שר החינוך הכריז: "נשקיע את המקסימום כדי שיהיו יותר בוגרי בגרות הייטק"

"המותג של 'בגרות הייטק' הוא מותג שיכול להיות מתוקשר בקלות לציבור, כי בסוף אנחנו רוצים לדחוף בני נוער למקום הזה, וגם כלי אמיתי דרכו נוכל לקדם את ההשכלה בישראל קדימה לעולם ההייטק," כך הצהיר שר החינוך יואב קיש בכנס מדד בגרות הייטק של רשת ערי מצוינות, בו נחשף מי הן הרשויות המקומיות המובילות במדד בגרות הייטק ולאילו רשויות יש את הפוטנציאל הגדול ביותר להגדיל את ההישגים בתחום. בין מאות אנשי החינוך והרשויות המקומיות שהגיעו לכנס נצפו דמויות מוערכות ביניהן נציגי משרד החינוך, ראש עיריית נתניה מרים פיירברג, ראש מינהל וחינוך בעיר נתניה אתי דיין, וכתבת החינוך יעל אודם שהנחתה את הכנס.

"קיבלנו תמרור אדום בתוצאות המבחנים הבינלאומיים, ובהם מבחן TIMSS, ששיקפו תהליך ארוך טווח של הרבה מאוד נקודות כשל בחינוך המדעי. לכן הגינו את תוכנית 'ישראל ריאלית' – תוכנית שתיתן מענה לצורך הזה," חשף השר. "אנחנו חייבים להסתכל אחרת על כל המקצועות האלה ולהוביל גם במבחנים הבינלאומיים וגם במקומיים. לכן יש חשיבות גדולה לעבור ללמידת מיומנויות ולא להישאר רק בצבירת ידע. אם לא נעשה זאת, נישאר מאחור. משרד החינוך צפוי לעבור שינוי מאוד משמעותי.

"אני רוצה רגע להתייחס למספרים ולנושא של בגרות טק," המשיך השר. "אנחנו היום עומדים על סדר גודל של  11% מהתלמידים כיום שזכאים לבגרות הייטק. אנחנו רוצים להעלות את המספרים מ-14,000 תלמידים ל-24,000 תלמידים, כלומר להגיע ל-17% בוגרי בגרות הייטק. אנחנו רוצים להשקיע במקום הזה את המקסימום ומאמינים שזו הדרך הנכונה. דווקא בחטיבות הביניים וביסודי אנחנו פחות מצליחים להוביל ילדים למקומות האלה, ואנחנו עושים מאמץ במשרד החינוך להכווין אותם דווקא מהגיל הזה, בכיתות ה-ו, לתת להם את הניצוץ בעיניים למקצועות המדעיים."

"מה הסיכוי של הילד שלנו להגיע להייטק?" שאל אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ למצוינות בחינוך. "כשהם יהיו גדולים, האם הדלת של ההייטק תהיה פתוחה בפניהם? מה אנחנו יכולים לעשות כהורים כדי שהחלום הישראלי החדש יהיה אפשרי עבורם? 'בגרות הייטק' היא השילוב 5 יח"ל באנגלית, במתמטיקה ובפיזיקה/במדעי המחשב. לפי המחקר של מכון אהרון, רוב עובדי ההייטק הישראלית למדו את השילוב הזה.

"אם תחפשו בגוגל את מפת המצוינות, תוכלו לראות מה האחוז בעיר שלכם, מה הסיכוי של הילדים והתלמידים שלכם בעתיד. למשל, האחוז של נתניה, בה מתקיים הכנס הזה, יותר מהכפיל את עצמו בעשור האחרון. אם ב-2013 הוא עמד על 5% בוגרי בגרות הייטק, כיום יש למעלה מ-11% בוגרים, שזה יותר ממוצע הארצי. זה תוצר של עבודה קשה ומנהיגות, החל מראש העיר וכלה באנשי החינוך בשטח, שהצליחו להנחיל תוצאות. בזכות העבודה החינוכית של נתניה בעשור האחרון, יהיו כלולים ברשימת ידועיה מלבד אלי ומריאנו, ירדן ג'רבי ושגיא מוקי, טובי המדענים וההייטקיסטים של ישראל."

"בשנה וארבעת חודשים האחרונים נמצאת ישראל במלחמה. לצד האתגרים שלנו כחברה וכאומה, נחשפנו להצלחות טכנולוגיות שלא יכולנו לדמיין לפני המלחמה," אמרה רותם ידלין, ראשת המועצה האזורית גזר שגם השתתפה בכנס. "הצלחות שחיזקו את תחושת החוסן שלנו, אמצעים טכנולוגיים ששמרו על ביטחונה הלאומי של המדינה ואזרחיה. אלה לא צמחו בחלל ריק. הם צמחו בזכות האנשים והנשים בשדרה הטכנולוגית שרכשו השכלה שאפשרה להם להיות הכי טובים בתחומם. ההשקעה בחינוך היום היא ההשקעה בביטחון של מחר.

