הוראה יצירתית על קצה המזלג

דמיינו כיתה שהפכה לבית קפה ליום אחד. השולחנות סודרו עם מפות קטנות, על הקירות נתלו שלטים באנגלית, ותפריט עם טקסט באנגלית חיכה לכל לומד.ת. התלמידים שיחקו תפקידים של מלצרים ולקוחות, התבקשו להזמין, לשוחח, ולקרוא מהתפריט – והכול באנגלית. שיעור אנגלית שלא יישכח במהרה.

לפנינו דוגמה אחת להוראה יצירתית. הדוגמה מלמדת על יצירת חוויה שונה, מקורית, יעילה  ומפתיעה שמעודדת את התלמידים לקחת חלק פעיל ומלא בלמידה. אנחנו מתבקשים כל הזמן להיות יצירתיים, "לצאת מהקופסה", לחשוב אחרת, אבל איך עושים את זה בפועל?

במאמר זה אפרוס שבעה עקרונות פשוטים שתוכלו ליישם באופן מידי ולהפוך את שגרת ההוראה בכיתה לחוויה מלהיבה, מלמדת ומאתגרת – גם את המורים וגם את התלמידים. עקרונות אלו נועדו לשבור את השגרה ולספק לתלמידים חוויות למידה מגוונות.

עקרונות להוראה יצירתית

כדי לפשט את הרעיון, בחרתי בראשי תיבות שנועדו לסייע לנו לזכור את העקרונות: נס"ו ותהנ"ו!

נקודת מבט שונה

סיעור מוחות

וריאציות של מילה אקראית

תמונה דמיונית

הומור

נוחו

ונסו שוב

נ - נקודת מבט שונה 

מספרים שבאחד מבתי המלון האורחים התלוננו שהמעליות איטיות. מיטב המהנדסים ניסו לפתור את הבעיה ולא הצליחו. לעיתים כדאי להסתכל על בעיה מנקודת מבט אחרת או אף להגדיר את הבעיה באופן שונה. למשל, במקרה זה, לא לחשוב על המעליות כאיטיות, אלא לחשוב על האנשים שמשתעממים לנוכח הזמן שהם מחכים למעלית. ומכאן זרם המחשבות הוא אחר: הפתרון הוא לא לתקן את המעלית, אלא למצוא פתרון לשעמום שבהמתנה. מרגע שהתקינו מראה מחוץ למעלית, הבעיה נפתרה. כשאנשים חיכו למעלית הם התבוננו על עצמם וזה כנראה אף פעם לא משעמם. נקודת המבט שהשתנתה אפשרה להעלות פתרון אחר ומתברר שמוצלח – משום שמאז לא התלוננו שהמעליות איטיות.

אימוץ נקודת מבט שונה מאפשר לנו להתרחק מהפתרונות הרגילים, מההוראה השגרתית המסורתית, ולחשוב על דרכי הוראה מקוריות יותר. הדוגמה הפשוטה ביותר שכולנו מכירים היא כאשר ילד מפריע בשיעור. נקודת המבט השונה שלנו יכולה להיות במקום 'הילד מפריע' – 'הילד משועמם/רעב וכו'...'.  הסתכלות על הבעיה מזווית שונה יכולה להוביל לפתרונות יצירתיים שונים. 

נקודת מבט שונה יכולה להתקבל גם באמצעות שאלות שונות שנשאל את עצמנו. למשל, איך נראית הכיתה מנקודת המבט של הילד? של ההורים? איך ייראה גן בלי מרכזי למידה? (תשובה לשאלה כזו, למשל, גרמה לגנן מאוהיו להוציא את כל מרכזי הלמידה מהגן ולהכניס רק קופסאות מכל מיני גדלים וצורות. הילדים שיחקו, חקרו, שוחחו, נהלו תיכננו עיצבו ועוד).

האם לומדים רק בתוך כיתה? האם מציגים עבודה רק במצגת פואר פוינט? האם אפשר לספר סיפור מקראי מנקודת מבט חדשנית? להעמיק בסיפור יוסף על ידי השאלה: אם היה ליוסף טלפון במצרים, למי הוא היה מתקשר? מה היה אומר? נוסף על כך, אימוץ נקודת מבט שונה של השיעור כמשחק או כהופעת אומן אף היא יכולה להוביל לרעיונות רבים: דפי עבודה (ואפילו מבחן) יכולים להיות בסיס מצוין למשחק בו צריך לפצח איזשהו קוד, הכיתה יכולה להפוך לחדר בריחה ועוד. המטרה היא להגדיל את ההנאה ומכאן את המוטיבציה של הלומדים.

