בשנים האחרונות אנו עדים לכך שמערכת החינוך מאפשרת לבתי הספר הערכה חלופית במקום מבחנים. זוהי גישה מבורכת, כזאת שמכירה בכך שמבחן לא יוביל בהכרח לתוצאות הלמידה הטובות ביותר. על ידי מתן אפשרות לתלמידים לעבור סוג אחר של הערכה, נוכל לשפר את המוטיבציה שלהם ללמוד.
לגבי הערכה חלופית במתמטיקה, הפיקוח על המתמטיקה היה רוצה שמשימת ההערכה החלופית תתוכנן כך שהתלמידים יגלו עניין במתמטיקה, יקשרו אותה לחייהם, יחוו הצלחה, מוטיבציה, יטפחו ידע ובעיקר ייהנו מלימודי מתמטיקה – שהרי הנאה ממתמטיקה איננה דבר של מה בכך.
כדי להביא לכזאת למידה נדון בסוגי המוטיבציות המניעות תלמידים:
כאנשי חינוך, כדאי שנכוון למוטיבציה אוטונומית. חשוב שתהיה הערכה חלופית במתמטיקה, אולם חשוב לא פחות שזו תתבסס על בחירה אמיתית וכנה של התלמידים הנובעת ממקום פנימי. ורצוי שנחפש כל הזמן דרכים להגיע לשם. לניצוץ הזה הקיים בתלמידים שלנו.
כדי לבנות משימה טובה עלינו להבין לעומק כיצד התלמידים שלנו חושבים. דיוויד פרקינס מציין שבע נטיות חשיבה ומכנה אותן: "שבעת הסמוראים של חשיבה טובה".
משימת ההערכה החלופית של כיתה י (3 יח"ל) שהתקיימה בתיכון עודד בקדימה צורן לקחה בחשבון את "שבעת הסמוראים של חשיבה טובה" של פרופ' דייוויד פרקינס. המשימה מבוססת על משימה מהספר "משמעת או משמעות" שכתבתי וכללה שלושה שלבים:
בשלב הראשון המורה שאל את התלמידים בכיתה שאלה פתוחה. למשל: "מה אתם אוהבים לאכול"? התלמידים נדרשו לערוך הצבעה. כל תלמיד.ה קיבל.ה שתי הצבעות, והנתונים הכיתתיים הוצגו על הלוח. על הלוח נוצרה דיאגרמת מקלות שכללה את הצבעותיהם של כלל תלמידי הכיתה.
בניגוד לשאלות סגורות מספר הלימוד, השאלה הפתוחה טיפחה נטייה לסקרנות ולהרפתקנות בקרבם שכן הנתונים היו עליהם. לאחר מכן התלמידים חקרו את הנתונים עם המורה בכיתה ובעזרת חוברת "הערכה חלופית" שליוותה אותם במהלך השנה. התלמידים השתמשו בכלים המתמטיים העומדים לרשותם והם חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים. ממוצע, חציון, שכיח, אחוזים ועוד... כדי לחקור את הנתונים.
בשלב השני התלמידים קיבלו משימה מרגשת: הם בחרו בשאלה שמעניינת אותם, שאלו את כלל תלמידי הכיתה והמורה וחקרו את הנתונים הנוגעים בשאלה. כל התלמידים השתתפו במשימה שכן השאלה נסובה סביב נושא המעניין אותם. "מהי המכונית האהובה עלייך"? "מהי הסדרה האהובה עלייך"? "מהו הבילוי המועדף עלייך"? "מהי קבוצת הכדורגל הטובה ביותר"? השאלות "עפו באוויר" והתלמידים זכו להפעיל נטייה לדיוק, נטייה לתכנון ונטייה לבהירות בעצמם.
אחד התלמידים טען בפניי שאין לו שאלה ואין סיכוי שימצא אחת. "מה אתה אוהב"? שאלתי. "שום דבר" הוא ענה. "מה אתה אוהב? אתה! מה אתה אוהב באמת ממקום פנימי?" לא ויתרתי. "אני אוהב מכוניות, מה זה עוזר." מעולה! בוא נכתוב שאלה על מכוניות! על המכונית האהובה! פרארי, למבורגיני, מרצדס ושמות של מכוניות שהאמת לא שמעתי עליהם מעולם. ופה קבור הכלב – זו השאלה שלו, לא שלי, ואם הוא אוהב מכוניות, ומכוניות הן מושא תשוקתו, תפקידי להתלהב ממכוניות לא פחות ממנו.
חקרנו את השאלות של התלמידים במשך כמה שיעורים תוך שאנו מוסיפים "שאלות ספין" – שאלות המבוססות על השאלה המקורית והתשובה עליהן היא במספר מ-1 עד 10. למשל, התלמיד שחקר מכוניות יכול לשאול עכשיו: "כמה אתה אוהב מרצדס מ-1 עד 10", לקבל מרחב מדגם שהוא אוסף של מספרים ולבצע חקר בהתאם לכלים המתמטיים הקיימים בתוכנית הלימודים. ממוצע, חציון, שכיח, אחוזים, ועוד. "שאלת הספין" תומכת בשאלה המקורית תוך שהיא מטפחת נטייה לנימוק ונטייה למטא קוגניטיביות בקרב התלמידים.
בשלב השלישי התלמידים נתבקשו לחשוב על שאלה מעניינת הנוגעת למורים. את השאלה הם הציגו על חצי בריסטול כשהמטרה הייתה "לצאת לשטח", לחלק למורים מדבקות ולבנות "גרף מתמטי" בנוגע לשאלה.
לפני היציאה לשטח, התלמידים חשבו על "השערה" מה לדעתם יצא? ההשערה הוסיפה לחוויה ואפשרה סוג של "ניחוש" המוסיף עניין ותכלית. התלמידים התרגשו לצאת ולאסוף נתונים מהמורים. גם המורים התרגשו לענות על שאלות התלמידים, והלמידה הפכה לחוויה עתירת נוכחות ברחבי בית הספר ומחוצה לו.
התהליך כולו התרחש בתיכון עודד בקדימה צורן ולא היה יכול להתקיים ללא תמיכת מנהלת ביה"ס נעמי ורד ורכזת צוות מתמטיקה אפרת חסדאי. כמו כן ברצוני להודות לצוות המורים הנפלא שלקח חלק בפרויקט: מיכל דוד, קנובש טללה, רעות דוד, דועאא קעדאן ולירן שמלה גמיל. תודה רבה על ההתגייסות המופלאה שלכם לטובת התהליך כולו.
