נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
אנחנו בעיצומו של השבוע הראשון ללימודים. דווקא עכשיו, בתקופה כה קשה עבור העם שלנו, אולי כדאי לעזוב את ספרי הלימוד לרגע קל ולהתמקד בדברים חשובים יותר: בניית אמון עם התלמידים.
אני יודעת שיש תפיסות שונות לגבי פתיחת שנת הלימודים. יש מורות ומורים שמאמינים כי צריך ישר להכניס את התלמידים לסדר. ללמד כבר ביום הראשון ולשמור על שגרת למידה שתמשיך איתנו להמשך השנה.
אני דווקא מאמינה שאין צורך ללמד בשבוע הראשון. כאמור, בשביל זה יש לנו את כל השנה. את השבוע הראשון יש להקדיש לבנייה – בנייה של היסודות עליהם תיבנה השנה.
ככל שהאמון, החיבור והקשר יהיו יותר יציבים, כך תתרחש למידה משמעותית.
נאה דורש, נאה מקיים. הילדים לומדים הכי טוב ממעשים, הם לא קונים אמירות בעלמא. אם חשוב לי שהילדים ישתפו אותי, כדאי שגם אני אשתף אותם. אם תרצו לפתוח את השנה במשחק היכרות, לא משנה איזה משחק תבחרו, תשתתפו בו.
אני מאוד אוהבת את המשחק למציאת תחומי עניין או פרטים משותפים: הילדים מסתובבים בכיתה ועליהם לכתוב את שמות הילדים שאוהבים לעשות את אותם הדברים שהם אוהבים לעשות. לדוגמה: ללכת לים, לקרוא ספר, מספר אחים/אחיות וכדומה. אני כמובן מסתובבת יחד איתם, משתפת ולומדת עליהם ואיתם.
בשבוע הראשון הקדישו בכל בוקר את השעה הראשונה למשחק משותף (יש המון ברשת) להיכרות והנאה.
את כללי הכיתה אל תקריאו מהתקנון – את זה ניתן לעשות בכל עת. תשאלו את הילדים מה צריך לקרות כדי שיהיה נעים בכיתה. חלקו אותם לקבוצות עבודה ותנו להם לדון בשאלה.
אם הם לא מורגלים לעבוד בקבוצות, זו הזדמנות נהדרת לבנות וליצור הרגלי עבודה נכונים. אל תיבהלו מרעש או מהתנהלות לא נכונה בקבוצה, להפך, זו הלמידה הכי טובה. עצרו מידי פעם ובקשו מהילדים לשתף איך הייתה החוויה? מה עבד? מה לא עבד?
חזקו אותם והחמיאו על היכולות שבאו לידי ביטוי וחשבו יחד איתם על פתרונות.
לדוגמה: אם כולם דיברו יחד ולא הקשיבו זה לזה, תשאלו את הילדים מה צריך לעשות כדי שלא יהיה רעש ותהיה הקשבה. מבטיחה לכן.ם שתהיו מופתעים מאוד מהיצירתיות שלהם ומהרעיונות הנפלאים שיעלו. אני, למשל, קיבלתי רעיונות כמו לבחור מנהל קבוצה, להעביר חפץ שרק מי שאוחז בו יכול לדבר ועוד.
מה עושים כשילדים מתנהגים בצורה המחייבת תגובה, כמו אלימות פיזית ומילולית? מה דעתכן.ם על איחורים? מה קורה אם שוכחים להכין שיעורי בית? איך פותחים את היום בכיתה?
לפעמים נדמה לנו שהכול ברור לכולם – הרי בכל שנה הכול אותו דבר. יש נהלים, יש כללים, כלום לא השתנה…. אז זהו, שלא!
אל תצאו מתוך נקודת הנחה שהכול ברור. יש לערוך תיאום ציפיות כמה פעמים בשנה, ולהתייחס לכל פעם מחדש כמו הפעם הראשונה. הילדים – וגם אנחנו – זקוקים לחידודים ולתזכורת.
אגב, לא פחות חשוב, יש לשים את הדברים ברורים על השולחן לפני שפועלים. לעולם לא אתן תגובה על משהו לפני שהסברתי מה יהיו ההשלכות על המעשים. האם יש מדרג התגובה? מהם הקווים האדומים שלכן.ם? זה לא מספיק שזה כתוב על דף בכיתה או שקראנו את זה בשנה שעברה, מה גם שיש שונות בין מורה למורה. חשוב שתקדישו לזה זמן ותאפשרו לילדים להתחבר אל התפיסה האישית שלכן.ם.
