אנגלית
• 5 יחידות בפיזיקה ו/או מדעי המחשב

שילוב זה נמצא במחקר עומק של מכון אהרן כאחד המדדים החזקים ביותר לסיכוי של בוגרים להשתלב בעתיד בתפקידי פיתוח בתעשיית ההייטק!

מה מצבנו היום?

הממוצע הארצי לזכאות לבגרות הייטק עמד על 11% בלבד בשנת 2023.

ברשויות מובילות כמו הרצליה, קריית אונו, רמת השרון, יקנעם עלית, הוד השרון, נס ציונה ורמת גן – מעל 20% מהתלמידים כבר מחזיקים בבגרות כזו.

לעומת זאת, ברשויות גדולות כמו ירושלים, בת ים ואשקלון – שיעור הזכאות נמוך מ-10%.

מגדר: מה עם הבנות?

בדו"ח ניכר כי הבנות עדיין בתת-ייצוג משמעותי. פחות ממחצית מהזכאים לבגרות הייטק הן תלמידות – מה שמעיד על פוטנציאל עצום לא ממומש.

לדוגמה:

• בכפר סבא רק 34% מהזכאים לבגרות הייטק הן תלמידות
• ברמת גן – 32% בלבד
• בקדימה צורן – 29.2%
• בעמק יזרעאל – 21% בלבד

ובכל זאת, יש גם נקודות אור:
במועצה המקומית עומר, 48% מהזכאים הן תלמידות – כמעט שוויון מלא.

פוטנציאל לא ממומש – אבל בהישג יד

הדו"ח מזהה רשויות עם שיעור גבוה של תלמידים שנמצאים במרחק מקצוע אחד בלבד מהשלמת בגרות הייטק. בין הבולטות:

• חולון – מציגה זינוק מתמשך ומתווה דרך לרשויות אחרות
• מגדל העמק, עפולה ובית שמש – מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, אך עברו את הממוצע הארצי
• יבנה, נס ציונה, גני תקווה – ריכוז גבוה של תלמידים עם 5 יח"ל במקצועות מפתח, שזקוקים לדחיפה אחרונה

למה זה חשוב לנו?

תלמידים שפורצים את תקרת הזכוכית הזו לא רק זוכים לציונים גבוהים, אלא מקבלים תחושת מסוגלות שמהדהדת הרבה מעבר לבית הספר. המהלך הזה הוא לא רק תעודה – הוא בשורה של ניידות חברתית, סגירת פערים ועתיד שיש בו אופק ברור.

תלמידה שחששה לקחת 5 יח"ל מדעי המחשב כי "אין עוד בנות במגמה", ובתמיכה נכונה לא רק הצליחה – אלא גם סחפה אחריה אחרות.

כשיש יותר מ־5,000 תלמידים בישראל שחסרים רק מקצוע אחד כדי להגשים את חלום ההייטק הישראלי – זה בידיים שלנו לעזור להם להגיע לשם.

מה אפשר לעשות כבר מחר בבוקר?

לא צריך לחכות להנחיות מלמעלה. למורים ולמורות יש תפקיד מפתח:

• לאתר את התלמידים שנמצאים "כמעט שם" – אלו שכבר לומדים שני מקצועות מתוך מקבץ בגרות הייטק.
• ליזום שיחה עם רכז מקצוע או יועצת – ולבדוק איך ניתן לתמוך באותם תלמידים: מסלול מתוגבר, חונכות או אפילו גיוס קהילתי.
• להאמין בהם – לפעמים כל מה שתלמיד צריך זה שמישהו אחד יגיד לו: "את/ה יכול/ה. אני איתך."
• לשתף את הצוות החינוכי – כי כשעובדים יחד, קל יותר ללוות תלמידים אל קו הסיום.

מנהלים ורשויות הם שותפים חשובים, אבל ההזדמנות נוצרת בכיתה. המפגש עם המורה הוא זה שעושה את ההבדל.

המסקנה: שינוי אפשרי – כאן ועכשיו

האתגר איננו בגיוס כישרון חדש – אלא במיצוי הכישרון הקיים. כשאנחנו מדברים על שוויון הזדמנויות, צמצום פערים מגדריים והכנה אמיתית לעולם העבודה של מחר – זו בדיוק נקודת המפנה. ההזדמנות כאן. התלמידים מוכנים. עכשיו תורנו.