ט"ו בשבט הגיע? הפכו את בית הספר לירוק בשלושה שלבים חינוכיים

"כמעט בכל בוקר, אני הולכת לעליית הגג כדי לנשוף את האוויר המחניק החוצה מהריאות שלי. מהמקום האהוב עליי על הרצפה, אני מסתכלת למעלה, לשמים הכחולים ואל עץ הערמונים החשוף. כל עוד זה קיים, וכל עוד אני אוכל לחיות כדי לראות את זה, את אור השמש, את השמים בלי העננים, כל עוד זה נמשך – אני לא יכולה להיות לא שמחה." מיומנה של אנה פרנק.

זיכרונות הילדות שלי ממוסדות החינוך קשורים בין השאר בחוויית השהייה בחצר. בגן הילדים נהגתי להביט בציפייה לרגע בו הגננת בתיה הייתה מטפסת על הסולם וקוטפת עבורנו פירות טריים. בהמשך, חורשת האקליפטוס של בית ספר צהלה בתל אביב היוותה בסיס למשחקי התופסת, ואילו חורשת האורנים של תיכון עירוני י"ד שימשה מקום לשיחות נפש.

כששבתי למערכת החינוך כמורה, גיליתי כי ברוב בתי הספר בהם לימדתי, החורשות כבר לא היו קיימות. הילדים העדיפו לשהות בהפסקות בחדרי הלימוד הממוזגים. זהו לא רק סיפור על עצים שנעלמו – אלא גם על הזדמנויות חינוכיות שאנו מפספסים, ועל הצורך הדחוף להחזיר את הטבע והצל לחצרות בתי הספר שלנו.  

כיום, במועצה לישראל יפה, אנו פועלים כדי שהתלמידים יוכלו ליהנות מהטבע גם הם, כפי שאנחנו חווינו בילדותנו.

בעידן שבו שינויי האקלים מהווים את אחד האיומים הגדולים ביותר על כדור הארץ, אנו מרבים לחפש פתרונות. ישראל מוגדרת כ"נקודה חמה" אקלימית, שבה קצב עליית הטמפרטורות מהיר מהממוצע העולמי. מציאות זו מחייבת אותנו לחשוב מחדש על הדרך שבה אנו מעצבים את סביבת הלימודים של תלמידינו.

נטיעת עצים מהווה פתרון ייחודי ויעיל. מבחינת הפחתה, העצים קולטים פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה, ובכך מפחיתים את ריכוז גזי החממה באוויר. מבחינת הסתגלות, העצים מספקים הצללה, מסייעים בספיגת מי נגר, מצמצמים סחף קרקע, ומגבירים את המגוון הביולוגי העירוני – כל אלה תורמים להגברת חוסנה של העיר אל מול השפעות שינויי האקלים.

נטיעת עצים גם מדגישה את תפקידם הקריטי של העצים בשיפור איכות החיים העירונית. פרופ' ססיל קונינדייק, שייסד בתקופת הקורונה את המכון לפתרונות מבוססי טבע, מקדם ברמה העולמית פתרונות טבעיים מבוססי הצללה ירוקה לאתגרים עירוניים. קונינדייק מעלה שאלה מטרידה: האם אנחנו בכלל מבחינים בעצים שמקיפים אותנו? בהרצאת TEDx מרתקת, הוא מתאר תמונת עתיד מדאיגה של עיר נטולת עצים, בדומה לחזון הקודר המוכר המוצג בסרט המבוסס על ספרו של ד"ר סוס "הלורקס".

כדי להדגים את חשיבות העץ לבריאות הנפשית שלנו, קונינדייק משתף בהרצאתו את סיפורה של אנה פרנק, שבזמן מחבואה בעליית הגג בהולנד מצאה נחמה בעץ הערמונים שנשקף מחלונה. פרופ' קונינדייק ושותפיו למכון גיבשו את הכלל 3-30-300, המבוסס על מחקרים המוכיחים את הקשר ההדוק בין נוכחות עצים בסביבת המגורים לבין שיפור באיכות החיים של התושבים.

הכלל, שאומץ כבר על ידי מאות ערים בעולם, קובע שלושה קריטריונים מינימליים להצללה באזורי מגורים: כל תושב צריך לראות לפחות שלושה עצים מביתו, לחיות בשכונה עם כיסוי של 30% לפחות חופת עצים, ולהימצא במרחק שאינו עולה על 300 מטרים משטח ירוק ציבורי המתאים לפעילות פנאי.

על רקע ההכרה הגוברת בחשיבותם של העצים לאיכות חיינו, הטמעת הנושא בתוכנית הלימודים אינה רק לימוד תיאורטי על שינויי אקלים, אלא הזדמנות ליצירת שינוי מעשי בסביבת בית הספר. באמצעות למידה פעילה והתנסות ישירה, תלמידים יכולים להבין את חשיבות העצים ולפתח מחויבות אישית לשמירה על הסביבה.

היתרונות של הצללה ירוקה בבית הספר

הצללה ירוקה באמצעות עצים דורשת סבלנות, שכן נדרש זמן צמיחה ארוך עד לקבלת צל משמעותי. עם זאת, היתרונות של עצים בבתי ספר הם רבים ומשמעותיים:

• בריאות התלמידים: הפחתת סיכון להתייבשות ולמכות חום בזכות הצללה טבעית, ומניעת חשיפה לקרינה מזיקה.
• שיפור סביבת הלימודים: יצירת סביבה שקטה ומעודדת למידה חוץ-כיתתית.
• התייעלות סביבתית: סיוע בהפחתת זיהום אוויר, ייצוב הקרקע וחיזוק המגוון הביולוגי.

