"הייתי תלמידה ביישנית ולא מעזה לומר את מה שאני חושבת מול הכיתה. בתהליך שעברתי בבית הספר הבנתי שאם אני רוצה להגיע ליעד שהצבתי לעצמי אני צריכה להעז קצת בכל פעם מחדש ולומר אפילו כמה משפטים, ואז יהיה לי יותר קל. לאחר תהליך שעברתי, התחלתי לדבר ביותר חופשיות והצלחתי להתחבר לעוד בנות בכיתה." נ', תלמידת כיתת ח' באולפנת הנני קרית מלאכי.
לכל אחד ואחת יש את הדרך שלו.ה בחיים. הדרך שבה אנו הולכים היא בדרך כלל הרצועה שאחרים סללו עבורנו. אבל תחשבו על הפעמים שסטיתן מהדרך, שפניתן והלכתן לאיבוד. תזכרו את הפעמים שיצרתן דרך או הארכתן אותה. תזכרו את המקרים שבהם הדרך שלכן הייתה עקלקלה ומפותלת, כזו שדרשה מכן הליכה איטית. בסופו של דבר, מה שחשוב זה שהדרך תוביל אותנו לכיוון הנכון והמדויק לנו.
ומה שיקרה בדרך, תלוי גם בדרך עצמה. היא מקבלת חיים משלה, ואנו צריכות לכוון את עצמנו לפיה. לפעמים ניתן לה להוביל אותנו.
עקרון הפרסונליזציה בחינוך גורס שהדרך להתפתחות אישית נמשכת לכל אורך החיים ומאפשר לתלמיד.ה לזהות את המקום הנכון עבורו.ה ולפעול בתוכו. שכל אחת ואחד יוכלו לחלום ולהגשים את החלומות שלהם. אך כדי שחלומות אלו אכן יתממשו, יש צורך להפוך אותם למטרות ויעדים.
מחקרים מציגים כי כשתלמידים מביאים בעצמם את המטרות למרחב הלמידה, מתקיימת למידה עצמאית, מותאמת ומשמעותית – ואליה אנו שואפות בבית חינוך אולפנת הנני קריית מלאכי.
אצלנו באולפנה, זיהינו את הצורך להעניק לתלמידות כלים לגיבוש ותכנון יעדים ומטרות אישיים, כדי שכל אחת מהתלמידות תוכל להגשים את החלומות האישיים שלה, ומתוך כך להצליח להצמיח נשים גדולות הלוקחות אחריות על החיים שלהן ועל הסביבה שלהן.
בכל בוקר, לאחר תפילת שחרית, אנו פותחות בשיעור "כנפי רוח": מרחב שבו אנו עוסקות בתהליכים רוחניים וכיתתיים. התחלנו את השנה בבניית מרחב שיח מכבד, המאפשר לכל תלמידה להביע את רגשותיה ומחשבותיה בפתיחות ובכבוד. עם התקרבות הקבוצה וההתפתחות של תחושת השייכות, הביטחון והאמון, אנו מביאות לפני הקבוצה נושאים הנוגעים להצבת מטרות ויעדים, להתפתחות אישית ולדבקות באמת הפנימית של כל אחת מאיתנו. גם כאשר המטרות שאנו מציבות עבור עצמנו שונות מאלו של הקבוצה בשלמותה, הן משקפות את התהליך האישי שלנו והתפתחותינו במהלך הדרך.
בנוסף, כדי לעזור לבנות ללמוד להציב מטרות ולהגשימן, פיתחנו את הכלי 'השביל שלי - בדרך שלי להגיע אל היעד הנכסף'.
לדעתנו, אין דבר מעצים וכיפי יותר לצאת לשטח, ללמוד להכיר את עצמך ולפתח כישורים ומיומנויות של אחריות עצמית והכוונה עצמית דרך הרגליים, בשטח, בתנאים של חוסר ודאות. פתחנו את התהליך במסע ניווטים בשטח. התלמידות התחלקו לקבוצות, כאשר כל קבוצה קיבלה מפה עם ציון של נקודות אליהן הן צריכות להגיע. הבנות היו צריכות להתמודד עם אתגרים שונים של ניווט ומציאת הדרך בתוך חורשה. בכל נקודה אליה הבנות הגיעו היה מפגש קצר של התבוננות בתהליך אותו הן עברו דרך שיח, משחקי ODT וכתיבה. בצורה זאת הבנות הבינו את המשמעות של מציאת הדרך ואת חשיבות הצבת הסימנים על מנת למצוא את הדרך.
לאחר שלמדנו כמה משמעותי לדעת לאיפה אני רוצה להגיע כדי באמת להגיע לשם, הבנו שכדי להצליח להגיע לשם ולהגשים את החלום, אני צריכה להציב לעצמי מטרות. אני צריכה למצוא לעצמי את השביל בו אני רוצה ללכת. שלב ראשון הוא בירור אישי ומעמיק של כל תלמידה של החלומות והייעדים שהיא מציבה לעצמה. מדובר במסע למידה שבו עלינו מוטלת האחריות לתווך, לבנות וללמד אותן הלכה למעשה איך לוקחים חלום ופורטים אותו למשימות קטנות שאני אוכל להתמודד איתן ביום יום. איך אני מנסחת משימות בצורה מדויקת עם חלוקה ליעדים שיש להם הגדרת זמן ומקום מדויק, שנוכל להוציא אותן לפועל ולא יעלו אבק במגירה.
