"עלינו ללמד מורים למצוא דרכים לבחון ולקחת ברצינות את הבלגן שהם יצרו."

הפעם בסדרת הראיונות הבינלאומיים "Reignite" נארח את לי שולמן, מגדולי מומחי החינוך בדורנו, לשיחה על למידה בעידן שבו הדיסאינפורמציה זהה לכמות האינפורמציה ועל המקומות בהם צריך להשקיע בחינוך והוראת תלמידי העתיד.

שולמן הלך לעולמו אתמול, ואנו מכירים תודה על הזכות שנפלה בחלקנו לערוך עימו את הריאיון הזה. מי ייתן ומילותיו החכמות יהוו השראה לכולנו.

השתתפת בכנס 'תתארו לכם' לפני שנתיים. מה תאמר למורים כשהעולם מתקדם לעבר מהפכה טכנולוגית אדירה, ובה בעת, אנחנו מתקרבים לעידן של "אמת יחסית" ודעות והתנהגויות קיצוניות. מה התפקיד החשוב ביותר של חינוך ושל מורים בשנים הבאות?

"הזכרת שני גורמים שמסבכים, שמתרחשים בעת ובעונה אחת, והם הגידול בידע מבוסס, לצד הדרכים שבהן ההתפתחות הזאת מתרחשת במקביל לגידול בדיסאינפורמציה, במידע מטעה, הדרכים שבהן בינה מלאכותית גם משפרת את העומק ואת האיכות של הידע שלנו, אך בד בבד הופכת אותו ל'חשוד' יותר ומאלצת אותנו לנקוט משנה זהירות דווקא ביחס לאותן צורות של ידע ומידע שנראות אמינות ביותר.

"אז הייתי אומר שהתפקיד החשוב ביותר של החינוך עכשיו הוא לתת לתלמידים בו זמנית את היכולת להבין, להשתמש ולעבוד עם היכולות הטכנולוגיות והתגליות המדעיות החדשות האלה, ובמקביל, כשהם לומדים להשתמש בהן, לא לצמצם ולו לרגע את הספקנות שלהם לגבי מה שהן מתיימרות ללמד אותם. ומאחר שזה לא תמיד אפשרי 'לעלות' על המידע הכוזב בהתחלה, אתה חייב, כמי שעתיד להיות אזרח חושב בחברה דמוקרטית, לעמוד תמיד על המשמר ולשים לב לכך שהדבר שכבר התחלת להשתמש בו עלול ליצור שגיאות, שאותן צריך לתקן אפילו אחרי שהתחלת להשתמש בזה. אז זו לא רק ספקנות, אלא גם רמה גבוהה של מה שלפעמים שמכונה במדע 'איתור בולשיט'.

"אהבתי במיוחד תשובה שקיבלתי מקבוצה של סטודנטים להנדסה באוניברסיטת מישיגן לפני שנים רבות. כששאלתי אותם, 'מה הוא מהנדס?' והם השיבו שמהנדס הוא אדם שמשתמש במתמטיקה ובמדעים כדי 'להתעסק' עם העולם. וברגע שאתה מתעסק עם העולם, אתה אחראי לבלגן שאתה יוצר בו. זאת הסימטריה של שני תחומי האחריות. אני חושב שצריך ליצור מודלים לזה, לספר על זה סיפורים, ולחבר את זה לכל אחד מהעקרונות ומהמושגים החדשים שאנחנו מלמדים, וזה משהו שצריך לעשות כל הזמן, כי אחת הסכנות במדע ובטכנולוגיה היא שהם נראים כל כך חזקים ומדויקים, שהם גורמים לנו להרגיש בטוחים מדי ומסתמכים מדי על ה'אמת' שלהם.”

הזכרת מהנדסים, אבל מורים תמיד היו במרכז התשוקה והקריירה שלך. זיהית מאפיינים מרכזיים של פרקטיקות מיטיביות, או פרקטיקות משופרות, של מורים. מאחר שכולנו להוטים לסייע למורים בזמן שהם בונים יחד את המומחיות ואת הפרקטיקות שלהם, מה הן העצות שלך, הנקודות המרכזיות, המאפיינים שאתה ממליץ למורים להתמקד בהם בשנים הקרובות כשהם רוצים לשפר את הפרקטיקות שלהם?

"כל פרקטיקה מקצועית, בין אם קוראים לה הוראת פיזיקה או ניתוח מוח, עושה שימוש בצורות הידע החדשות ביותר שעומדות לרשותנו, ובו בזמן, מתמודדת עם העובדה שטעויות הן דבר בלתי נמנע. והטעות לא חייבת להיות שימוש בידע המדעי באופן שגוי, שימוש מוטעה בו, אלא שההשלכות של השימוש בידע עדיין לא מובנות במלואן.

"לכן הייתי אומר שהדבר הראשון שעלינו ללמד מורים, ולא רק מורים חדשים אלא גם מורים מנוסים יותר, הוא למצוא דרכים לבחון ולקחת ברצינות את הבלגן שהם יצרו. לעיתים קרובות מאוד הבלגן הזה נפלא. אנחנו מלמדים באופן שמצליח להגיע, לגרות, לעורר השראה ולהגדיל את התובנה של חצי מהכיתה אפילו, זה ניצחון אדיר. אבל מה עם החצי השני? וכולם באותה הכיתה. אז מה האחריות שלנו לחצי השני? איך אנחנו מתקנים את זה כמיטב יכולתנו בלי להתקדם רחוק מדי ומהר מדי עם 50 האחוזים שאיתם הצלחנו, באופן כזה שישאיר את היתר מאחור במידה כזאת שתביא אותם לייאוש?"

"אני בטוח במאה אחוזים שיש כמה חתני וכלות פרס נובל שלא תמיד הבינו משהו בפעם הראשונה. אז הייתי אומר שהדבר הראשון הוא רמת מודעות גבוהה לשאלות מי לומד ומה הוא לומד... ומי לא לומד. וגם בקרב אלה שלא לומדים, מי אלה שלא לומדים באופן פיקחי ונבון מאוד - כי מה שהם כן לומדים בעצם טוב יותר ממה שאני לימדתי.

"מה שיכול להקל על זה מאוד הוא למצוא דרך בבתי הספר שלנו לתת למורים הזדמנות לצפות ואז לדון בזה עם קולגות. הרעיון של קהילות לומדות.” 

מה המסר של לי למורי ישראל? תצפו ותגלו.

מומלץ להקרין את הריאיון במלואו לתלמידות ולתמידים שלכן.ם!