מה זה JBL? ראשי התיבות שכדאי לכל מורה להכיר

בכתבה קודמת שעסקה בצורך האקוטי במעבר מלמידה מבוססת דיסציפלינות (תחומי ידע) למעבר ללמידה מבוססת כשירויות הוזכר מאפיין בולט של מודל הלמידה הקיים במרבית בתי הספר בישראל – טבלת מערכת השעות אשר מדגימה ומוציאה לפועל מודל של העברת ידע ממורה לתלמיד.ה בשעות ובימים מוגדרים תוך חציצה, לא טבעית, בין תחומי ידע שונים.

מודל זה מתנהל במרבית המקרים בצורה הבאה:

מורים מעבירים ידע (בדרכים שונות) >> תלמידים "סופגים" ידע (בדרכים שונות) >> מורים מעריכים את "ספיגת" הידע אצל תלמידים בסוף תקופות קבועות.

מה הבעיה בלמידה מבוססת בעיה?

במסגרת הרצון להתקדם ולשפר את הלמידה, בחלק מבתי הספר בישראל אימצו פדגוגיה של  PBL – שבאה לידי ביטוי כלמידה מבוססת פרויקטים או למידה מבוססת בעיה. בלמידה מסוג זה, המשלבת למידה התנסותית, ניתן לפתח אצל הלומד, מעבר לידע, גם מרכיבי כשירויות נוספים כגון מיומנויות, גישות וערכים.

עם זאת, פדגוגיה של PBL עדיין משמרת את מנגנון הלמידה לפיו בית הספר מתנהל מזה שנים של "איטרציות" (פעולות החוזרות על עצמן) שנתיות קבועות הכוללות למידה ולאחריה תהליך "בחינה" והערכה של תוצר סופי כלשהו (פרויקט/מבחן).  

למול אתגרי המאה העשרים ואחת, פיתוח מרכיבי כשירויות אצל הלומדים היא קריטית ומעניקה את הכלים – מעבר לידע – להצליח. התבוננות על למידה בטרם הקמת מערכות בתי הספר המדינתיים מדגימה את למידת השוליה שהכשירה דורות רבים ל"תפקיד". בעולם שבו שוק העבודה משתנה ללא הפסק ולא ניתן לנבא את מקצועות המחר, עולה השאלה אם למידה בפורמט "בחינה", המתבססת על הערכה באופן מחזורי, מתאימה.

בראייתי, בתי ספר צריכים לעבור מתפיסה של למידה לתפיסה של פיתוח, ומתהליך האיטרציות הקבועות שהוזכר לעיל לתהליך המבטא טוב יותר למידה והתפתחות כפי שקורה במציאות עולם העבודה. באחרון, אנשים אינם לומדים עבור בחינה והערכה בלבד, והם גם אינם לומדים עבור פרויקט. אנשים בעולם העבודה לומדים עבור תפקיד, ואם נדייק, הלמידה מתבצעת על בסיס מיומנויות וידע שמונעים על ידי ערכים וגישות.

לשנות את מבנה הלמידה

בית ספר הרוצה לפתח בוגרים בעלי יכולת לשגשג במציאות משתנה צריך לעבור למבנה למידה שונה. מבנה הבנוי מאיטרציות קבועות המכילות את השלבים הבאים:

• שלב למידה ראשון – פיתוח משולב של מרכיבי כשירויות: מיומנויות, ידע, ערכים וגישות אצל הלומד אשר מכוונות ל"תפקידים" בבית הספר ומחוץ לו.
• שלב למידה שני – ביצוע של תפקיד בו על הלומד.ת להביא לידי ביטוי את מרכיבי הכשירויות שלמד.ה בהתמודדות עם בעיות מורכבות.
• שלב שלישי – הערכה ללומד.ת/עובד.ת על ביצוע התפקיד.

האיטרציות אינן חייבות להיות שנתיות ויכולות לחבר בין מספר שנים.

בעולם שבו נדרשות מהאדם למידה והתפתחות בלתי פוסקת יש להתקדם למערכת חינוך שמפתחת לומדים על בסיס מחזור של למידה/הכשרה ותפקיד. זאת ועוד, גם התפקיד הוא הכשרה לקראת התפקיד הבא כך שבעצם התהליך הוא: למידה תיאורטית על בסיס יישום, על בסיסו נדבך תיאורטי, על בסיסו יישום וכן הלאה. לאורך התקדמות הלומד, מומלץ כי האיטרציות של הלמידה יהפכו קצרות יותר ועצמאיות.

כלומר, הלמידה היא על בסיס תפקיד בעולם העבודה > Job Based Learning - JBL.

כיצד יראה יום בחייו של תלמיד בבית ספר JBL?

שלב הלמידה בבית הספר

8:00 - 10:00: כיתת לימודים רב תחומית בקורסים המשלבים: ידע מיומנויות, ערכים וגישות.  

10:30 - 12:00: סדנאות ומעבדות פיתוח מיומנויות ספציפיות הרלוונטיות לשלב התפקיד.

13:00 - 14:30: עבודת פרויקט – מעודדים שיתוף פעולה, יצירתיות והבנה מעמיקה יותר של הנושאים.

שלב הלמידה בתפקיד

8:00 - 12:00: ביצוע תפקיד.

13:00 - 14:00: המשך עבודה או פיתוח מיומנויות.

14:00 - 14:30: רפלקציה ומשוב – פעם בשבוע.

