נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
יום ראשון בבוקר. כיתה ט' נכנסת לשיעור השבועי שלה במסגרת התוכנית "מגש הכסף", תוכנית שעוסקת בכסף ובהשפעותיו על האדם והחברה – על יחסים בינלאומיים, פוליטיקה, דת, מלחמות, סביבה, ועוד.
התלמידים נפגשים עם טקסטים קנוניים מסורתיים לצד טקסטים, תיאוריות ומחקרים מודרניים. הבוקר הם קוראים טקסטים של אדם סמית וקרל מרקס שעוסקים בארגון הכלכלי של החברה. במהלך הקריאה הם מתבקשים על ידי המורה לסמן נקודות עיקריות, לכתוב שאלות, לציין מקומות לא מובנים ולהתייעץ עם עמיתיהם.
נופר מנסה לברר עם מאיה, עמיתתה לקבוצה, מהו "דבר בעל ערך", כיצד נקבע ערכם הכלכלי של אנשים, זמן ומוצרים על פי שתי התיאוריות. נעם טוען שהתיאוריה של מרקס מאוד יפה אבל בלתי ניתנת ליישום. אורי מסכים איתו ומוסיף שהתיאוריה מתעלמת מהטבע האנושי. לאחר כחצי שעה של קריאה ושיחה הם מתבקשים להכין תיאור של האוטופיה הכלכלית לפי אחד הטקסטים שקראו. הם כותבים את מאפייניה העיקריים של האוטופיה שבחרו, ולאחר מכן מכינים פרזנטציה קצרה שלה.
תפקידו של תלמיד בכל קבוצה הוא לוודא שהפרזנטציה אכן נשענת על הטקסט והוא עושה זאת באמצעות שאלות שהוא מפנה למציגים. הלמידה אנרגטית. התלמידים מובילים את הלמידה. בשיעור הבא, התלמידים יתבקשו לבקר את המציאות הכלכלית ולהציע לה חלופה ברוח האוטופיה שלהם.
האם זה תיאור של כיתה אוטופית בחטיבת ביניים? לא! כך נראות כיתות אחדות בחטיבות הביניים ברחבי הארץ.
באוקטובר 2021 כונסה במשרד החינוך ועדת היוועצות מצומצמת במטרה להבין את ייחודם וחשיבותם של לימודי ההומניסטיקה – מורשת, חברה ורוח – או בקיצור "תחומי המח"ר". בדיוני הוועדה התהוו ההסכמות האלה: תחומי המח"ר מאפשרים ללומדים להבין את העולם ואת עצמם; הם מחוללי זהות; הם מעודדים חשיבה ביקורתית; הם מנחילים ערכים; הם מקנים כלים; הם מזמנים עיסוק בסוגיות ובדילמות מהותיות או "גבוהות" שאינן זמינות בחיי היום-יום.
עוד הוסכם, שרק מורים הנלהבים לתחום דעת הומניסטי כזה או אחר יוכלו "להדליק" עליו את התלמידים, ולכן צריך לתת למורים מידה רבה יותר של אוטונומיה בעבודתם.
ההסכמות הללו מתכתבות עם אתגרי החברה הישראלית, כמו גם עם חוק החינוך הממלכתי שהגדיר את יעדיה של מערכת החינוך. אחד היעדים המהותיים ביותר בחוק הוא עיצוב הזהות והשייכות של הלומדים במערכת החינוך.
בגיל זה מתחזקת החשיבה המופשטת ומתגברים העניין והעיסוק בשאלות של אמת ושקר, צדק ועוול, חיים ומוות – לעיתים קרובות באופן קיצוני ולא מאוזן. וכן, מושקעים מחשבה ורגש נמרצים ביחסים החברתיים ובשאלה "מי אני?". בית הספר בכלל וחטיבת הביניים בפרט הם המרחב שבו מתרחשים כל התהליכים האישיים והחברתיים ה"סוערים" האלה.
לתחומי המח"ר יש יכולת להגיב לצרכים הייחודיים של תלמידי חטיבת הביניים, בהיותם מבוססי טקסטים העוסקים בזהות, בדילמות ערכיות, ביחסים, ברעיונות, ברגשות ובניסיון להבין "מיהו האדם" ו"מי אני". התאמת התכנים וההוראה לאתגרי הגיל יכולים להפוך את תחומי המח"ר לרלוונטיים ביותר למתבגרים.
המבנה של בתי הספר, מספרי הלומדים והמלמדים, החלוקה לכיתות ולשכבות גיל, מערכת השעות וכדומה, מקבעים את המערכת כארגון למידה שמרני. בשנות הקורונה מנהלי בתי ספר ומורים הפגינו יצירתיות רבה ושינו סדירויות ארגוניות רבות – וזו צריכה להיות נקודת המוצא להתחדשות במערכת החינוך.
ארגון הלמידה בחטיבת הביניים צריך לאפשר באופן מיטבי את תהליכי הלמידה המתחדשים וליצור גמישות מרבית שתקדם את הזיקה בין הלמידה למציאות החיים: למידה בקבוצות מגוונות עם מנחים שונים במסגרות שמחוץ לכיתה ולבית הספר, וגם מחוץ ליום הלימודים הרשמי, בדרכים המדמות את תהליכי הלמידה המתרחשים בעולם האמיתי. נדרשות סדירויות ושגרות למידה אחרות למערכת, שמנהלים ומורים יכולים וצריכים לפתח באופן אוטונומי המותאם לאוכלוסיית הלומדים, תוך כדי התאמת התשתיות הארגוניות ליעדי המערכת המתחדשים.
גם בתחום זה ניתנה בעבר אוטונומיה כלשהי למנהלים, אולם כיום יש צורך להרחיבה כדי למנף את השינויים שכבר החלו ולא לאפשר להם להיעצר או אף לסגת.
ישנם מורים רבים, יצירתיים ואכפתיים, המבקשים לעבוד דווקא בחטיבת הביניים בשל החופש שיש בה ליצור ולפעול ללא לחצי בחינות הבגרות. המורים הללו נמשכים אל קסמם המיוחד של תלמידי חטיבת הביניים ומצליחים ליצור איתם קשרים משמעותיים. המורים אלה יכולים לדחוף את מערכת החינוך ולתת לה רוח גבית חזקה.
עם היציאה לדרך התחדשות הלמידה בחטיבות הביניים בתחומי המח"ר הוקמו קהילות מקצועיות דיגיטליות של מורים בחטיבה, שמתקיימים בהן דיונים ומוצעות התנסויות בתהליכי למידה וחשיבה. דווקא בקהילות כאלה, "מלמטה", מתאפשרת צמיחת פדגוגיה חדשה.
מאמר זה הוא גרסה מקוצרת של המאמר המקורי בספר להציל את חטיבת הביניים.
