
נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
כמחנכת צעירה שאפתי לקדם הערכה משמעותית עבור תלמידיי. לקראת כתיבת התעודות הגיתי בשאלות: האם הזמן והמאמצים שהושקעו בכתיבת התעודה מקדמים את הילד או הילדה? כיצד ניתן להפוך את תהליך ההערכה לחלק אינטגרלי מתהליך הלמידה? מה נדרש כדי להפיק תועלת ממנו? איך הופכים את הילד או הילדה – ואת ההורים – לשותפים פעילים בתהליך? וכיצד יוצרים תהליך הערכה שהוא אירוע מתמשך?
כיום, כמנהלת בית החינוך "רימונים", החלטתי לשים בראש מעיניי את נושא ההערכה כדי לחולל שינוי בתפיסת ההערכה הבית ספרית ולהעניק לה משמעות עבור הפרט – תלמיד ומורה.
יחד עם הצוות החינוכי חקרנו גישות הוראה ובהן גישת ההוראה הדיאלוגית, נחשפנו למודלים בית ספריים שונים, למדנו את משנתו החינוכית של ג'ון האטי, עסקנו בחשיבות המשוב, ניסחנו עקרונות ומכך הגינו את תפיסת ההערכה הבית-ספרית.
נקודת המוצא של תפיסת הערכה בית ספרית היא כי על הילד והילדה להוביל את תהליך ההערכה באופן אקטיבי ולקחת עליו אחריות – תוך חשיבה רפלקטיבית בשיתוף המורה וההורה.
העקרונות המרכזיים שהובילו אותנו בבניית תהליך ההערכה:
לצורך כך פיתחנו את סרגל הצמיחה המלווה את כל תהליכי ההערכה בבית הספר. סרגל זה מסייע לשקף ולמדוד את התהליך של התלמיד.ה ביחס לעצמם וביחס לסטנדרט המצופה בשכבת הגיל.
ביסוס קשר מגדל הוא חלק משמעותי בהערכה הדיאלוגית. קשר משמעותי עם המורה יוביל את התלמיד.ה למקום בטוח שבו הוא יכול למשב את עצמו באופן אמיתי וכן. קשר מעמיק יתרום לקיום שיח משמעותי ויביא את הילד לחשיבה ביקורתית על עצמו בעת כתיבת ההערכה הדיאלוגית הכוללת נקודות חוזקה לצד נקודות לשיפור. הקשר המגדל מתקיים בסדירויות קבועות בלוח הזמנים הבית-ספרי, ובהן מספר צמתים לקיום שיחות אישיות:
שיחת היכרות – מיד עם תחילת שנת הלימודים מתקיימות שיחות אישיות בין הצוות לילדים. מטרת השיחה היא היכרות מעמיקה על מנת ליצור תשתית של יחסי אמון וקשר אישי. שיחה זו משמשת כבסיס לתהליך הערכה מגדל.
שיח מבוגרים – על פי תפיסת הקשר המגדל, על ההורה לקיים שותפות פעילה כדי לייצר רצף חינוכי המאפשר לקדם את הצלחתו של הילד או הילדה. שיח זה מאפשר קביעת מטרות משותפות ויצירת מעטפת ביתית ובית ספרית.
שיחת הצבת מטרות – לאחר שיח המבוגרים, הילדים פוגשים את מחנכת הכיתה לשיחה אישית שמטרתה להציב מטרות בהתאם למוקדי הכוח ואזורי הצמיחה שעלו בשיח האישי, בשיח עם ההורים ובשגרת הלמידה.
כתיבת משובים אישיים בשגרת הלמידה – במערכת השעות קיימת שעה סדורה בה הילדים לומדים את מיומנויות הכתיבה הרפלקטיבית, אוריינות שפתית ומטפחים חשיבה ביקורתית. הילדים כותבים רפלקציה על התנסויות לאורך כל השנה (צפייה בהצגות, התנהגות בהפסקות, אירועים חברתיים ועוד). בנוסף, בעת הערכה לימודית (מבחן או חלופה אחרת), הילד.ה עונה על משוב אישי בו הם מעריכים את עצמם בנוסף להערכה המילולית שהמורה כותב לאחר בדיקה. לצד הערכות המילוליות מופיע "סרגל הצמיחה" המייצג את התקדמות הילד.ה.