המלצות למימוש ללמידה מבוססת תפקיד –  JBL

• נסחו את דמות הבוגר במונחים של אילו מיומנויות, ידע, ערכים וגישות תרצו להקנות לו כבוגר של בית ספר.
• הבנו את תהליך ההתפתחות של הלומד בבית הספר תוך גזירה לאחור מדמות הבוגר עד לשבוע הלימודים הראשון בכיתה הראשונה בבית הספר.
• הכשירו את צוותי ההוראה לפיתוח של הלומד מעבר לידע גם למיומנויות, ערכים וגישות.
• גבשו מערכת שעות שאינה בנויה משיעורים דיסיפלינרים המקנים ידע, ועברו לתפיסה של קורסים המפתחים אצל הלומד את ארבעת המרכיבים שהוזכרו לעיל.
• הבנו בתוך בית הספר רשימה ארוכה של תפקידים אותם לומדים בגילים שונים יכולים לבצע כחלק משלב לימוד מתקדם בהתפתחותם.
• נתחו את כל שנות הלמידה של לומד בבית הספר והבנו תהליך סדור של מספר איטרציות של למידה, תפקיד, הערכת תפקיד.
• התבוננו על הלומדים באופן פרסונלי (בסיוע טכנולוגיה קיימת – בינה מלאכותית) ולוו אותם בתהליך הפיתוח לעבר "תפקיד" אותו יבצעו בשלב מתקדם יותר בבית הספר.

מתיאוריה לפרקטיקה: תהליך המעבר למודל JBL

1. הכנת צוות ההוראה:

• דוגמה: בית הספר מעביר סדנאות פנימיות לצוות ההוראה עם מומחים בלמידה מבוססת תפקיד ופרויקטים. בסדנאות הללו לומדים המורים איך לשלב מיומנויות מעשיות בתהליך הלמידה.
• שלב מעשי: סדנה בת שבועיים שבה צוות ההוראה מתנסה בתכנון וביצוע פרויקטים חינוכיים המשלבים תיאוריה ומעשה.

2. פיתוח תוכנית לימודים:

• דוגמה: יצירת תוכנית לימודים שמשלבת שיעורים תאורטיים במדעים עם פרויקטים מעשיים, כמו יצירת גן ירק בבית הספר שבו התלמידים לומדים על ביולוגיה ואקולוגיה דרך עבודה בשטח.
• שלב מעשי: במהלך הסמסטר, כל כיתה מקדישה חלק מהשבוע לעבודה בגן הירק, מיישמת את מה שלמדה בשיעורים תאורטיים ומפתחת מיומנויות עבודה בצוות.

3. יצירת שיתופי פעולה עם הקהילה והעסקים המקומיים:

• דוגמה: בית הספר יוצר שת"פ עם חברה טכנולוגית מקומית שמספקת לתלמידים תפקידים כעוזרי מפתחים, תוך שהם מיישמים את מה שלמדו בשיעורי מחשבים וטכנולוגיה.
• שלב מעשי: התלמידים עוברים הכשרה ראשונית בבית הספר, ולאחר מכן משתלבים בעבודה במשרדי החברה, שם הם משתתפים בפרויקטים אמיתיים.

4. פיתוח מערכת הערכה:

• דוגמה: מערכת הערכה המתמקדת ביכולות של התלמידים, במקום מבחנים מסורתיים, עם דגש על מרכיבי כשירויות שהושגו והיכולת ליישם אותן.
• שלב מעשי: בסיום כל פרויקט, התלמידים מקבלים משוב מהמורים ומהמעסיקים, כולל פידבק על התפתחותם המקצועית והאישית.

5. תכנון לוחות זמנים גמישים:

• דוגמה: תוכנית לימודים שמחלקת את השנה לתקופות של למידה תאורטית בבית הספר ותקופות של יישום מעשי במקומות העבודה.
• שלב מעשי: תחילת השנה כוללת שלושה חודשים של למידה תאורטית, ולאחר מכן חודשיים של יישום מעשי, וחוזר חלילה.

6. עידוד למידה עצמאית וחשיבה ביקורתית:

• דוגמה: פרויקטים פתוחים בהם התלמידים נדרשים לחקור נושאים בצורה עצמאית ולהציג את ממצאיהם בפני הכיתה.
• שלב מעשי: התלמידים בוחרים נושא למחקר, מבצעים את המחקר לאורך חודש, ומציגים את התוצאות בפרזנטציה בפני המורים והתלמידים.

7. בניית תפקידים מגוונים בבי"ס:

• דוגמה: התלמידים מתנסים בתפקידים שונים בבית הספר, כמו ניהול הספרייה, הפקת אירועים, וניהול מדיה חברתית.
• שלב מעשי: כל תלמיד מקבל תפקיד בהתאם לכישוריו ותחומי העניין שלו, ומבצע את התפקיד במשך תקופה מוגדרת כחלק מתכנית הלימודים.

8. יצירת סביבת למידה תומכת ומעודדת:

• דוגמה: הקמת מרכזי תמיכה ולמידה אישית בתוך בית הספר, בהם התלמידים יכולים לקבל עזרה נוספת ממורים וחונכים.
• שלב מעשי: תלמידים מתקשים מקבלים סיוע נוסף במרכזי התמיכה, הכוללים חונכות אישית ועזרה בשיעורי בית ופרויקטים.

9. שילוב טכנולוגיות מתקדמות:

• דוגמה: שימוש בכלים טכנולוגיים כמו פלטפורמות למידה מקוונות, מציאות מדומה ורבודה להמחשת נושאים תאורטיים.
• שלב מעשי: שימוש בטכנולוגיות למעקב אישי אחר התקדמות הלומדים במסגרת תפקידם.

ביצוע המעבר למודל JBL דורש תכנון מדויק, גמישות ויכולת הסתגלות, אך יכול להניב תוצאות מרשימות בחינוך והכנת התלמידים לעולם העבודה המודרני בנוסף להבנה מעמיקה ודרגה גבוהה יותר של שליטה במרכיבי הכשירויות השונים.