ניקוי רעלים פדגוגיים – חלק א'

הציטוט הידוע של העתידן אלווין טופלר אומר:

".The illiterate of the 21st century will not be those who cannot read and write, but those who cannot learn, unlearn, and relearn"

ברוח הדברים האלו בונים א.נשי הצוות בתיכון "החממה" בכל שנה את פתיחת השנה שלנו. החודש הראשון בבית הספר נקרא "סדנה לניקוי רעלים פדגוגיים".

הסדנה היא סדרת מפגשים שעוברים אנשי הצוות ביחד עם הלומדים והלומדות במטרה לשחרר אמונות מגבילות בנוגע לעצמנו וללמידה. בנוגע למה ללמוד, איך ללמוד, מתי ועם מי ללמוד. ממש עושים השבה (reclaiming) למילה "למידה".

כאמור, הסדנה היא שונה משנה לשנה ומקבוצה לקבוצה, אך בכתבה זו אנסה לתאר כמה מה"אבנים הגדולות" שמרכיבות אותה בדרך כלל ואף לתת דוגמה לפעילויות או מקורות ספציפיים. אה, כן, ויש גם אנקדוטה משעשעת על "האבנים הגדולות". תזכירו לי בסוף.

רק עוד הבהרה קטנה לפני שנצא לדרך – הדוגמאות ניתנות כאן על קצה המזלג. כל פעילות כזו דורשת הכנה וידע מוקדם. מפאת קוצר היריעה, הפעילויות השונות מוזכרות בקצרה, אך ניתן בהחלט לפנות אל הכותב או אל צוות בית הספר בשאלות. נשמח לעזור.