בתהליך פיתוח מלווה על ידי צוות מו"פ של משרד החינוך, צוות מו"פ בית ספרי פיתח יחידת לימוד הבנויה משלושה חלקים שכולה הוטמעה בכלי טכנולוגי שמאפשר לכל תלמידה בבית הספר לעבור את המסע האישי שלה. לפרויקט זה זו קראנו "לגדול ולהתמלא כרימון".
כל תלמידה בזמן שלה, בקצב שלה, במרחב הבטוח שלה, עוברת תהליך מסע עם עצמה בלימוד אישי דרך הכלי. כל יחידת לימוד עוסקת ברובד אחר במסע ההתפתחות של הנערה:
הלמידה בכל שלוש היחידות היא חווייתית ומלווה בסרטונים, סיפורים קטעי מידע עם המון חיבורים לכאן ועכשיו. למשל, הבנו שכדי להצליח להשיג את המטרה שלי אני צריכה תמיכה ממעגלי התמיכה השונים שיש לי. לכן ביקשנו מהבנות לצייר את מעגלי התמיכה השונים שיש להן בחיים. לאחר שהתלמידות זיהו את מעגלי התמיכה השונים שיש להן, התחלנו להיכנס לעומק אל כל אחד ממעגלי התמיכה, ולראות כיצד הוא יכול לתרום ולעזור לנו בהשגת המטרות והחלומות שלנו.
יצירת כלי מעקב ידידותי ופשוט שבו המורה תוכל לעקוב אחר התהליך וההתקדמות של התלמידות והתלמידים בצורה קלה ומהירה. לכן בחרנו לעשות זאת באמצעות כלי דיגיטלי שנוח לשימוש ולמעקב.
פיתוח יכולת ההתבוננות העצמית (רפלקציה) היא אחת ממטרות העל של מודל הלמידה הפרסונלית. התבוננות שיטתית וביקורתית של הלומדת על דרכי הלמידה, על תהליכי החשיבה ועל אופני הפעולה שלה, מאפשרת לה להכיר את עצמה טוב יותר כאדם לומד, לזהות נקודות חוזק וחולשה, ולהגביר את תחושת השליטה והאחריות שלה על התהליך.
במסגרת התהליך שעברו הנערות קיימנו הערכה מעצבת ותהליך רפלקציה אישית לכל אורכו של התהליך. אנו מאמינות כי הצעדה בדרך משמעותית לא פחות מתכליתה, ובמסגרת מסע ניווט אישי של כל נערה היא תוכל להבין בצורה מיטבית שהעשרת ארגז הכלים שלה לחיים (מפה ומצפן) תעזור למצוא את הדרך שלה בחיים האמיתיים. לכן היה לנו חשוב שכל נערה כבר בתחילת המסע תגדיר לעצמה יעד ברור ומטרות. לימדנו אותן את ההבחנה בין מטרה ליעד ומתוך זה כל אחת בנתה את השביל שלה והדרך שלה להשיג את המטרה.
כדי לעזור לבנות לערוך רפלקציה על התהליך שעברו, ערכנו פעמיים בשנה, במחצית ובסוף השנה, 'חגיגת תהליכים'. בחגיגית התהליכים כל אחת מן הבנות שיתפה את שאר הכיתה על התהליך אותו היא עברה במחצית בתחום מסוים. במחצית הראשונה זה נעשה באמצעות שאלות מנחות כמו למשל: איך הייתי בתחילת השנה? מה התהליך שעשיתי שבזכותו התקדמתי? מה הקשיים שהיו לי בדרך? מה עזר לי להתמודד עם קשיים אלו?
במחצית השניה בחרנו להציג את התהליך בצורה מוחשית יותר, ולכן הבנות התבקשו לעצב דרך עם תמרורים שונים שהן עברו בדרך:
לקראת סיום השנה, בחרנו לקיים אירוע שקראנו לו: "חגיגת תהליכים". באירוע זה הבנות חוגגות את התהליך אותו הן עברו לאורך השנה (בכוונה אנו שמות את הדגש על התהליך). כל אחת מן הבנות עמדה על הבמה והציגה בפני הצוות וחברותיה לכיתה את התהליך אותו היא עברה החל מהצבת הייעד האישי והמטרות וכלה בדרך האישית שלה עד לסיומה של שנה זו. בחרנו לקיים אירוע זה עוד לפני התעודות, על מנת להדגיש לבנות שהתהליך אותו הן עברו השנה הוא הדבר המשמעותי ביותר. ואכן ביחד עם התעודה, הבנות קיבלו בצורה מודפסת את הדרך שהן עברו השנה, כפי שהן עיצבו אותה.
וכפי שאחת הבנות בחרה לכתוב בסיומה של הדרך שלה: "עכשיו אני יודעת שגם אם לא הצלחתי, אני יכולה יותר ואני אתאמץ בשביל זה."
*המאמר בשותפות עם מופ משרד החינוך
