נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
תוצאות המחקרים הבינלאומיים שהתפרסמו לאחרונה (TIMSS, PIAAC) מציפות תמונה כואבת: ההישגים של ישראל נמוכים יותר משחשבנו ומשהכרנו. על הביצועים הממוצעים של ילדים בני 15 מישראל במחקרי PISA אמר אנדריאס שלייכר, ראש מחלקת החינוך של ה-OECD: "הכלכלה המתקדמת של ישראל לא מתכתבת עם מערכת החינוך ה'ממוצעת לכל היותר' ועם בתי ספר בישראל שמפגינים הישגים רחוקים מהפוטנציאל שלהם."
מערכת החינוך הישראלית מתמודדת בשנים האחרונות בגבורה עם גלי צונאמי: שנתיים של קורונה עולמית, יותר משנה של מלחמה קשה, ובין לבין גם חילופי מהירים של שרי חינוך. אלא שבמהלך הזמן הזה הפערים, מול העולם ובארץ פנימה, ממשיכים להתרחב, וההתמודדות המערכתית עם הממצאים של מחקרים אלה ושל קודמיהם נותרת חלקית בלבד. אם ישראל שואפת למעמד הראוי לה, יש צורך לגבש תוכנית חירום המבוססת על למידה מהממצאים הבינלאומיים והמקומיים כאחת.
צודקים הטוענים שהמחקרים הבינלאומיים אינם מייצגים את כלל המציאות ואינם חזות הכול. יחד עם זאת, הצטברות הנתונים לאורך השנים מציירת תמונה עקבית ועגומה: רמת ההישגים והמיומנויות, הן של תלמידים והן של מבוגרים בישראל, נמוכה וזאת במגוון גילים ומקצועות. הפערים בין קבוצות האוכלוסייה מדאיגים. נדרשת הפקת תובנות פדגוגיות ומערכתיות מהממצאים ותרגומן לתוכניות עבודה ממוקדות, עם יעדים ברורים, לוחות זמנים ואמצעים מתאימים.
מחקר TIMSS האחרון, שבדק הישגי תלמידים בכיתות ח' במתמטיקה ובמדעים, הצביע על הישגים נמוכים וירידה חדה בהם - הגדולה ביותר מבין 20 מדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר. במקביל, מחקר PIAAC , שבדק מיומנויות מבוגרים (בגילאי 16-65) בתחומי אוריינות שפה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות, מצא הישגים נמוכים בשלושתם וירידה בהשוואה למחזור המחקר הקודם מ-2018. נמצא שיעור גבוה של מבוגרים עם רמת מיומנויות נמוכה, והפערים בין קבוצות האוכלוסייה רחבים מאד.
השוואת מיקומנו במדרג המדינות במחקרים השונים אינה ישירה, שכן הרכב המדינות המשתתפות בהם שונה. מחקר PISA, למשל, מתמקד בעקר במדינות ה-OECD, בעוד שבמחקר TIMSS משתתפות גם מדינות עולם שלישי. למרות זאת, המסקנה העיקרית ברורה: הישגים נמוכים יחסית, מיעוט מצטיינים, ריבוי נכשלים, ופערים גדולים - מהגבוהים בעולם.
נתונים אלו אינם ניתנים להסבר באמצעות טענות כגון מדגם לא מייצג מספיק או תוכניות הלימוד לא מתאימות. המפתח לשיפור נמצא בתהליך הלמידה, שעליו מופקדים המורים, ובהעמדת משאבים ייעודיים. לא כל המורים מעולים, והכשרתם לעיתים אינה מספקת, בעיקר בתחום הדעת. העלאת שכר המורים היא אמנם תנאי הכרחי אך אינה מספיקה. יש לטפל בקידום מעמד המורים, לשפר את הכשרתם, לפתח אותם מקצועית לאורך שנות עבודתם, למנוע את נשירתם, ולהתמקד בפיתוח תהליכים מתמשכים לשיפור איכות ההוראה.
כדי לצמצם את הפערים יש ליישם תקצוב דיפרנציאלי אמיתי, שימקד משאבים באוכלוסיות נזקקות. השקעה בטכנולוגיות חינוך, עדכון תוכניות לימוד, ותגבור משאבים באזורים מוחלשים חיונית אף היא. לצד זאת, נדרשת מערכת חינוך יעילה ואפקטיבית יותר, מערכת הנשענת על יעדים ברורים וסדרי עדיפויות מושכלים.
האתגר חורג מגבולות החינוך עצמו, שכן הוא מושפע מתנאים חיצוניים כמו חוסר יציבות פוליטית-חברתית והשפעות מלחמה מתמשכת. אלו מערערים את הסביבה הלימודית ומעמיקים את הפערים. ללא פעולה נחרצת ומעמיקה המגובה על ידי הממשלה והעומדים בראשה, סבבי המחקרים הבאים עלולים להציג ירידה נוספת בהישגים.
לישראל נוער מוכשר וחברה אזרחית חזקה, כפי שנחשף במלחמת ה-7 באוקטובר. אך כדי לשמר את מעמדה כאומת הסטארט אפ נדרשים שיפורים משמעותיים בתחומים רבים, ובפרט בתחומי מתמטיקה, מדעים ואנגלית. נדרשת פחות ריכוזיות במערכת החינוך ויותר עצמאות לאנשי השטח, המורים והרשויות המקומיות.
לא מאוחר לחזור ולשקול שינוי עומק מערכתי כמו קבלת החלטה להותיר בידי משרד החינוך את קביעת יעדי המערכת ואת אופן מדידתם, ולהקים רשות חינוך לאומית שתפעל באורח רציף וללא תלות בשינויים הפוליטיים התכופים.
קישורים לממצאי המחקרים המקומיים ניתן למצוא באתר ראמ"ה.
