שורשים בדרך לצמרת: 6 פעילויות חינוכיות לקראת קבלת התעודות בט"ו בשבט

במערכת החינוך, ט"ו בשבט נקשר בקבלת תעודות של מחצית א'. ט"ו בשבט, בניגוד לחגים אחרים בלוח השנה היהודי, אינו מציין אירוע היסטורי או הישג מוגדר אלא עוסק בצמיחה, התחדשות ותהליך. המועד הזה, שבו הטבע עדיין בעיצומו של החורף והעצים אינם בשיא פריחתם, מלמד אותנו שיעור חשוב על חינוך, חיים ועל תהליך ההצלחה – תתמקדו במסע ולא רק בתוצאה.

כמו העץ השואף כלפי מעלה, גם האדם מחפש משמעות. כמחנכות ומנטוריות יש לנו הזדמנות ללוות את תלמידינו במסע זה, לסייע להם למצוא את מה שהם צריכים כדי לגדול, להאיר להם את מסע צמיחתם ולעזור להם להפוך אותו לסיפור עם חוסן ומשמעות. יצירת שיח סביב מושגי ההצלחה והמסע מעניקה לתלמידים כלים להמשך דרכם, גם מעבר למסגרת בית הספר.

חלוקת תעודות היא הזדמנות נהדרת לעצור ולהתבונן במסע שעברנו במחצית. אציע כאן רעיונות כיצד לעשות זאת בכיתה.

מתחילים בלימוד ושיח

מדוע ט"ו בשבט נקבע דווקא באמצע החורף ולא באביב? על קביעת תאריך החג הייתה מחלוקת בין בית שמאי, שביקשו לקבוע אותו באחד בשבט, ובין בית הלל שביקשו לקבוע אותו בחמישה עשר לשבט. בסופו של דבר, נפסקה הההלכה כבית הלל כי רוב גשמי החורף מספיקים לרדת עד תאריך זה, ומשעברו רוב גשמי השנה, מתחיל העץ בתהליך הצמחת הפרי.

תחילת תהליך גדילתם של הפירות שנראה באביב הוא קורית כעת, אחרי הגשמים. קביעת התאריך מעידה בעומק הדברים על חשיבות התהליך והמסע ולא רק על התוצאה הסופית – הפרי. ובכך יש הקבלה גדולה לחשיבות המסע שלנו בחיינו.

ראשית נתחיל בלימוד על קביעת מועד החג והקבלתו למסע ההתפתחותי שאנו עוברים במסגרת בית הספר בצירים השונים: לימודי, חברתי, רגשי והתנהגותי. ממליצה לעשות זאת בעזרת הסרטון הקולע הבא מבית כאן 11 שמסביר את המהות בתמצות.

לאחר מכן לקיים דיון בעזרת שאלות מנחות כדוגמת:  

• "איך אתם מגדירים הצלחה?"
• "האם הצלחה עבורכם היא השגת יעד מסוים, או שיש לה משמעות רחבה יותר של תהליך?"
• "האם אתם מסכימים עם המשפט: כל כישלון הוא זרע לצמיחה?"
• "אילו מסרים אפשר ללמוד מהעצים על סבלנות, התמדה וצמיחה איטית?"
• "ט"ו בשבט מסמל חיבור לאדמה ולסביבה. איך לדעתכם סביבה תומכת משפיעה על היכולת שלנו להצליח?".

ט"ו בשבט חל בעיצומו של החורף, כשהעצים עדיין נראים חשופים ודוממים. אך מתחת לפני השטח, בתהליך שאינו נראה לעין, מתחילים החיים להתחדש. כך גם במסע החינוכי – רגעים שבהם נראה שאין התקדמות או הצלחה הם לרוב הזמן שבו נבנים הבסיס והחוסן להצלחה העתידית.

פעילויות יצירתיות לאחר השיח

מסע החיים הוא תהליך מתמשך של למידה, כישלון, הצלחה ומשמעות. מסע של זריעה, נטיעה, השקייה, טיפוח וצמיחה. שימוש במטאפורות מן הטבע, כמו בט"ו בשבט, מאפשר להבין שהחיים אינם דבר קבוע אלא הם מתפתחים, משתנים וצומחים. כל פרח, עץ, פרי זקוק למידה אחרת של השקיה, דישון, קרקע ושמש כמו שכל אחד מאיתנו זקוק לדברים ומידות אחרות במסע האישי שהוא עובר.

בחרו מתוך ההצעות את הפעילויות המתאימות לאופי הכיתה וגיל הלומדים. אפשר לקיים אותן ביום חלוקת התעודות, לפני או אחרי כחלק מתהליך סיכום המחצית ותחילתה של חדשה.

