נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
בשנים האחרונות, מורים רבים מדווחים על עלייה במצוקה נפשית ובבעיות התנהגות בקרב תלמידים. הדבר אינו מפתיע כשלוקחים בחשבון את האירועים הקשים עימם מתמודדת החברה הישראלית ואת אי-היציבות המתמשכת במערכת החינוך. אל בתי הספר מגיעים תלמידים החשופים לחדשות מטרידות, תלמידים אשר חוו תקופות של למידה חלקית בזום שאיננה מספקת את צרכיהם הרגשיים והחברתיים, וחלקם אף חוו אירועים קשים יותר של איום על ביטחונם האישי או של בני משפחתם.
לא פלא שחוויית המורים היא של יציאה מאיזון ושיבוש. בהתאם לכך, גם מורים מדווחים על שחיקה רבה יותר ועל עומס רגשי. ריבוי המשימות השגרתיות, עומס הדרישות של מקצוע ההוראה – לצד העלייה בחוסר היציבות וההתמודדות עם קשיי התלמידים – יוצרים עומס רגשי רב יותר ויותר.
עובדה ידועה בתחום הפסיכולוגיה היא כי התערבויות יעילות בילדים הן כאלו אשר "עוברות דרך" המבוגרים המשמעותיים, כלומר, מתבצעות על ידי המבוגר התומך בילד.ה. כל פסיכולוגית מומחית בטיפול בילדים תטען כי ניתן לחולל שינוי משמעותי בהתנהגות של ילד.ה רק דרך שינוי במערך המשפחתי, ולא ניתן להסתפק בטיפול לילד.ה עצמם.
ההסבר לכך הוא פשוט. טיפול פרטני בילד יכול להתקיים במשך שעה עד שעתיים בשבוע לכל היותר, בעוד שההורים והמורים מהווים דמויות משמעותיות עבור הילד רוב שעות היממה, והשפעתם עליו היא רבה.
בנדורה, אבי תורת הלמידה בפסיכולוגיה, הראה בניסוי ידוע בשנות השישים כי התנהגות אלימה של ילדים נרכשת דרך חיקוי של מבוגרים בסביבתם. בניסוי, שתי קבוצות של ילדים צפו באינטראקציה של אדם לא מוכר עם בובת "נחום תקום". קבוצה אחת נחשפה לאדם המסדר צעצועים בחדר בשלווה ליד הבובה. קבוצה אחרת נחשפה לאדם המכה ונוהג באלימות כלפי בובת ה"נחום תקום".
לאחר מכן, כאשר שתי קבוצות הילדים אוחדו למשחק משותף, רק הקבוצה שנחשפה להתנהגות האלימה נהגה באלימות כלפי הבובה ואף נקטה בהתנהגויות אלימות נוספות לאלו שנצפו במקור. הניסוי הוביל למסקנה החשובה כי ילדים לומדים מחיקוי והשפעת המבוגרים בסביבתם ולא רק מהתנסות ישירה.
עובדות ידועות אלו מצביעות על החשיבות של השקעה במבוגרים המשמעותיים במערכת החינוך, קרי המורות. כמו במטוס, במקרי חירום המבוגר נדרש לעטות קודם את "מסכת החמצן" כדי שיוכל להועיל לילד במצוקה.
למרות הבנה בסיסית זו, חוויה של מורים רבים היא כי מערכת החינוך נוטה להעדיף באופן בלעדי השקעה בילדים, על פני רווחתן של המורות. באופן פרדוקסלי, בעוד ילדים המתמודדים עם קשיים מקבלים עוד ועוד התאמות, תמיכות ולמידה דיפרנציאלית, העומס המוטל על כתפיהן של המורות הולך וגדל.
אם כן, כדי לפעול ביעילות, באופן הנתמך על ידי ממצאי המחקרים ולספק תמיכה אפקטיבית לתלמידים, יש להטות את המשקל לכיוון של השקעה במורות, לספק מענים לרווחתן הפיזית, הכלכלית והרגשית וכך גם לסייע לתלמידים להתמודד עם אתגרי התקופה.
מיינדפולנס הוא מושג ושיטת תרגול ההופכים למוכרים יותר ויותר בתחומי החינוך והטיפול. פרופ' אורן ארגז ז"ל, איש חינוך וחוקר מוביל בתחום המיינדפולנס במכללה האקדמית בית ברל, התייחס והקדיש את אחד מספריו ל"מהפכה השקטה" אשר מתחוללת בעשורים האחרונים במערכת החינוך ומתאפיינת בהכרה הגוברת ביתרונות תרגול מיינדפולנס, בעניין המתפתח בתרגול זה במערכת החינוך, ובהתאם לכך בפיתוח יותר ויותר תוכניות התערבות מבוססות מיינדפולנס בבתי הספר, אשר יעילותן מגובה על ידי מחקרים רבים.
אחת ההגדרות המוכרות של מיינדפולנס מתארת תרגול זה כהפניית תשומת לב מלאה לכאן ועכשיו, בכוונה ובאי-שיפוטיות. בתרגול זה אנו מפנים את הקשב לעוגן קבוע הנמצא בכאן ועכשיו, כגון הנשימה, תחושות הגוף, וחמשת החושים, ומחזירים אותו שוב ושוב כאשר הוא נודד. כמו כן, אנחנו מתרגלים חמלה לעצמנו ואחרים, ויחס מקבל וסבלני לעצמנו. היתרונות של תרגול זה הם רבים.
