מערכת השעות של תלמידי ישראל לא השתנתה מהותית זה עשורים רבים. ואולם, בעולם של מציאות המשתנה ללא הרף, בה מרכיב הבינה מלאכותית הופך מיום ליום מאתגר יותר עבור עולם החינוך והלמידה, מעבר מלמידה מבוססת דיסציפלינות לפיתוח כשירויות הוא צורך מתבקש ומיידי. מערכות חינוך והדרכה שרוצות לאפשר לבוגריהן להתמודד עם אתגרי המציאות צריכות לבצע את המעבר הזה ויפה שעה אחת קודם.
השינוי כבר קורה
מערכות חינוך בארץ ובעולם דנות בצורך המהותי במעבר ללמידה מבוססת כשירויות. להלן כמה דוגמאות לגופי חינוך והכשרה בישראל המבצעים תהליכי פיתוח ואף יישום של מעבר זה.
- מכללת אפקה – ביצעה בשנים האחרונות תהליך שנקרא: "מתווה אפקה ללמידה ופיתוח מיומנויות" בו תכננה והחלה במימוש שינוי בתהליך החינוך ל־STEM. התהליך מבוצע לאורך הרצף החינוכי, ומבוסס על הגדרת יעד לתהליך החינוך – דמות הבוגר. דמות זו מורכבת מידע, מיומנויות וערכים ומשמשת כמצפן לתוכנית הלימודים, לגישות הפדגוגיות למרחבי הלמידה ולהתאמת התרבות הארגונית.
- צה"ל – גופי הדרכה בחילות שונים מבצעים תהליך של סימון כשירויות הנדרשות עבור מאות תפקידים שונים. גם בצה"ל בדומה למכללת אפקה המכווין של ההכשרה לכשירויות הוא דמות הבוגר לבעל תפקיד כזה או אחר.
- אגף מו"פ במשרד החינוך – האגף כתב בשנים האחרונות מסמכים רבים המאמצים ומפתחים את תפיסת הכשירויות של ארגון ה-OECD. מסמכים אלה מאפשרים הבנה מעמיקה של תפיסת הכשירויות ואף מביאים דוגמאות לדרכים לפיתוח והערכה של כשירויות אצל לומדים בבתי הספר.
פיתוח כשירויות – אבני יסוד
כמה הנחות יסוד שחשוב להכיר כאשר באים לאמץ ולקדם כשירויות בבתי ספר:
- על פי משרד החינוך, ישנה כיום רשימה של 12 כשירויות שמעלות את היכולת להתמודדות עם המציאות המשתנה במאה ה-21 ואף מפתחות אצל הלומד.ת את היכולת לפיתוח עתיד רצוי.
- כל כשירות בנויה מאבני בניין אשר מקורן בארבע משפחות – ידע, מיומנויות, ערכים וגישות.
- כשירויות מפתחים, לא מלמדים.
- כשירויות הן תוצר של פיתוח אבני בניין שונות אצל הלומדים, ומתוך כך הן צומחות "מלמטה למעלה" – כאשר הכשירות היא מעין גג שמונח על אבני הבניין הרלוונטיות.
- אבני הבניין מונחות וצומחות אצל כל לומד ולומדת על מצע אישי, כך שלומדים שונים יפתחו דרכים ורמות שונות של כשירויות.
- כשירויות במהותן הן היכולת להצליח ולשגשג אל מול מציאות מאתגרת. מתוך כך פיתוח שלהן מחייב חיכוך של הלומד.ת עם המציאות.
- התפתחות ארבעת מרכיבי הכשירויות והכשירויות עצמן ראוי ונכון להעריך באופן רציף.
- מכוון מהותי לאבני הבניין שנרצה לפתח אצל הלומד.ת כבסיס לכשירויות הוא מסמך דמות הבוגר.
- בפיתוח כשירויות יש יתרון לתפקיד האנושי של המורה, תפקיד אותו בשלב זה המכונה תתקשה לבצע, במתן דוגמה אישית, ניהול והעברת סימולציות ועוד.
