נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
החרם שעברה אדווה וינבלום בת ה-13 ותוצאותיו הטרגיות השאירו אותנו כואבות והמומות. לצערנו אדווה אינה הראשונה שחווה חרם, אבל נוכל לקוות שהיא האחרונה. זו מטרה שעלינו לשאוף אליה כחברה.
תופעת החרם בבתי הספר היא אחת מהתופעות החברתיות החמורות ביותר המשפיעות על רווחת התלמידים, התפתחותם החברתית, הרגשית והלימודית. חרם, בדומה לביריונות, גורם לפגיעה משמעותית בנפגעים ויכול להוביל להשלכות חמורות כמו ירידה בדימוי העצמי, בידוד חברתי ואף בעיות נפשיות בטווח הארוך.
בכתבה זו נציע דרכים להתמודדות עם תופעת החרם באופן אינטגרלי בבתי הספר, הן באמצעות תוכניות לימוד והן באמצעות תהליכי הערכה.
כדי שההתמודדות עם תופעת החרם תהיה משמעותית ולא תישאר בגדר דיון נקודתי בשעת מחנכ.ת או בעת אירוע חמור, יש לשלב את הנושא באופן שיטתי ורחב בכל מקצועות הלימוד.
אפשר לבחון בכיתה דוגמאות היסטוריות לנושא החרמות והבידוד החברתי, כגון חרם על קבוצות אתניות, חרם כלכלי ומדיני, וניתוח תוצאותיהם החברתיות והפוליטיות. לדוגמה, ניתן ללמוד על חרם התנועה לזכויות האזרח בארה"ב (כגון חרם האוטובוסים במונטגומרי) או רעיונות חדשניים בתקופות שונות שנדחו והוגיהם הוחרמו. בהיסטוריה היהודית והכללית ניתן למצוא מקרים שבהם קבוצות השתמשו בחרם כדי להגן על לכידותן החברתית, כמו נידוי שפינוזה. הפילוסוף ברוך שפינוזה הוחרם על ידי הקהילה היהודית באמסטרדם בשל דעותיו הפילוסופיות שנתפסו ככפירה.
ניתוח יצירות ספרותיות המתארות חרם, נידוי ודחייה חברתית – כגון "הנידון לחיים" מאת ויקטור הוגו או סיפורים עכשוויים המתארים חוויות דומות. ניתן לדון בשאלות כמו כיצד מתמודדים גיבורי הספר עם החרם? כיצד ניתן לשנות את גורלם?
בחינת מושג החרם בהקשר דתי וחברתי, כגון "חרם דרבנו גרשום" או דחיית נביאים ודמויות מקראיות על ידי החברה שסבבה אותם, בשל עמדותיהן הנבואיות או התנהגותן הייחודית. למשל, ירמיהו הנביא נרדף על ידי אנשי דורו בשל נבואותיו הקודרות והביקורתיות על ממלכת יהודה. הוא נכלא, הושם בבור, והוכרז כבוגד על ידי אנשי ירושלים.
דיון במדענים שנודו או חוו חרם עקב גילויים חדשניים, כמו גליליאו גליליי, אשר הוחרם על ידי הכנסייה בשל תמיכתו בתיאוריה ההליוצנטרית. אפשר לדון גם בנושא החרם על מדענים גרמנים אחרי מלחמת העולם השנייה או גיוסם בכפייה למעצמות כמו ארה"ב וברית המועצות.
דיון בנושא של סדרות והתקדמות, ואפקט הדומינו של חרם: ניתן להמחיש כיצד חרם מתפשט בכיתה כמו סדרה גיאומטרית או התקדמות מעריכית, וכיצד פעולה קטנה של חמלה יכולה לשנות את הכיוון ולהפסיק את ההתרחבות של החרם. ניתן גם להשתמש בתורת הגרפים כדי לדון בקשרים חברתיים בכיתה. למשל, לבנות גרף חברתי שבו כל תלמיד מיוצג כקודקוד, והקווים ביניהם מייצגים קשרים חברתיים. ניתן להדגים כיצד חרם גורם לניתוק של יחידים מהרשת החברתית ולדון במשמעות של חיבור והכלה. ניתן גם לחשב הסתברות לכך שתלמיד בכיתה יחווה חרם או יימצא בבידוד חברתי, על בסיס נתונים סטטיסטיים. כך אפשר לדון בהשלכות של בידוד חברתי באמצעות חישובים מתמטיים.
בשיעורים אלה ניתן לקדם פיתוח חשיבה ביקורתית על חרם ובריונות, עידוד דיון מוסרי וערכי על קבלת השונה, שוויון והכלה בחברה, תוך יצירת אינטגרציה של תופעת החרם בכלל מקצועות הלימוד. המחנכות יכולות לדון בחשיבות של פרואקטיביות ואקטיביזם חברתי במקרה של חרם. למשל, חרם האוטובוסים של מונטגומרי (1955-1956), שבו הקהילה האפרו-אמריקאית בארה"ב הובילה מאבק מוצלח נגד הפרדה גזעית בתחבורה הציבורית.
כדי להבטיח שהתלמידים לא רק לומדים על הנושא אלא גם מפנימים אותו באמצעות תהליך הערכה מעצבת, יש לשלב את ההתמודדות עם חרם בתהליכי ההערכה.
שילוב נושאים הקשורים לחרם במבחנים, עבודות חקר ופרויקטים רב-תחומיים. לדוגמה, במסגרת עבודה בהיסטוריה, ניתן לנתח כיצד התפתחה תפיסת החרם לאורך התקופות השונות וכיצד היא השפיעה על חברות וקהילות.
משימות המחייבות שיתוף פעולה בין תלמידים עם רקעים שונים, כך שתימנע הדרה של תלמידים מוחרמים. לדוגמה, עבודה משותפת בקבוצות מעורבות כחלק מהערכה חלופית.
הכללת היבטים של חרם וביריונות בשאלוני אקלים בית-ספריים, כדי לעקוב אחר היקף התופעה ולנקוט צעדים מתאימים.
ברמה הבית-ספרית, ניתן לנקוט בצעדים פרקטיים להעלאת המודעות והגברת האחריות החברתית בקרב תלמידים וצוותים חינוכיים בדרכים הבאות:
שילוב אינטגרלי של נושא החרם בכל רובדי מערכת החינוך יאפשר ליצור שינוי אמיתי ולהבטיח שאף ילד לא ירגיש בודד או מנודה. האחריות היא של כולנו – מורים, תלמידים, הורים, יועצים, פסיכולוגים, מנהלים, כל אנשי הצוות החינוכי ומערכת החינוך כולה, כדי לקדם סביבה לימודית בטוחה, תומכת ומכילה עבור ילדינו.