כל שיעור הוא דף חדש עבור כל התלמידים. אחד הדברים הכי חשובים בעיניי זה לאפשר תיקון מיידי. אל תשתמשו במעשה שלילי של ילד.ה כנקודת מוצא. כל שיעור הוא דף חדש חלק ונקי. גם אם הפריעו לכן.ם בשיעור הקודם או שהייתה תקרית בין התלמידים, טפלו במקרה, תגיבו עליו ותמשיכו הלאה. אפשרו להם לתקן באמת ומכל הלב, ותגידו להם בעל פעם מחדש שתמיד אפשר לתקן ושכל שיעור הוא דף חלק וחדש, ותעמדו בזה! אל תזכירו להם שהם התנהגו לא יפה אתמול או לפני שעה, ברגע שהגבתן.ם, תשחררו ותאפשרו.
הגישה הזו כשלעצמה עושה פלאים. הילדים מרגישים מחויבים ומאמינים שתמיד יש הזדמנות לתיקון. ברגע שהתפיסה הזו נעשית באופן עקבי יש שיפור תמידי, והאמון שנבנה מאפשר תהליכי עומק אישיים וכיתתיים.
אחרי כל תהליך עצרו יחד עם התלמידות והתלמידים לבדוק איך הרגישו? מה חשבו? מה למדו? אפשרו להם לשתף בתחושות ובמחשבות ופרגנו להם על כך. הילדים ילמדו לעבד את התהליכים וללמוד על עצמם מכך.
יש לנו נטייה להתמקד בשלילי על אף שהוא אינו מהווה אחוז גבוה מהמקרים. תחשבו לרגע כמה ילדים מתוך כלל ילדי הכיתה מאתגרים? בדרך כלל מדובר בין 3-6 ילדים, ובכל זאת לרוב אנחנו נותנים להם מקום מרכזי. עשו ההפך: עודדו, פרגנו וחזקו את כל ההתנהגויות הרצויות. עשו זאת מכל הלב ובעקביות. חלקו פתקי חיזוק, ציינו לשבח את הילדים, התקשרו בזמן השיעור להורים כדי לפרגן, ותחגגו את הרגע כמה שיותר – לא רק בשבוע הראשון אלא לאורך כל השנה.
תרגלו איתם את הכללים והסדירויות בבית הספר: איך יוצאים מהכיתה לטקסים, איך יורדים במדרגות, איך עוברים מהכיתה לחדר מחשבים, איך יוצאים לממ״ד, מי עומד לפני מי, חלקו להם מספרי ברזל. חזקו אותם על תרגול מוצלח.
תבנו יחד איתם בנק אפשרויות למשחקים בהפסקות, תרגלו איתם שיתוף חברים, רוטציה בין משחקים כדי שלא יהיו ריבים, צרו בנק פתרונות למצבים מאתגרים וחזקו בכל הזדמנות את הילדים שלא משאירים אף ילד לבד.
זה הדבר החשוב מכל. הרבה פעמים אני שומעת אמירות כמו "זה לא עובד" או "ניסיתי הכול". שום דבר לא יעבוד אם אין עקביות ואין שפה אחידה וברורה. שינוי הוא תהליך שלוקח זמן, לכן במעמד השנה החדשה, תנשמו ותזכרו שזו ריצה למרחקים ארוכים.
בדקו עם עצמכן.ם איך תרצו שהדברים ייראו, מה חשוב לכן.ם ובאיזו דרך תקפידו לנהוג באופן עקבי וסדור.
למקרה שאתן.ם חוששות וחוששים ששבוע שלם בלי ספרי לימוד זה יותר מדי, תכינו תוכנית מגדירה – כמה טקסטים שהם לא המטרה, אלא הכלי ללמידה אחרת. בחרו תכנים שישרתו את המטרות שלכן.ם, לדוגמה: "אם יוצאים מגיעים למקומות רחוקים", "מה עושים עם בעיה", "דירה להשכיר", כל שיר או סיפור שניתן להתחבר דרכם למטרות הכיתתיות, ויחד עם התלמידות והתלמידים לברר תפיסות, רגשות, חוויות, רצונות, דרכי התמודדות ומציאת פתרונות.
שתהיה לכולנו שנת לימודים פורייה ובשורות טובות לכל עם ישראל.
