נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
בחודשים האחרונים סקרנו אתגרים, דילמות ושאלות מהותיות בנוגע לעתידה של חטיבת הביניים בישראל, החל ממאפייניהם הייחודיים של התלמידים בתקופה זו של חייהם וכלה בשינויים המערכתיים הנחוצים כדי להגשים את הפוטנציאל הלא ממומש של המסגרת הלימודית. כאן תוכלו למצוא את כל הכתבות במקום אחד.
ד"ר אורית אלגאוי-הרשלר רואה במוח המתבגר לא רק אתגר אלא חלון הזדמנויות. בתקופה זו מתפתחת האונה הקדם-מצחית, מה שמשפיע על האופן ותכני הלימוד המומלצים לתלמידי חטיבת הביניים והתיכון.
הייתכן שגזר דינו של דור המסכים הוכרע על ידי טיקטוק ואינסטגרם? האם לגלישה ברשת יש רק השפעה שלילית על שלומות המתבגרים? באילו עוד משתנים זה תלוי וכיצד אפשר לצמצם את הנזק?
בין הקורונה ללימודים תחת מלחמה, התקשורת המקוונת הפכה לחלק בלתי נפרד ממציאות חיינו. אי אפשר יותר להרחיק את המתבגרים מהמסכים, אבל ניתן ליישם את ההמלצות הבאות כדי להפיק את המיטב מזמן המסך.
פרופ' אליעזר יריב וד"ר הדס הובר מציעים תוכניות מעשיות לבתי ספר ולמורים כיצד לעזור לתלמידים החדשים במעבר לחטיבת הביניים.
חיים מויאל וד"ר גל הרץ מציעים נקודת מבט חדשה על תפקיד הפדגוגיה הבית ספרית ובפרט כיצד שילוב פדגוגיה טיפולית בתהליך ההוראה מקדם את התלמידים לקראת בגרות אוטונומית בריאה.
חיים מויאל וד"ר גל הרץ מציעים את הפדגוגיה הטיפולית והמרחב הפוטנציאלי כמודלים ליישום בחטיבת הביניים. האם בית הספר שלך מיישם אותם בהצלחה?
כיצד אפשר להשתמש בציור כדי לחזק את תהליך הלמידה, לתקשר ידע והבנה, ולעודד השתתפות פעילה בכיתה? קראו על פלאי ההוראה הקשובה.
במאמר הראשון מבין שלושה, עינת ליכטינגר ולילי ישראל מציעות חמש דרכים שמעודדות את התלמידים לוויסות עצמי וליכולת לנהל את עצמם בכיתה.
במאמר השני מבין השלושה, עינת ליכטינגר ולילי ישראל מצביעות על שלושה תנאים שצריכים להתקיים בכיתה כדי לעודד הנעה פנימית ללמידה וגם כיצד אפשר לעודד מוטיבציה פנימית בין כותלי הכיתה.
מהו חינוך רגשי? וכיצד האקלים הכיתתי משפיע על יכולת הוויסות העצמי של התלמידים? במאמר השלישי והאחרון של עינת ליכטינגר ולילי ישראל, נדון בחשיבות הרגש לטובת הלמידה בכיתה.
נדמה כי מערכת החינוך בישראל טרם מצאה תפקיד מוגדר לחטיבת הביניים, שמשמשת פרק מעבר חשוב למתבגרים הצעירים. חנה שדמי מסבירה מדוע החינוך הרגשי-חברתי – SEL – אינו רק "טרנד" אלא כאן כדי להישאר ולהגדיר מחדש את ייעודה של חטיבת הביניים. מאמר ראשון בסדרה.
למידה רגשית-חברתית היא אחד התחומים המדוברים והרלוונטיים לשלומותם של התלמידות והתלמידים ולשם למידה משמעותית פורייה. במאמר הבא חנה שדמי מפוגגת את הערפל סביב המונח החם של הלמידה המודרנית: SEL. מאמר שני בסדרה.
הכול תלוי בכן: איך תטמיעו את שיטת SEL בבית הספר?
כיצד מבטיחים שלמידה רגשית-חברתית לא תהיה "עוד פרויקט" אלא תוטמע לרוחב ולעומק העשייה הבית-ספרית? חנה שדמי מפרטת על כל התנאים להטמעה מוצלחת כולל דוגמה מעשית ליישום בשיעור. מאמר שלישי ואחרון בסדרה.
חלוקה להקבצות היא השיטה המובילה בחטיבת הביניים ללימודי מתמטיקה ואנגלית, אך היא גם מנציחה פערים חברתיים וכלכליים. מה יעלה בגורלם של תלמידי ההקבצה הנמוכה?
האם לתלמידים בהקבצה נמוכה יש סיכוי ממשי להתקבל לחמש יחידות מתמטיקה? מה משפיע על השיוך להקבצה נמוכה או גבוהה מלבד רמת יכולת? ואולי יש דרך אחרת, מיטיבה יותר, ללמד את התלמידים המצטיינים והמתקשים בחטיבת הביניים? קראו את התשובות לשאלות החשובות הללו במאמר הבא.
כיצד לימודי מורשת, חברה ורוח פועלים כמחוללי זהות בחטיבות הביניים? מדוע גיל התלמידים עשוי להכריע את הכף באופן הלמידה של מקצועות אלה? ואילו מורים הכי מתאימים להוראה בחטיבת הביניים? מאמר אחרון בסדרת "להציל את חטיבת הביניים".
כל הכתבות מבוססות על המאמרים המלאים שפורסמו בספר להציל את חטיבת הביניים.
