שינוי במערכת השעות: מקצועות אאוט, מיומנויות אין

זוכרים את מערכת השעות בבית הספר? אותה טבלה מחולקת למשבצות "קשיחות" על פי ימים וחלונות זמן קבועים. זו אותה טבלה שניהלה את שעות הבוקר שלנו כאשר היינו ילדים ומנהלת באופן דומה גם כיום את שעות הבוקר של ילדינו.

טבלה זו בעצם תרגמה את הנחיות משרד החינוך בכל הנוגע לדיסיפלינות – תחומי הדעת –  שעל בית הספר להקנות ללומדים בו. כך קיבלה כל משבצת בטבלת מערכת השעות את שמה: גאוגרפיה, חשבון, מדעים, ספרות ועוד.

טבלה זו מבטאת הלכה למעשה את התכנים לפיהם מוכוונים המורים ובית הספר כולו. גם הערכת התלמידים – על ידי תעודת מחצית או בגרות – מבוססת על אותם תחומי דעת שהוכתבו על ידי משרד החינוך. מכאן שהמניע של צוות ההוראה הוא לעמוד בהישגים בהם הוא נמדד על ידי המערכת. כל דבר מעבר לתכנים אלה הוא בגדר בונוס.

אל מול התפיסה הוותיקה של ארגון הלמידה על בסיס תחומי דעת – ידע – ניתן להבחין במגמה אחרת לפיה תוכנית הלימוד צריכה להיות מבוססת מיומנויות. מגמה זו נתמכת על ידי גופי מחקר שונים בתחומי החינוך, שוק העבודה והאקדמיה בעולם ובארץ – שממליצים על קוריקולום מבוסס כשירויות. 

רבות כבר נכתב על אתגר הלמידה בעידן הבינה המלאכותית בו צומחים ומתפתחים ילדים כיום. עידן שבו ההתפתחות הטכנולוגית מציבה אתגר של "מכונה" המבצעת עבורנו תהליכים של איתור, איסוף ועיבוד המידע לכדי ידע חדש.

בוגרי מערכת החינוך יחיו במציאות בה בינה מלאכותית עוטפת אותם ומשמשת אותם בחיי היום יום. ההתפתחויות הטכנולוגיות משפיעות על שוק העבודה כבר היום, ועל אחת כמה וכמה מצביעות על צורך בשינוי מהותו ותוכנו של ארגון הלמידה. אל מול אלה נדרשים סט של מיומנויות וערכים. תפיסה זו מעמידה את הלומד במרכז ומקדמת את יכולתו ל"שגשג" במציאות הנוכחית.

מהן כשירויות?

פדגוגיה מבוססת כשירויות מבטאת מעבר משימת דגש על עולם הידע לפדגוגיה השואפת לפתח זהות אישית שיש בה שילוב של ארבעה מרכיבים: ערכים, גישות, מיומנויות וידע. התפתחות מרכיבים אלו והשילוב ביניהם חיוניים בחברה ובעולם התעסוקה במציאות המשתנה באופן תכוף.

מהלומד נדרש שימוש משולב ומושכל בידע, מיומנויות, גישות וערכים = כשירויות המקנות יכולות התמודדות עם אתגרים מורכבים במציאות המשתנה. בבניית הכשירות, המיומנויות הגישות והערכים משמשים כאבני בניין בסיסיות מהן בוחרים תמהיל ספציפי של מיומנויות גישות וערכים שבצירוף הידע הרלוונטי מגדירים את הכשירות הספציפית.

למה צריך ללמד כשירויות ? 

אל מול האתגרים שמזמנת לנו המציאות הבלתי יציבה והמשתנה תכופות עולה הצורך המהותי בפיתוח כשירויות כאלה שיאפשרו ללומדים להתמודד ואף להצליח לשגשג במציאות מאתגרת שכזו. מסמך מצפן הלמידה 2030 של ארגון ה-OECD מציין מספר אתגרים מהותיים במאה ה-21 ומולם הכשירויות שיש לפתח אצל לומדים בעת הנוכחית:

על ידי הקניית הכשירויות הללו, מערכות החינוך יכולות לשפר משמעותית את יכולתם של התלמידים להתמודד עם אתגרי המאה ה-21 ויכולתם לתרום לחברה בצורה משמעותית.

גורם מהותי נוסף המכתיב את הכיוון והצורך למעבר לפיתוח של כשירויות אצל לומדים היא הבינה המלאכותית, שמציבה סימני שאלה על כל מהותה של למידה וצבירת ידע כפי שהורגלנו אליה במשך ההיסטוריה של בתי הספר.

בעולם בו קיימת בידינו בכל זמן נתון מכונה שיודעת לבצע תהליכי איסוף מידע ועיבודו לכדי ידע, ברור שתהליכי הלמידה בארגוני החינוך השונים צריכים להשתנות. עולה ומודגש הצורך במעבר ללמידה מבוססת כשירויות, כזו שמעניקה ללומד יכולות ומטען רלוונטי להשתלבות בעולם תוך שילוב בין ידע, מיומנויות, ערכים וגישות.