נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
תעשיית ההייטק היא קטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית, וחשיבותה ברורה בימים אלה יותר מתמיד. השתלבות בלימודים אקדמיים רלוונטיים לתעשייה זו היא חיונית. בהתאמה, חיוני גם שמי שמבקש להתברג בהייטק, ובמיוחד בתפקידי מחקר ופיתוח, יקבל את התשתית המתאימה לכך, כבר בלימודיו התיכוניים, ולמעשה עוד קודם לכן.
למרות עלייה של שיעור התלמידים שסיימו מסלול "בגרות הייטק" בעשור האחרון, נראה שניתן להגדיל את מספר ומגוון התלמידים שלומדים ומסיימים בגרות הייטק בתיכון וממשיכים ללימודי הייטק באקדמיה ומשם להשתלבות מוצלחת בתעשיית ההייטק הישראלית.
בבסיס המחקר הנוכחי, שנערך בשיתוף עם קרן טראמפ למצוינות בחינוך, עומדת תפיסת המסוגלות והאמונה ברוח האדם וביכולת של תלמיד להצליח ולממש את הפוטנציאל הגלום בו. זאת, אם נאתר את התלמיד בזמן המתאים, נאמין בו, ניתן לו את הכלים המתאימים להצליח, נביא את התלמיד להבנה שההצלחה כרוכה פעמים רבות בעבודה קשה ונהיה לצידו ברגעי הקושי. זו מהות התפיסה החינוכית. מחקר זה יראה שתפיסה זו הינה תפיסה מעשית שניתן ליישמה כחלק מהמעשה החינוכי.
החלטת הממשלה שמעודדת ומתקצבת את מסלול ההייטק בבתי הספר, תוכנית ההייטק שהשיק משרד החינוך וההתגייסות של תעשיית ההייטק והמגזר השלישי מייצרות הזדמנות.
אז איך גורמים לזה לקרות?
"הצלחה" מוגדרת כגודל השיפור שעשו בתי ספר גדולים בשיעור התלמידים שניגשים וזכאים לבגרות הייטק (בשל הנתונים שהיו זמינים בעת ביצוע הדגימה, הבחירה בבתי הספר הנדגמים נעשתה בהסתמך על השיפור שנעשה בלימודי 5 יח"ל מתמטיקה). בתי ספר שמציגים שיפור של 200% ויותר מאפשרים לזהות ביתר קלות את הגורמים הקשורים לבית הספר בהצלחה זו.
נפגשנו עם אנשי חינוך שהובילו את השינוי בבתי הספר (מנהלים, רכזי מקצוע, רכזי שכבות, מחנכים וכמובן מורים) מהם ביקשנו ללמוד מה היא הנוסחה? מה הוא המתכון הסודי?
הראיונות עם בתי הספר הללו היו מרתקים. ניתנה לנו הזכות לפגוש אנשי חינוך מהמעלה הראשונה, חדורי אמונה בתלמידים, במורים ובמעשה החינוך עצמו. הסיפורים, הידע והתובנות שחלקו עמנו מניסיונם הרב ומפועליהם יוצאי הדופן עומדים בלב המחקר שלנו והיוו את הבסיס לעיצוב ההמלצות הכלולות בו.
רוב רובם של המרואיינים הזכירו מהלך דרמטי שייצג את התפיסה החינוכית של האמונה ביכולות התלמידים (והמורים) להצליח והדבקות במצוינות ואת רוח השינוי המצופה מכל הצוות החינוכי; מהלך שסלל את הדרך למהלכים רבים נוספים. אלה דרשו אמונה, נחישות, התמדה גם אם לפעמים מדובר בתהליך ארוך למדי.
לעיתים הייתה זו ההחלטה שנותנים הזדמנות ליותר תלמידים ללמוד 5 יח"ל במקצועות בגרות הייטק (אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה או מדעי המחשב); החלטה שבמקרים רבים הביאה בתחילה להתקוממות של צוות ההוראה הוותיק. בסופו של דבר, העמידה על מימושה וההגעה להצלחות הביאו להתגייסות רוחבית של מרבית חברי הצוות, כאשר לעיתים גם אלו שהתנגדו בראשית הדרך נכבשו ברוח החיובית החדשה.