10 היחידות בסדנה לניקוי רעלים פדגוגיים

1. היכרות וגיבוש. הבסיס להכול. למידה עמוקה ומשמעותית אינה מוצר מדף. כדי לצאת למסע לימודי עליי להכיר את עצמי, להכיר את שותפיי ללמידה ולאפשר להם להכיר אותי. אני בטוח שאין צורך להרחיב על פעילויות של היכרות וגיבוש, אבל כן אציין שבחירה בשאלה "מה הייתי לוקח.ת איתי לאי בודד?" כשאלת היכרות הוכיחה את עצמה כמשעשעת ומוצלחת, ואף מאפשרת בהמשך השבוע או החודש להגיע לשאלה העוקבת: "למה כדאי לקחת אותי איתך לאי בודד?".
2. מה זה (באמת) בית ספר? דמות הבוגר, חיים מאושרים, חיים בנוכחות. ג'ון לנון כתב: "בבית הספר שאלו אותי מה ארצה להיות כשאהיה גדול. אמרתי 'מאושר'. המורים אמרו לי שלא הבנתי את המשימה. אמרתי להם שהם לא הבינו את החיים." במסגרת היחידה הזו יוצאים הצוות והלומדים למסע כדי להבין לשם מה התכנסנו כאן? מה המטרה הגדולה ולאן המסע הזה יכול עוד להגיע. מנסיוני, כאן פוגשים בהרבה ציניות, כאב וחשדנות ביחס לבתי ספר ומורים, ויש לגשת אל הנושא בעדינות, באיטיות ועם הרבה כבוד. היחידה הזו היא למעשה תיאום ציפיות, מתן רשות להיות את.ה, לחלום, ולשאוף לצמיחה והתפתחות.                                                                                                     
3. איך לומדים יצירתיות? שבירת פרדיגמות, משחק כלמידה ולמידה כמשחק. ביחידה הזו משחקים: משחקים לימודיים ומשחקים בכלל. נהנים, צוחקים, מזיזים את הגוף. כדי לפגוש את התובנות שעלו בנו במהלך המשחק, אנחנו מתחילים להשתמש ולהכיר את הכלים הרפלקטיביים שילוו את המסע שלנו. מעגל שיתוף, כתיבה ביומן, שיח עמיתים בקבוצות קטנות, קלפי תמונות ועוד. מבחינה דידקטית (אל תגלו לתלמידים שהשתמשתי במילה הזו!), הרעיון המרכזי הוא שכל פעילות יכולה להיות למידה אם בוחרים בה באופן מושכל ומצרפים אליה חשיבה רפלקטיבית (שנותנת לנו את צמד המילים האהוב עליי שהצוות כבר לא רוצה לשמוע: "שיום והמשגה"). להרחבה על משחק כלמידה חפשו את ההרצאות של פיטר גריי.
4. עבודת צוות – קווים לדמותה והתנסות מעשית. ביחידה זו אני אוהב לתת לתלמידים את "אתגר המרשמלו". האתגר ונקודות מרכזיות למנחה הפעילות מוצגים בצורה מצוינת בהרצאת הTED של טום ווג'אק. ביום הזה עובר גם אחד התכנים החשובים ביותר בסדנה – איך לתת ולקבל משוב.
5. מהי למידה? סוגי אינטיליגנציות, סוגי חוויות למידה. יחידה שמשלבת תיאוריה עם התנסויות. אם אלו ההרצאות המוכרות של סוגטה מיטרה או של קן רובינסון, פעילויות שתוכננו סביב ריבוי האינטילגנציות של גארדנר ועד לשיתופים אישיים, אנחנו ממשיכים במסע של הרחבת מושג הלמידה ומשלבים בו את המושג "גילוי חוזקות". פעילות לדוגמה היא "שוק חוזקות" שבו כל אחד מלמד שלושה תלמידים אחרים מהקבוצה דבר כלשהו שהוא יכול ללמד בדקה. ההכרה שמה שאני יודע הוא חשוב ובעל ערך ושהחוזקות שלי רלוונטיות ללמידה היא קריטית לפיתוח מיומנויות של למידה עצמאית.
6. קשיבות, זרימה ו"המקום הנכון". היכרות עם מושגים שחשובים לי באופן אישי במיוחד. כאמור - כל מורה ומנחה בונה את הסדנה שלו. היכרות עם הגרף המתאר את מצב ה"זרימה" משמשת אותי לאורך כל המשך השנה כדי לקיים בחינה משותפת עם הלומדים אם רמת הקושי שנבחרה נכונה בשבילם. שיום והמשגה, כבר אמרנו?
7. סימני שאלה ושאלות פתוחות. ערכן לא יסולא בפז ורצוי ללמוד איך לשאול אותן. שאלות גדולות, שאלות פוריות וגם התחלה של התיידדות עם קונספט שלפעמים הוא חדש ללומדים, לפחות במסגרת בית ספרית: לא עבור כל שאלה נגיע לתשובה - וזה בסדר.                                                                                                                         
8. למידה בעידן המידע. MOOC, קמפוס.il, פודקאסטים, youtube כמקור לימודי והחל מהשנה, איך אפשר בלי – בינה מלאכותית. חשוב לציין שהיחידה הזו היא מעין מבוא קצרצר, וכל אחד מערוצי הלמידה השונים מקבל בהמשך התייחסות ספציפית. לקראת יחידת המבוא רצוי להכיר ההרצאות המצוינות של סאלמן קאהן.
9. הצלחה, כישלון ותשובות נכונות. זמן לדבר קצת על מהי הצלחה, להכיר את המושג "חגיגת כישלונות" ולרקוד עם רחוב סומסום וג'אנל מונה עם השיר the power of yet. הרקע התיאורטי ליחידה היא כמובן קרול דוואק ודפוס החשיבה המתפתח (growth mindset). חשוב להכיר גם את אנג'לה דאקוורת' ואת המושג "גריט".
10. יזמות ולמידת פרויקטים. עולם היזמות, תכנון זמנים, הצבת יעדים ועוד. מבוא לPBL. הבטחתי אנקדוטה משעשעת על האבנים הגדולות, לא? בפתיחת היחידה אני והמנטורית השותפה החלטנו להמחיש את משל האבנים הגדולות בכיתה (ממליץ לחפש למי שלא מכיר.ה). הבאנו כד גדול, אבנים גדולות, חצץ, חול ומים. התלמידים הכניסו בתורם אבנים גדולות, חצץ וחול. לפני שלב המים, באופן בלתי צפוי – הכד התנפץ ותכולתו נשפכה על הרצפה. הלומדים שלנו, בני נוער חכמים שלא מפספסים הזדמנות, פנו אלינו ואמרו: "אנחנו הבנו את המשל שלכם. אתם הבנתם את הנמשל למה שהרגע קרה כאן?" מביך, מצחיק, למידה.

במאמר הבא אציע מבט חדש ומפוקח על תודעת חוסר ושפע בהקשר הפדגוגי וכיצד היא משפיעה על התכנים הנלמדים במערכת החינוך. יש למה לצפות!