הערכה דיאלוגית מתקיימת כאשר הילד או הילדה קוראים את ההערכה שהמורה כתב לעומת הערכתם העצמית.
מתבוננים וצומחים – לקראת סיום השליש הראשון של הלמידה נשלח להורים סיכום של העשייה החינוכית בכיתה יחד עם "קלסר בשבילי הצמיחה" ובו המשובים האישיים של הילד.ה, הערכות, התוצרים והמטרות שנכתבו על ידי הילד.ה והמחנכת. סיכום הלמידה והגשת קלסר בשבילי הצמיחה מאפשרים להורים להיות מודעים ולקחת חלק בתהליך הלימודי שהילד.ה עברו בדומה לנעשה באספות ההורים המסורתיות של המחצית הראשונה.
כתיבת משוב צמיחה – זוהי חלופה לתעודה הקונבנציונלית של הערכת אמצע שנה. הילד.ה כותבים משוב אישי על כל אחד מהמקצועות הנלמדים ועל אופן הלמידה שלו. בסיום הכתיבה, כל המורים המלמדים את הילד או הילדה בודקים את המשובים ומאשרים אותם בהלימה לנתונים ולתהליך הלמידה שלהם. לאחר הבדיקה, בעיקר אם קיימת חוסר הלימה בין הערכת הילד.ה להערכת המורה מתקיימת שיחה אישית ובה המורה מציגה לילד או לילדה את הערכות ומשקפת להם את מצבם הלימודי והחברתי.
שיח דיאלוגי – לאחר כתיבת משובי הצמיחה מתקיים שיח הערכה דיאלוגית מורה-הורה -ילד במהלכו הילד.ה מציגים להוריהם את משוב הצמיחה האישי וגם מחנכת הכיתה מציגה את המשוב שכתבה.
שיחת הערכת מטרות – כחודש לאחר קיום ההערכה הדיאלוגית מתקיימת שיחה אישית נוספת לצורך הערכת המטרות שנקבעו, "עדכון גרסה" במקרה הצורך והתאמתן להתפתחות הילד.ה.
מפת הצמיחה – מפת הצמיחה היא מסמך המסכם את התפתחותו הילד.ה לאורך השנה ומבוסס על תהליכי הצמיחה כפי שתועדו לאורך השנה, בשגרה ובתהליכי ההוראה הדיאלוגיים שהתקיימו. מפת הצמיחה מותאמת לשכבות הגיל השונות.
מעגלי צמיחה – בחודש יוני ובסמיכות לסיום שנת הלימודים מוזמנים ההורים לערב "מעגלי צמיחה" בו, בקבוצות קטנות מקריאים התלמידים את המשובים שכתבו ומשתפים בתהליך שעברו. ערב זה הוא אירוע שיא בבית הספר בו נרשמת התרגשות רבה הן של ההורים, הן של הצוות החינוכי והן של התלמידים.
מה זה דורש מהמורה?
כיצד ניתן ליישם זאת?
בבית החינוך שלנו מונהג תהליך של 'הערכה דיאלוגית' באופן מלא כבר ארבע שנים. תהליך זה מהווה מקפצה לגדילה של התלמידים, ולא פחות מכך של הצוות החינוכי. בעקבות השינוי, גברה המודעות של התלמידים ללמידתם, והם נוטלים אחריות על תהליך ההתקדמות שלהם. ניתן לראות עלייה אצל 96% מהילדים במוטיבציה ללמידה ובהצלחות הלימודיות של כלל הילדים.
ברמה הבית-ספרית, נרשמו הצלחות רבות הן במבחני המיצב והן בהערכות פנימיות, והכי משמעותי האקלים הבית-ספרי השתפר מאוד מלפני ארבע שנים, מה שמחזק את תחושת השייכות והמעורבות של התלמידים והצוות. (ניתן לראות זאת בנתונים של הראמה).
חשוב לציין, כדי להוביל תהליך בית ספרי משמעותי כמנהלת לא פעלתי לבד אלא לצד שותפותי לצוות החינוכי ובהן פרלה מוזס, צליל שפרונג, מרוה צוברי ברנשטיין, ישראלה לוי, נעם גלנטי ומורן לוי דריקס יחד עם כלל הצוות הבית ספרי.
אני מזמינה אתכן.ם ליצור קשר ולבוא ללמוד אודות תפיסת ההערכה הבית ספרית ואודות הכלים שפיתחנו.