10 צעדים למעבר לקוריקולום מבוסס כשירויות
- חיכוך עם המציאות – פיתחו את בית הספר למציאות מחוצה לו והכניסו את האתגרים פנימה. אלו יהוו בסיס למוטיבציה ללמידה ולהתפתחות רלוונטית אצל הלומדים.
- פיתוח צוותי הוראה – צוותי ההוראה הוכשרו, הונחו והוערכו במשך שנים על בסיס דיסציפלינות מוגדרות. המעבר לפיתוח כשירויות אצל לומדים מצריך הכשרת הלבבות והבנה של הצורך גם אצל המלמדים.
- דמות הבוגר.ת – הגדירו את דמות הבוגר.ת של בית הספר תוך שימוש בארבעת מרכיבי הכשירויות. בנוסף הגדירו את השלבים השונים לאורך שנות בית הספר המובילים להשגת דמות הבוגר.ת בסיום בית הספר.
- ממורה למלווה – כדי להיות מורה המפתחת כשירויות אצל תלמידיה, עליה להיפטר מתפיסת מעבירת הידע ולעבור לתפיסה של מלווה אשר מכווינה, מפגישה ומפתחת את הלומדים אל מול אתגרי המציאות, כפי שהם מוכנסים ומובאים לתוך בית הספר.
- מפתחים "מלמטה למעלה" – אל תלמדו כשירויות. מכיוון שכשירויות בנויות מארבע אבני בניין עיקריות יש להבנות את תהליך הפיתוח בדומה לבית. תחילה הניחו את אבני הבניין כך בשלבים מתקדמים לאורך שנות הלמידה בבית הספר תוכלו להניח (לפתח) את הכשירויות.
- מעבר משיעור דיסציפלינה לקורס מורכב – את מערכת השעות הקיימת המירו בקורסים המשלבים בתוכם יותר מידע בלבד. דוגמה לכך יכולה להיות קורס שנקרא לו "מעשיות אלישע" בו לאורך מספר שיעורים נגדיר מראש שילוב פיתוח של ידע, ערכים נבחרים, גישות מסוימות וגם מיומנויות.
- פדגוגיה מפתחת כשירויות – מעבר מלמידת ידע לפיתוח כשירויות מצריך שינוי בפדגוגיה. מכיוון ששלושה מבין ארבעת מרכיבי הכשירויות מתפתחים מתוך ניסיון והתנסות, מומלץ לעבור לשימוש בסימולציות, התנסויות, למידה תוך כדי תפקיד ועוד.
- מלקטים 24/7 – כל איש ואשת חינוך יודעים לומר שחינוך לא מתבצע רק בשעות הלימודים ולא רק במתחם בית הספר. כך גם לגבי כשירויות. הן מתפתחות בחיכוך של הלומדים עם המציאות 24/7. למדו את התלמידים להבחין בהתפתחויות אלו ופתחו אצלם את יכולת "הליקוט" וההבנה של אבני הבניין השונות אשר אספו בתוך בית הספר ומחוצה לו.
- הערכה – המערכת מתוכנתת לבצע עבודה אל מול הערכה. שלבו בשלבי הערכה השונים לאורך השנה הערכה מעצבת ללומדים של מרכיבי הכשירויות שהתפתחו אצלם.
- פתרון בעיות מורכבות – מהי המציאות אם לא אוסף של בעיות מורכבות? הדרך הטובה ביותר להעריך את התפתחות מרכיבי הכשירויות ואת הכשירויות עצמן הן בהצבת בעיות מורכבות בלתי מוכרות ללומדים והערכת היכולת שלהם להתמודד איתן.
כמובן שאפשר ורצוי להיעזר בטכנולוגיה (בינה מלאכותית) בפיתוח כשירויות אצל הלומדים במגוון תחומים: ניהול למידה פרסונלית, התייעצות בכתיבת פדגוגיות המפתחות כשירויות – למידה התנסותית, סימולציות ועוד.
בהצלחה לנו ולתלמידי ישראל!
