האם אפשר לעלות מהקבצה נמוכה לחמש יחידות מתמטיקה?

שיטת ההקבצות בישראל מופעלת לגבי שני מקצועות מרכזיים בתוכנית הלימודים – מתמטיקה ואנגלית. למקצועות אלה מוקצות שעות לימוד רבות יחסית והם משמשים בסיס חשוב להחלטות באשר להמשך הלימודים בחטיבה העליונה. למשל, דרישות הסף לקבלה למקצועות המדעיים הסלקטיביים ביותר בתיכון, כגון פיזיקה ומחשבים, נסמכות במידה רבה על הישגים קודמים במתמטיקה.

במאמר זה יוצג מחקר עדכני שבחן באמצעות מדגם מייצג את חלקן של ההקבצות בחטיבות הביניים כמנגנון המעורב בשימור פערים חברתיים-כלכליים במערכת החינוך. המחקר עוקב אחרי תלמידים מאז סוף בית הספר היסודי, דרך חטיבת הביניים ועד סוף התיכון. בחלקו הראשון בחנו את הקשר בין הרקע החברתי-כלכלי לבין הצבה ברמות שונות של הקבצה באנגלית ובמתמטיקה, ובחלקו השני את הקשר בין רמת ההקבצה במתמטיקה לבין הסיכוי להיבחן בשני מקצועות אלה ברמה הגבוהה ביותר (5 יחידות לימוד) בבחינות הבגרות.

נתוני המחקר נלקחו מקובצי נתונים של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) על מבחני מיצ"ב בכיתות ה' ו-ח' ומקובצי משרד החינוך על תלמידים ונבחני בגרות. לפיהם, לתלמידים הבאים מבתים משכילים יותר יש סיכוי גבוה יותר ללמוד בהקבצה הגבוהה, ואילו תלמידים המגיעים מבתים עם השכלת הורים נמוכה יש סיכוי גבוה יותר ללמוד בהקבצה נמוכה או בינונית.

תרשימים 1.א ו-1.ב מראים את הקשר שבין ההצבה להקבצה בכיתה ח' לבין היבחנות באנגלית ובמתמטיקה בסוף התיכון ברמה של 5 יח"ל. כצפוי, תרשימים אלה מלמדים על קשר חזק בין רמת ההקבצה לסיכוי להיבחן ברמה הגבוהה ביותר בתיכון בשני מקצועות אלה. מי שלא נכנסו להקבצה הגבוהה ביותר בתחילת חטיבת הביניים, סיכוייהם להיבחן ברמה הגבוהה ביותר בבחינות הבגרות בסוף התיכון נמוכים מאוד, בעיקר במתמטיקה. נתונים אלה מצביעים גם על מסלול ברור של שעתוק חברתי: תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך הם בעלי סיכוי נמוך יותר ללמוד בהקבצות הגבוהות, וכתוצאה מכך סיכוייהם להשיג תעודת בגרות איכותית, הפותחת אפשרויות ללימודים גבוהים בתחומים מבוקשים, נמוכים גם הם. תרשים 1.א: הקשר בין רמת ההקבצה והיבחנות בחמש יח"ל במבחן הבגרות באנגלית.

תרשים 2.ב: הקשר בין רמת ההקבצה והיבחנות בחמש יחידות במבחן הבגרות במתמטיקה. 

ניתן לטעון שההקבצות בחטיבת הביניים אינן רק מנגנון שמשכפל פערים קודמים, אלא שהן עצמן מגדילות את הפערים. הניתוח הראה שעבור תלמידים עם ציונים זהים בכיתה ה' ורקע חברתי-כלכלי זהה, עצם ההצבה להקבצה גבוהה יותר מגדיל את הסיכוי להיבחן בחמש יחידות הן במתמטיקה הן באנגלית.

תרשים 3. ניבוי הסיכוי להיבחן בחמש יחידות במתמטיקה לפני ציון מיצ"ב בכיתה ה' והצבה להקבצה בחטיבת הביניים.

ניתן להציע שלושה הסברים מרכזיים לממצא זה. הראשון הוא שעצם ההצבה להקבצה בתחילת חטיבת הביניים מסמנת כבר בשלב זה את המסלול הלימודי עד סוף התיכון. הסבר שני הוא שתלמידים בהקבצה הגבוהה לומדים יותר במהלך חטיבת הביניים מאלה שהוצבו להקבצה הבינונית, ולכן יכולתם להתמודד עם רמות קושי גבוהות רבה יותר. ההסבר השלישי קשור להיבטים המוטיבציוניים של התלמידים ולפיו ההצבה לרמות שונות של הקבצה מפתחת אצלם רמות שונות של מוטיבציה ללמידה, תפיסה ביחס לעצמם, לתחום הידע, הלימודים בכלל והשאיפות לעתיד. כתוצאה מכך תלמידים שהוצבו בהקבצה בינונית לא יתפסו את עצמם כמתאימים לרמת הלימוד הגבוהה ביותר, לא ישאפו להגיע אליה ולא יאבקו על האפשרות ללמוד במסגרתה. ייתכן כמובן שחלק מהסברים אלה, או כולם, פועלים במקביל.

לקבץ או לא? זו השאלה  

המחקר מצביע על כך שכדי לקדם תלמידים בעלי הישגים נמוכים יש להציב להם יעדי למידה משמעותיים. אחת הבעיות המרכזיות של שיטת ההקבצות, כפי שהוסבר לעיל, היא שבקבוצות הנמוכות קיימת רמת ציפיות נמוכה מהתלמידים.

ואולם, למידה בכיתה הטרוגנית, שמאפשרת הצבת יעדים כאלה, מקשה על ההוראה והלמידה. אפשר להתמודד עם קושי זה באמצעות תמיכת פרטנית, מעקב ומתן משוב איכותי לתלמידים המתקשים.

פתרון אפשרי נוסף ורדיקלי יותר הוא מעבר ללמידה שיתופית בקבוצות קטנות והטרוגניות של עד ארבעה תלמידים בקבוצה. באופן זה הלמידה אמורה להיות פעילה ולהעביר את האחריות מהמורים לתלמידים. המורים לא רק "מעבירים חומר" אלא גם, ובעיקר, מנחים את העבודה הקבוצתית. במסגרת כזאת התלמידים משתתפים בהחלטות על נושאי הלימוד ועוסקים בעבודות חקר עצמאיות. גישה זו שמה דגש רב על הוראת עמיתים; התלמידים שמתקדמים מהר יותר בהבנת התכנים ומסייעים לחבריהם לקבוצה שהתקדמותם איטית יותר. הוראת עמיתים כזו מקדמת גם את "החזקים" ולא רק את "החלשים".

מאמר זה ביקש להציג את הנושא באופן תמציתי ונגיש לקהל הרחב. הוא מזמין את המתעניינים להעמקה נוספת בספרות המחקרית הענפה מאוד הקיימת בנושא חשוב זה.

מאמר זה הוא גרסה מקוצרת של המאמר המקורי בספר להציל את חטיבת הביניים.