מיינדפולנס משפר את היכולת להתמקד באופן יעיל בכאן ועכשיו, וכך מפחית את ההתעסקות המחשבתית שלנו עם נושאים ומחשבות שאינם בשליטתנו, כגון חרטות על אירועים בעבר או מחשבות על ההיבטים הלא ידועים בעתיד.
מיינדפולנס מאפשר מודעות עצמית רבה יותר, לקיחת פרספקטיבה על החוויות שלנו ואפשרות להתבונן בהן במרחק מסוים, באופן המאפשר התמודדות שקולה יותר עימן ומפחית את העוצמות הרגשיות הנלוות פעמים רבות לשקיעה או הצמדות לחוויות שלנו.
מיינדפולנס מאפשר לנו לקבל בהשלמה וחמלה רבה יותר את עצמנו וגם את המציאות, להתמקד במה שחשוב לנו ולשחרר ביתר קלות את אותם חלקים במציאות אשר אינם בשליטתנו.
מחקרים מתחום מדעי המוח מצביעים על שינויים באופן בו המוח שלנו פועל כתוצאה מתרגול ממושך, המשפרים את הרווחה הנפשית ואת יכולת המיקוד שלנו, ממש בדומה לאופן בו אימון גופני משפר את הכושר והבריאות הגופנית.
כפי שאימון גופני משמש גורם מניעה לירידה בריאותית ולסיבוכים בריאותיים, נמצא במחקרים שונים כי תרגול מיינדפולנס מצמצם מתח נפשי, אימפולסיביות והיבטים שונים של מצוקה נפשית. היות וסיבוכים אלו עשויים להידרדר לכדי מצוקה משמעותית בהעדר מענה, ברורה החשיבות של השקעת משאבים בהטמעת מיינדפולנס במערכת החינוך.
קיימות תוכניות מקיפות וממושכות להטמעת מיינדפולנס בבתי הספר. עם זאת, מורות ומורים יכולים להכניס אלמנטים פשוטים של מיינדפולנס לשגרה היומית כבר עכשיו, בלי לשנות את המערכת הקיימת:
מורות רבות הלומדות בתוכנית לתואר שני בחינוך, מיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית שנפתחה בשנת תשפ"ד במכללה האקדמית בית ברל, מספרות הן על התהליך המשמעותי שהן עוברות, והן על האתגרים ביישום והטמעה בשטח. כך לדוגמה, ליאן, מחנכת בכיתות ד', מספרת על כך שכאשר ביקשה מהמנהלת להכניס שיעור המתמקד בתרגול מיינדפולנס למערכת, המנהלת לא הסכימה לוותר על שעה של "לימודים אמיתיים" ודרשה ממנה לעשות זאת על חשבון שעות שהייה או שעות לימוד פרטניות.
נעמי, מחנכת כיתה ב', משתפת בהתנסויות שליליות שהיו לה בהכרות קודמת עם מיינדפולנס, בהשתלמות לצוות המורות בבית הספר. היא מתארת את הקושי המוכר להתמסר להשתלמות באמצע יום לימודים, הגוזלת מזמנה היקר והמצומצם ממילא. במקום להתמקד בנשימה, היא מצאה את עצמה חושבת על בזבוז הזמן ואי הספק של משימות, וחוותה תסכול הולך וגובר.
בשונה מחוויות אחרות המקנות סיפוק מיידי – כמו יום של חופשה או יציאה לשופינג – תרגול מיינדפולנס, כמו אימון גופני, דורש זמן והשקעה עד שניכרות התוצאות. היכרות חד-פעמית או שטחית עם הגישה עלולה להיות מתסכלת ולא מובנת. תרגול תשומת הלב נעשה קל ומשמעותי יותר ככל שמתאמנים. עם הזמן וההתמסרות, ניתן לראות שינויים משמעותיים ותובנה מתפתחת בנוגע למהותו האמיתית של התרגול.
אין ספק כי למראית עין הכנסת תרגולי מיינדפולנס, כמו כל שינוי משמעותי, גוזלת משאבים של זמן והשקעה מצד מנהלות ונשות צוות חינוכי. פרקטיקות הנהוגות בבתי ספר אשר כבר יישמו שינוי זה כוללות למשל מפגש בוקר המלווה בתרגול מיינדפולנס, הקדשת שיעורים מלאים לתרגול מיינדפולנס, וכן הכנסת תרגולים קצרים בזמנים שונים, כגון תרגול קשב לנשימה בתחילת שיעור או בסופו. עם זאת, לטווח הארוך ההשקעה מוכיחה את עצמה ומובילה לשיפור הן ברווחת המורות והן ברווחת התלמידים, כמו גם ברמת ההישגים והתפקוד הלימודי.
ההשקעה ברווחת המורים אינה מותרות, אלא הכרח לשיפור הרווחה של כלל מערכת החינוך. מיינדפולנס, אם ייושם באופן עקבי ותוך תמיכה מערכתית רחבה, יכול להוות כלי מהותי לשיפור חוסן רגשי, רווחה ואיכות חיים הן למורים והן לתלמידים. שילוב פרקטיקות פשוטות ויומיומיות בכיתה יכול לחולל שינוי משמעותי, גם בלי להכביד על המערכת הקיימת.