בתי ספר שפתחו כיתת מצוינות לקבוצה של תלמידים ספורים, מצאו עצמם ברבות הימים עם שלוש קבוצות מצוינות מלאות. כך מספרות המנהלת ורכזת המצוינות באחד מבתי הספר שהדגימו שיפור משמעותי באחוזי מסיימי בגרות הייטק:
"בתשע"ד היה רק תלמיד אחד במוגבר מתמטיקה ושניים במדעי המחשב. אמרו לי לא לפתוח כיתת 5 יח"ל מתמטיקה ואני התעקשתי. זו הדגמה מטורפת לנחישות. פתיחת כיתה עבורו. המורה הייתה צמודה אליו והגישה אותו בהצלחה ל- 5 יח"ל. הייתה לנו אמונה שזה יצבור תהודה בבית הספר ויתבסס – וכך היה. כיום בכיתה י' אנחנו פותחים כבר שתי קבוצות 5 יח"ל מתמטיקה."
בבית ספר לנערות בסיכון, בית ספר שבו בשנת תשע"ד לא הייתה ולו תלמידה אחת שלמדה ברמה של 5 יח"ל מתמטיקה, הגיעו כעבור שמונה שנים (תשפ"ב) ללמעלה מ- 13% תלמידות שזכאיות לבגרות הכוללת 5 יח"ל מתמטיקה. הנה מה שמספרת המנהלת שם:
"הכלל זה לחשוב מהסוף להתחלה. אפילו כשהיו רק שלוש בנות שחשבנו שיכולות להצליח ב- 5 יח"ל מתמטיקה, נתנו להן את ההזמנות. הן למדו בכיתה י' יחד עם תלמידות 4 יח"ל וקיבלו תגבור. בכיתה י"א' הפרדנו אותן לקבוצה נפרדת. צירפתי מורה מדהימה שנרתמה למהלך."
מסקנה: צעד גדול לתלמיד.ה, צעד ענק לבית הספר.
בבתי ספר שנדגמו ציינו המרואיינים שמרגע שהם אימצו את תפיסת המסוגלות והאמונה ברוח האדם, ועשו את השינוי הנדרש בהלך החשיבה האישי שלהם ושל צוותי החינוך, התחילו לצוץ בבית ספר יוזמות כמו "פטריות אחרי הגשם".
לא פחות מכך, המרואיינים שיקפו אמון גדול גם בכוחו של צוות ההנהלה, הרכזים והמורים לעשות שינוי ולהצליח, לרבות מורים שחששו מהוראה ברמת לימוד גבוהה, על המאמץ הרב הכרוך בכך; ומנגד - תוך דרישה מחלק מהמורים ששיקפו תפיסות מיושנות לפיהן רק גאונים לומדים מתמטיקה ברמה של 5 יח"ל, לשנות את תפיסתם ואת אופן ההוראה וההתנהלות הנובעים ממנה. כך סיפר אחד המנהלים:
"הדבר הראשון שלקחתי מניסיוני הקודם באגף שחר זו ההבנה הפנימית של המורה/מנהל/מחנך של תחושת המסוגלות של התלמיד. כל אחד יכול לעשות הכול. תלמידים רבים 'נופלים' בתיוג: זה ילד מופרע, יהיה ברחוב. הניסיון מלמד שפרחח חסר סיכוי יכול להפוך לרו"ח או בעל חברת הייטק."
והנה דבריו של מנהל נוסף:
"השינוי הכי מהותי זה להאמין שזה אפשרי. הרעיון הוא שאין תקרת זכוכית. המורים מבינים שהם מסוגלים להצליח עם הידע והיכולות שלהם. התלמידים אצלנו אינם שונים מאלה ברעננה ובהרצליה ויכולים להגיע לאותם הישגים.
"הבסיס לחינוך בעיניי זה להאמין ביכולת השינוי. מה שגורם לתלמיד להיכשל זה לא רק ידע, אלא העדר סביבה תומכת... אם אתה מפנים שהצלחת התלמיד זה לא רק ההצלחה של הילד אלא גם של המורה, זה עושה שינוי."
מסקנה: מחשבה יוצרת מציאות.
ניתן ללמוד מהראיונות שקיימנו, שמהלכים של גידול משמעותי בכמות התלמידים בין אם מדובר ב- 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל אנגלית, כיתת מצוינות או מסלול מצוינות, מצריכים תכנון ארוך טווח והתרחשו פעמים רבות לאורך השנים בשלושה שלבים – גם אם בתחילת הדרך בתי הספר לא חזו את כל השלבים.
התרשים הבא מתאר מהלך של הגדלת מספר התלמידים במסלול עמ"ט (מסלול מצוינות מדעית טכנולוגית), באחד מבתי הספר שנדגמו. המהלך התחיל בפתיחת קבוצה של 15 תלמידים והגיע תוך שמונה שנים ל-60 תלמידים (גידול של פי ארבע!).
מסקנה: אל תחששו להתרחב, להתפצל ושוב להתרחב.
כאן תוכלו לקרוא מאמרים נוספים בנושא "בגרות הייטק"