1. מצלמים מסע: צאו עם התלמידים למרחב טבע מחוץ לכיתה ובקשו מהם לצלם תמונת טבע שתשקף את המסע שעברו מתחילת השנה ועד כה, בהתבסס על השיח שקיימתם בכיתה. הנחו אותם לחשוב על האובייקטים וגודלם, על אור וחושך, זווית הצילום והמסר שהם רוצים להעביר. לאחר הצילום בקשו מכל תלמיד.ה לתת כותרת לצילום ולכתוב הסבר קצר על הקשר בין התמונה שצולמה והמסע שעבר.ה במחצית זו. את התמונות וההסבר תוכלו לרכז בפדלט כיתתי, או להדפיס את זה כתמונה או מגנט ולחלק לכל אחד עם התעודה או לאחר מכן.
2. צילום המסע בעיניים של עץ: בקשו מהתלמידים לצלם עצים שונים מזוויות מגוונות שורשים, ענפים, גזע, פירות, עלים. לאחר מכן בקשו מכל תלמיד.ה לכתוב תובנות על מסע החיים או ציטוט משיר בהשראת התמונה שצילמ.ה. למשל, איך השורשים מסמלים יציבות? איך הענפים מלמדים אותנו על פתיחת הזדמנויות? תוכלו ליצור תערוכת תמונות שתיתלה בכיתה או במרחב בית ספרי או להכין מצגת מסכמת עם התוצרים.
3. כתיבת יומן זרעים של הצלחה: כל תלמיד.ה כותב.ת בכל יום או בכל שבוע בשיעור חינוך על מאמץ שעשה/עשתה, גם אם התוצאה עוד לא נראית לעין. אפשר ללוות את היומן בשתילת עץ או צמח כיתתי ולהקביל את שלבי הטיפול בו לפעולות והמאמצים עליהם הם כותבים ביומן. תוכלו לחלק לכל תלמיד.ה פנקס קטן לשם הכתיבה או לעצב יומן בקנבה עם משפטי השראה מעולם הטבע ותמונות בו הם יוכלו לכתוב.
4. מנדלת המסע: הסבירו בכיתה על מנדלה כצורה מעגלית שנמצאת בטבע ומסמלת מסע חיים, איזון וצמיחה. דונו כיצד מעגלים בטבע משקפים את מחזוריות החיים: צמיחה, אתגרים, הצלחות ותהליכים. לאחר מכן חלקו את הכיתה לקבוצות וצאו עם התלמידים למרחב טבע. בקשו מכל קבוצה לבנות מנדלה מחומרי הטבע: ענפים, אבנים, עלים, פרחים, אדמה ועוד. בסיום היצירה הנחו כל תלמיד.ה לכתוב על פתק מהו החומר במנדלה שמסמל עבורו/עבורה את המסע שלו/שלה במחצית ומה המנדלה שיצרו מסמלת גם היא. מומלץ לצלם ולתלות בכיתה את המנדלות שיצרו התלמידים.
5. תרגיל התקרקעות: GROUNDING היא פעולה בה אנו מתחברים לכדור הארץ אשר מזין את האדמה, בעלי החיים והצמחים באנרגיה חשמלית. צאו למרחב שיש בו אדמה או דשא אמיתי (סינתטי לא תופס). בקשו מהתלמידים לעמוד יחפים על הדשא או הקרקע, לעצום עיניים ולהתמקד בתחושת המגע עם האדמה. הנחו אותם לדמיין שהם עצים – השורשים שלהם נטועים באדמה, והענפים שלהם נמתחים כלפי מעלה ומהם צומחים עלים שהם הזדמנויות רבות, שמה שלא שייך להם ומפריע להם הם משירים למטה כמו עלים הנושרים מהעץ וכו'. לאחר התרגיל בקשו מכל תלמיד.ה לשתף או לכתוב בתחושה או מחשבה שעלתה בו/בה בעקבות התרגול ולהקביל אותה למסע שעבר.ה במחצית.  
6. ריקוד הצמיחה: שימו מוסיקה ובקשו מהתלמידים לנוע בחופשיות בתנועות שממחישות את המילה הנאמרת. אמרו מילים שונות המתקשרות לתהליכי מסע ושתילה: מים, השקיה, קרקע, רוח, ענפים, פרח, צעד, התחדשות, שלכת, חורף, אביב וכו'. עדיף לשים מוסיקה במקצבים שונים כדי להדגיש את השתנות האנרגיה במסע. לאחר מכן קיימו שיח על מה מלמד אותנו החיבור בין תנועה גופנית לתנועה בטבע ומה מלמדת אותנו השתנות האנרגיה.

לשימוש נוח בכיתה תוכלו להיעזר במצגת הבאה המאגדת את כל הרעיונות.

ט"ו בשבט הוא חג שחוגג את המסע בו אנו שותלים שתילים שאינם נותנים עדיין פירות. אנחנו חוגגים את ההתחלה, את השורשים שמתחזקים מתחת לאדמה, את העבודה הסבלנית והמתמשכת שתביא תוצאות רק בעתיד. המסר הזה חשוב במיוחד במסע החינוכי – התהליך, ההשקעה, והמאמץ חשובים לא פחות, ולעיתים אף יותר, מהתוצאה הסופית. הכישלונות, ההתמודדויות, וההצלחות הקטנות הם אלו שהופכים את הפרי שאנחנו לחזק, מיוחד ובעל משמעות.

עוד על חינוך בשיטת המסע מוזמנות ומוזמנים לקרוא בכתבה קודמת, 7 צעדים במסע להצלחה.