אגב, גם במאמר זה מוצפן קוד. מצאו אותו ונסו לפענח מה המסר שלו!

ס - סיעור מוחות

אני מניחה שכולם מכירים את המונח סיעור מוחות המתייחס לתהליך של הפקת רעיונות באופן לא שיפוטי. זהו תהליך קבוצתי שבו אפשר לומר הכול ולחלום על הכול בלי מגבלות של תקציב או מקום. חשוב לציין שאין מדובר בתהליך קצר. כדי להגיע לרעיון יצירתי אנחנו מוכרחים להתרחק מהרעיונות והפתרונות השגרתיים. ככל שנפיק יותר רעיונות, נצליח להתרחק מהשגרה וליצור רעיונות מקוריים.

גם אם אנחנו לבד ורוצים להשתמש בכלי זה, היום הפתרון הוא קל: אפשר להיעזר בבינה המלאכותית שתמיד משתפת פעולה והרעיונות שלה אינסופיים. רק צריך לדעת לכתוב את השאילתא (פרומפט) המדויקת.

ו - וריאציות של מילה אקראית

כאשר אנחנו חושבים על רעיונות חדשים ושונים, בדרך כלל אנחנו "מסתובבים" סביב אותו הרעיון ואותו שדה סמנטי, כמעט ואין "התרחקות" מחשבתית לעבר רעיונות אחרים. במילים אחרות, זרם המחשבה שלנו רגיל ויציב ואינו "פורץ" לדרך חדשה. כדי לפרוץ את הזרם השגרתי, ניתן להשתמש בטכניקה של אדוארד דה בונו: "מילה אקראית". כך ניתן ליצור קווי חשיבה מחוץ לשדה הסמנטי.

איך ניתן לעשות זאת הלכה למעשה?

בשלב הראשון יש להתביית על מילה אקראית: השראה למילה אקראית ניתן לקבל מהסביבה. למשל, אני מביטה סביבי ורואה וילון – המילה האקראית תהיה 'וילון', או שאני פותחת ספר בעמוד מסוים בשורה מסוימת ומשתמשת במילה המופיעה. מבחינה סטטיסטית, סביר להניח שהמילה האקראית לא תהיה קשורה באופן ישיר לנושא עבורו אני רוצה למצוא רעיון מקורי. המילה האקראית והאסוציאציות שלנו עבורה מרחיבים את השדה הסמנטי לכיווני חשיבה חדשים.

השלב השני יהיה לחשוב על אסוציאציות הקשורות למילה האקראית כדי להרחיב את השדה הסמנטי. למשל האסוציאציות שלי לווילון הן: חלון, הצללה, אור, חושך, נוף, מרפסת, לראות עולם, איקאה, וילון ונציאני, ונציה, גונדולה, לשוט בנהר, איטליה ועוד

בשלב האחרון יש לאחד את אחת האסוציאציות (או את המילה האקראית) עם הנושא עליו אנחנו עובדים. טכניקה זו של אילוץ רעיונות מכונה "חשיבה ביסוציאטיבית" (bisociation) כפי שהגדיר קסטלר בשנות ה-60 במאה הקודמת. קישור מאולץ של שני רעיונות  גורם לשינוי בכיוון חשיבה ומכאן למציאת רעיונות מקוריים. המילה האקראית "וילון" הובילה לאסוציאציות רבות.

לדוגמה, נאלץ איחוד רעיונות בין גונדולה לבין שיעור מתמטיקה בנושא משוואות. דמיינו את השיעור באופן הבא: בכל שולחן מונח בריסטול כחול המדמה נהר. משני צידי הנהר דפים עם משוואות. כל זוג משני עברי "הנהר" (השולחן) צריכים לפתור את המשוואה. כשהם מסיימים לפתור, הם מקפלים את הדף עם הפתרון לצורה של אונייה ומעברים אותה לקצה השני של הנהר. הזוג שמקבל את האונייה פותח אותה ובודק את הפתרון של חבריו. וכמובן "משלח" את האונייה שלו לעמיתיו "בעברו השני של הנהר".