בתי הספר יכולים להפוך למעבדות חיות להיערכות לשינויי אקלים באמצעות שיתוף פעולה של תלמידים, מורים וקהילה. להלן דוגמה לתהליך עבודה מומלץ המיושם במסגרת תוכניות חינוכיות של המועצה לישראל יפה.

שלב ראשון: מיפוי ההצללה

בשלב זה התלמידים מתוודעים לאתגר הבית ספרי, המתחיל במיפוי שטחי בית הספר שאינם מוצלים. התלמידים חוקרים את הצל המתקבל מבנייני בית הספר לאורך היום, מנתחים את היחס בין צל טבעי למלאכותי, ומזהים אזורים חסרי צל. המידע הנאסף מחושב ומוצג על מפה המתארת את שטח בית הספר.

תוצאות המיפוי מוצגות על ידי התלמידים להנהלת בית הספר, תוך התייחסות להנחיית משרד החינוך הדורשת הצללה ירוקה מינימלית של לפחות 25% משטח בית הספר. בסיום השלב, התלמידים מגדירים אזורי עדיפות להצללה ירוקה בליווי נימוקים מבוססים. תהליך זה מאפשר לתלמידים להתנסות במדידה, חישוב שטחים, יצירת מפות, ניתוח נתונים והסקת מסקנות מבוססות עובדות. 

שלב שני: איסוף נתונים

לאחר זיהוי האזורים בהם נדרשת הצללה, התלמידים יאספו מידע משלושה מקורות שונים לבחירת העצים המתאימים לנטיעה:

1. התלמידים מזהים מיני עצים קיימים בבית הספר באמצעות מגדירים, אפליקציות ייעודיות כמו Google Lens או מתייעצים עם מומחים על ידי שליחת תמונות מקיפות של העצים לזיהוי מרחוק. זיהוי זה חשוב במיוחד מכיוון שעצים שכבר גדלים בהצלחה בבית הספר ומספקים הצללה טובה עשויים להתאים גם לנטיעות נוספות ובכך שומרים על אחידות נופית במרחב הבית ספרי.
2. התלמידים יוצרים רשימה של העצים הנפוצים ביישוב שבו נמצא בית הספר. ניתן להיעזר בספרות מקצועית או לבקש את המידע מהרשות ומהמשתלה העירונית.
3. התלמידים מאתרים מידע על מיני עצים מקומיים שגדלו באזור בעבר. פעולה זו לא רק שופכת אור על ההיסטוריה האקולוגית של האזור, אלא גם מסייעת בשיקום המערכת האקולוגית המקומית ובשמירה על המגוון הביולוגי הייחודי לה.

שלב שלישי: תכנון נטיעה

בשלב זה התלמידים מחליטים על העצים לנטיעה. לשם כך הם מכירים את הקריטריונים המרכזיים לשתילת עצי הצללה בסביבת בית הספר, כגון: איכות והיקף ההצללה שהעץ מספק, קצב הגידול של העץ, מערכת השורשים והתאמתה לסביבה הסמוכה למבנים ומתקנים, צריכת המים של העץ ועמידותו בתנאי האקלים המקומיים. לאחר בחירת העצים, הם מאמתים את הבחירה עם אנשי מקצוע. במקביל, בית הספר בודק מקורות להשגת העצים והתשתיות הנחוצות לכך.

כחלק מתכנון הנטיעה, שיכולה להתקיים בט"ו בשבט לציון החג או בכל הזדמנות מתאימה אחרת, התלמידים מלווים את האירוע בטקס, המחבר את הקהילה הבית ספרית לחשיבות ההצללה לבית הספר כחלק מההתמודדות עם אתגרי משבר האקלים והחום הגובר, ולהזדמנויות שסביבה זו מאפשרת במהלך יום הלימודים בבית הספר. הם מחברים את הנטיעה למגמה עולמית שיש לדאוג שתתפשט למרחבים השונים בסביבה שלנו הזועקים להצללה. הטקס כולל טקסטים ושירים מתאימים. התלמידים מכינים מערכון קצר המספר על התהליך שהם עוברים, מציגים את השלטים שהם מכינים, וכיוב'.

נטיעות שנתיות יכולות להפוך למסורת בעלת משמעות סביבתית וחינוכית. התלמידים מלווים את העץ משלב הנטיעה, דרך הטיפול והתחזוקה, ועד להתבססותו. כך נוצר קשר רגשי לסביבה ומתפתחת תחושת אחריות סביבתית.

בתי ספר רבים מנצלים את המבנים והחצרות לפעילויות אחר הצוהריים, כמו חוגים ופעילויות ספורטיביות. הצללה נכונה של המרחב הבית ספרי יכולה לחזק את תחושת הקהילתיות ולהפוך את בית הספר למוקד חברתי משמעותי. מורים המעוניינים להרחיב את מעגלי ההשפעה ולקבל רעיונות נוספים לפעילויות עם תלמידים מוזמנים להצטרף לקבוצת הווטסאפ 'קיימות בקליק' של המועצה לישראל יפה. מומלץ גם לעיין בכתבה קודמת העוסקת בנושא שעלתה במגזין 'הגיע זמן חינוך': 5 פעולות פשוטות שיהפכו את בית הספר למודע סביבתי.

העצים שנטענו היום יהפכו לא רק למקור צל ונחת, אלא גם לסמל של מחויבותנו לעתיד טוב יותר. באמצעות פעילויות חינוכיות, נטיעות עצים ויצירת סביבות לימוד ירוקות, אנו יכולים להבטיח שתלמידי היום יהפכו לשגרירים של שינוי סביבתי משמעותי בעתיד.