נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
חופשת הקיץ מזמנת אפשרויות רבות למרגוע ובילוי. משפחות רבות מנצלות את ימי החופשה לנופשים בארץ ומחוצה לה, בשהייה בבתי מלון או במקומות בילוי אחרים. בשובם של התלמידים מהחופשה, נשאלת באופן תדיר השאלה: “מה עשית בחופש הגדול?” וכאן מתחילה תחרות סמויה הנוגעת לסוגיה מי בילה ביעד הרחוק/יוקרתי/ אתגרי ביותר.
כמחנכת, בסיומה של כל חופשה ארוכה או קצרה תמיד נדרשתי לשאלה הזו. מערכים שונים ומגוונים הנשלחים בתפוצות של מורים מכוונים לשם ללא היסוס. חשיבות הרפלקציה על תהליך או אירוע היא משמעותית ומזמנת באופן טבעי את השאלה.
במציאות היומיומית נוכחנו כבר לדעת, ונוכחו גם התלמידים לדעת, שאין שיוויון בין בני האדם. באופן טבעי תלמיד אחד יוכל לבלות את חופשתו ביעד יוקרתי בחו"ל והשני "ייאלץ" להסתפק בביקור בביתה של הסבתא הירושלמית.
יחד עם זאת, כמחנכות וכמחנכים בכיתה, בזכות המודעות לשוני ולתחרות, יש ביכולתנו להשפיע בזעיר אנפין על החוויה של הילדים ועל תפיסת המציאות. בכוחנו לאמן את החשיבה כפי שחונכנו בהקשר של מתנות – "העיקר הכוונה". בהקשר של החופשה, הרי העיקר ההנאה.
אם ביליתי את כל חופשת הקיץ מפאת אילוץ כלכלי, מלחמתי או כל אילוץ אחר בביתי, הרי שבאופן טבעי אספר בכיתה שבקיץ "לא עשיתי כלום". אך אם נכוון את השאלה בצורה בה נשאל: "איך הרגשת במהלך החופשה?" נוכל לאפשר לכל סוגי התלמידים שניצלו את הקיץ בכל האופנים האפשריים להשיב ממקום זהה – והוא המקום הרגשי שלהם.
מי ששהה בביתו אך יצר, קרא, שיחק, צחק, בילה עם חבריו ונהנה, יוכל להשיב את אותה תשובה שישיב מי שטיפס על הרים, קפץ מנדנדת ענק וליטף פילים. ובאופן דומה ייתכן שגם מי שלכאורה בילה באטרקציות שונות אך לא מצא בהן עניין יוכל להתחבר לתחושת השעמום שליוותה את מי שלא הפיק את המירב מהשהייה בביתו.
ניסוח השאלות בכיתה באופן שמקדם שוויון הוא מיומנות חשובה. הכיתה היא חלל השייכות של התלמידים והמקום ממנו הם צומחים. אם נשקה אותם באווירה של קבלה ויכולת לשתף, ניווכח שהם משיבים לנו בשיתוף, בחברות טובה ובשאיפה ללמידה יצירתית ומיטבית.
אני נזכרת בתלמיד שלי שהתגורר בשכונה מעוטת יכולת והיה מתכווץ בכל פעם ששיח כזה או דומה התנהלו בכיתה. בעוד שחבריו התפארו בחופשות פאר ברחבי העולם, הוא היה יושב נכלם ונמנע מלשתף. ליבי היה נחמץ ונמנעתי מלפנות אליו כדי לא לביישו. היום בדיעבד אני חושבת שיכולתי לנהוג אחרת ולאפשר לו בדרך אחרת להיות חלק מהדיון המתנהל בכיתה – והרי הוא חלק בלתי נפרד ממנה.
נמיר את השאלה "מה עשית בקיץ?" בשאלה "איזו תחושה/תחושות ליוו אותך בקיץ?"
ניתן להיעזר בגלגל תחושות מובנה.
בהצלחה רבה לכל המורים והתלמידים לקראת פתיחת השנה!