"לראשונה מזה עשור, ישנה ירידה בזכאות לבגרות 5 יח"ל במתמטיקה, והמגמה הזו צריכה להדאיג את כולנו. בגרות טק מעידה מי מבין בוגרי מערכת החינוך ישתלבו בעולם ההייטק, הקטר הכלכלי של מדינת ישראל, מי יהיו המדעניות של כיפת הברזל הבאה, אלה ששומרים את היתרון הצבאי והכלכלי שלנו כמדינה.

"המדד הזה לראשונה בירידה. זו העת לחזור ולהשקיע בתלמידי ישראל בבגרות חמש יחידות מתמטיקה. ללא קטר המצוינות, מדינת ישראל לא תוכל על אתגריה. התוצאות במדד 2023 אינן תוצר של המלחמה שכן המבחנים קדמו לה. הן תוצר של ירידה בהשקעה בתלמידים המצטיינים בישראל. אם לא נגביר את ההשקעה, תהיה ירידה גם בשנים הבאות, בה נרגיש את השפעות הקורונה והמלחמה. כדי לתקן את השפעות התקופה חייבים להשקיע במצוינות – ויפה שעה אחת קודם."

"הקמנו יחד עם קרן טראמפ את רשת ערי מצוינות כי אנחנו מאמינים שהיא צריכה להיות הקטר של השלטון המקומי ולייצר שיתוף פעולה חזק שיצעיד את התלמידים שלנו קדימה," אמר אופיר פינס פס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב. "כדי להגיע ליעדים השאפתניים ששר החינוך דיבר עליהם חייבים לשתף פעולה. זו השנה הראשונה שדוח המצוינות משקף ירידה, וחובתנו לבלום את הירידה הזו. אני מפציר בכם לקרוא את דוח המצוינות ככלי שאפשר להשתמש בו בכל מנהלי ואגפי החינוך, ומאוד ידידותי למשתמש."

מדד בגרות הייטק

בכנס הוצג גם דוח המצוינות של ישראל לשנת 2023, עליו יעל אודם העידה שהוא "אחד הדוחות המרתקים שקראתי בשנה האחרונה." הדוח הוא פרי עבודתה של רשת ערי מצוינות שהוקמה ב-2019 ביוזמת קרן טראמפ ובהובלת המכון לשלטון המקומי כבית לרשויות שחרטו על דגלן קידום מצוינות במתמטיקה ובמדעים.

"זו השנה השישית שרשת ערי מצוינות מפרסמת את דוח המצוינות," אמרה מנהלת הרשת סיון לנדמן. "הדוח השנה בעצם מודד את שיעור התלמידים הזכאים לבגרות הייטק, המורכבת 5 יח"ל במתמטיקה, באנגלית ובפיזיקה/במדעי המחשב.

"בנוסף, השנה התמקדנו בניסיון לאתר את הפוטנציאל הקיים אצל הרשויות המקומיות – תלמידים שחסר להם רק מקצוע אחד להשלים כדי להיות זכאים לבגרות הייטק.

"בהתאם להחלטת ממשלה 172 בנוגע להגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות טק מ-9 אחוז ל-15 עד לשנת 2028, בדקנו כ-230 רשויות את המדדים הבאים:

• מה הסיכוי של ילדיך לעבוד בהייטק? – חלוקה לערים מובילות.
• הרשויות המובילות במדד בגרות הייטק – רשויות שמציגות שיעור גבוה של בוגרי בגרות הייטק.
• המובילות בפוטנציאל – רשויות שמציגות פוטנציאל לבגרות הייטק על ידי השלמת מקצוע אחד בלבד.
• שוברות את תקרת הזכוכית – רשויות שמציגות שיעור גבוה של בוגרות בגרות הייטק.
• הכוכבות העולות – רשויות שמציגות עליה יוצאת דופן בעשר השנים האחרונות בבגרות הייטק.

"באילו ערים לתלמידות ולתלמידים יש את הסיכוי הגבוה ביותר לעבוד בהייטק? חמש הרשויות המובילות ברשימה הן קריית אונו, רמת השרון, יקנעם עילית, שוהם, הוד השרון. ויש גם כוכבות עולות – כמו שדרות, בה אחוזי הזכאים גדל פי 4.4, סחנין שגדלה פי 5, ונתניה שהכפילה את בוגריה פי 2.4.

"ההתקדמות של הבנות מובלת בעיקר על ידי הרשויות הערביות, שמצליחות לקדם את הבנות בצורה משמעותית במדד. אבל אם בשנה שעברה חגגנו שהבנות היוו מעל 50% מבוגרי 5 יח"ל במתמטיקה, השנה חווינו ירידה גם במתמטיקה וגם בבגרות הייטק. הירידה הזו קיימת גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית, והמאמץ צריך להיות כולל.

"אבל זה לא אומר שאין פוטנציאל – תלמידים שחסר להם רק מקצוע אחד כדי להיות זכאים לבגרות בייטק. היכן הוא טמון? חמש המובילות ברשימה הן ירושלים, תל אביב, פתח תקווה, חיפה וראשון לציון. כלומר, הפוטנציאל קיים, צריך רק לשנס מותניים ולעשות את העבודה."

כדי להתעדכן בפרטים נוספים על בגרות הייטק ותוצאות דוח המצוינות של ישראל, אפשר להיכנס לקטגוריית בגרות הייטק באתר.