בתחילת המאמר, הודגם שיעור אנגלית במתכונת בית הקפה – גם הוא רעיון שהתגלגל מהמילה האקראית כוס. אין קשר בין כוס לשיעור אנגלית. מתוך המילה כוס עלו אסוציאציות רבות ביניהן בית קפה. ניסיון ליצור קשר כזה הוביל לרעיונות מקוריים ואחד הרעיונות שעלו היה: שיעור אנגלית במתכונת של בית קפה.

ת - תמונה דמיונית (שימוש בדמיון)

הדמיון הוא חלק חשוב בתהליך החשיבה היצירתית. הוא מאפשר לנו לראות בעיניי רוחנו דברים שאינם קיימים או שאינם יכולים להתקיים במציאות. בדמיון אין גבולות ואין חוקים: אפשר להגדיל, להקטין, לסובב, לחבר, לחסר ומומלץ להשתמש בהם כטכניקות לרעיונות יצירתיים.

דוגמה להגדלה: שיעור במתכונת של מונופול ענק. משחק המונופול המוכר לכולם, הוא משחק שולחני. אם נגדילו למשחק ריפה, הלומדים הם "החיילים" הנעים על גבי המסלול. למשחק תתלווה קובייה גדולה. התוכן של המסלול יכול להתאים כמעט לכל שיעור (מילים/אותיות/מקומות/ספרות ועוד). 

דוגמה למונופול מוגדל בשיעור אנגלית (הכינה וצילמה תהל שמר)

ה - הומור

ההומור, כמו הדמיון, משוחרר מחוקים והגיון. אחד היתרונות המובהקים שלו שהוא יוצר אווירה משוחררת מביקורת, מפתיעה ומהנה. אווירה נטולת שיפוט מגבירה את היצירתיות כי היא מאפשרת להעז, לא לפחד להביע רעיונות שונים ומשונים.

שילוב הומור בהוראה בהחלט עומד בקריטריונים של הוראה יצירתית – הוא חדשני, יעיל ואף מפתיע. ניתן לשלב הומור בהוראה באמצעות שילוב של קריקטורות ופוסטים מצחיקים, קטעי סטנדאפ, בדיחות ועוד. למשל: איך יודעים שזווית ישרה? (מעֵבר לתשובה המתמטית):  "כי היא לא משקרת". ניתן למצוא בדיחות רבות/קטעים מסטנדאפ ברשת שיכולות להתאים לנושאים לימודיים שונים, אפשר גם לבקש מהלומדים לחפש או להמציא בדיחות על הנושא הנלמד – וגם כאן אפשר להיעזר בבינה המלאכותית.

נ - נוחו

בתהליך החשיבה היצירתית, מנוחה היא שלב חשוב. זהו שלב פנימי של צבירת אנרגיה, הפוגה, הורדה של העומס הקוגניטיבי. למעשה "מרוקנים את המוח" ומאפשרים לאסוציאציות חופשיות להיכנס שוב למערכת העיבוד שלנו. ניתן לעשות זאת במגוון אפשרויות: יש הרצים, יש המטיילים, המנקים, קונים ועוד. גם כשאנחנו נחים המוח ממשיך לעבוד ומנסה למצוא עבורנו רעיונות או פתרונות חדשים. לפעמים כשלא חושבים הרעיונות באים לבד.

אבג=תשר.

ו - נסו שוב

חשיבה יצירתית והוראה יצירתית, כמו כל תחום, מחייבת אימון. לפעמים מצליחים מייד ולעיתים לוקח זמן. חשוב לא להתייאש ולהמשיך לנסות. איך יודעים שהצלחנו? האם ההוראה הזו אכן יעילה? תלוי כיצד מגדירים הצלחה: הנאה של תלמידים בשיעור? שיתוף פעולה? הבנת החומר? הישגים גבוהים? זו כבר החלטה של המורה.

עכשיו כל מה שנותר הוא לנסו"ת ולהנו"ת!

(במאמר זה מוצפן קוד. מצאו אותו ונסו לפענח מה המסר שלו – מוזמנים לפתור ולשלוח אליי לכתובת המייל שמופיעה בעמוד הכותבת שלי. בהצלחה!)