כוחה של המחמאה ההפוכה – כך תתמודדו עם בריונות

למרות אלפי מחקרים על בעיית הבריונות, היא עדיין נחשבת למגפה. כמעט בכל כיתה יש ילד או שניים שמותקפים על יד חבריהם, ויש עלייה באחוז הילדים המתאבדים כדי לשים קץ לסבלם.

הסיבה העיקרית לכישלון המאמצים להפסקת הבריונות היא ההנחה שהפתרון נמצא בידי אחרים – הצוות, ההורים ושאר התלמידים. כולם צריכים לחמול על הקורבנות, להגן עליהם מבריונים ולהילחם את מלחמתם.

בגישה זו יש בעיות רבות שהדיון בהן חורג מתחום מאמר זה. הבעיה העיקרית היא שאם הקורבנות תלויים באחרים לפתור את הבעיה, אין להם באמת פתרון. מה אם אין בסביבה מישהו שיודע לזהות מי הקורבן האמיתי ואיך לגרום לבריונים להפסיק? בנוסף, כבוד הקורבנות בעיני עמיתיהם ועצמם נפגע כשאינם מסוגלים להתמודד עם בני גילם בלי עזרה.

בעיה רצינית נוספת היא שכשמבוגרים מתערבים להצלת קורבנות מבריונים, המצב בדרך כלל מחמיר. נניח שאיתי מספר למורה שדני העליב אותו והמורה חוקרת את דני. האם הוא יודה באשמה? סביר יותר שיגן על עצמו ויאשים את איתי. האם דני יחבב את איתי יותר? הוא בטח יכעס עליו שסיבך אותו עם המורה וירצה לנקום. הוא יחפש הזדמנות לתקוף את איתי שוב. דני גם עלול לספר לחברים שאיתי מלשן ושלא ידברו אתו. העוינות בין שניהם תגבר ותתמשך. ההורים של איתי עלולים להתלונן להנהלה שהמורה לא עושה כלום לעזור לילד שלהם. ההורים של דני עלולים להתלונן שהמורה מאשימה את ילדם לא בצדק. המורה, שעושה את מיטבה להפסיק את הבריונות, מרגישה מתוסכלת וחסרת אונים.

מי כן יכול לפתור את הבעיה? מי שסובל ממנה. כשילד לומד להתגבר על בריונות בכוחותיו, הוא לא תלוי בחסדים ובחוכמה של הסובבים אותו, והדימוי שלו בעיניו ובעיני חברי הכיתה עולה.

המחמאה ההפוכה 

האופן הנפוץ ביותר של בריונות הוא עלבונות, ורוב מקרי האלימות הגופנית מתחילים באלימות מילולית. מילים יכולות לאמלל ילדים ואף לגרום להם לרצות להתאבד. לכן נתמקד כאן בעצירת עלבונות. הכלל החשוב ביותר הוא לא להתעצבן מעלבונות. לא כיף להציק למי שמגיב ברוגע. הנה כמה דוגמאות לתגובות רגועות לעלבון:

• "תודה על הדעה שלך.“
• "אז מה?"
• "ומה עוד?"
• "הנקודה שלך היא...?"
• "לפעמים אני מרגיש בדיוק ככה."
• "לא שמעתי אותך. אתה יכול להגיד את זה יותר חזק?"
• "האם אתה מאמין לזה?" אם התשובה היא "כן", תגובת ההמשך היא, "אם אתה רוצה להאמין בזה, אני לא יכול לעצור אותך."
• "אתה לא האדם הראשון שאמר לי את זה."
• אם אתה מעליב אותי בגלל פגם או הבדל בולט, אני אגיד, "רק הרגע שמת לב?"

לתגובה החביבה עליי ביותר אני קורא ״המחמאה ההפוכה״. היא דורשת חשיבה מינימלית ועובדת כמו קסם. היא ההתגלמות המושלמת של כלל הזהב – ואהבת לרעך כמוך – המורה לנו להיות נחמדים לאנשים גם כשהם רעים אלינו. היא מוצלחת כל כך מפני שהיא לגמרי מפתיעה ונוטה לעורר תגובה חיובית אינסטינקטיבית. זה הולך כך:

המעליב: אתה כל כך מכוער!

אני: אני חושב שאתה דווקא יפה! 

המעליב: תודה!

כדי להגיב ככה, סיפרתי לעצמי שאם המעליב קורא לי מכוער, הוא בטח רוצה שאדע שהוא יפה. אז זה בדיוק מה שאני אומר לו. זה מעלה חיוך על הפנים שלו, ויש סיכוי שיהיה נחמד אליי בחזרה. שימו לב שלא הסכמתי שאני מכוער. רק אמרתי לו איך הוא נראה לי.

לא תמיד זה נגמר כל כך חלק. זה יכול ללכת ככה:

המעליב: אתה כל כך מכוער!

אני: ואני חושב שאתה דווקא יפה!

המעליב: אבל אתה עדיין מכוער!

אני: ואני עדיין חושב שאתה יפה.

המעליב: אבל אתה עדיין מכוער.

אני: ואתה עדיין יפה.

לאחר כמה חזרות המעליב יתייאש, ואולי אפילו ייכנע לנטייה הטבעית להגיב ב"תודה".

כדי שהמחמאה ההפוכה תצליח, חיוני לומר אותה בנימה של רצינות. אם אגיד אותה בציניות, המעליב לא יאהב את זה ויגיב בעוינות רבה יותר.

שיעור לכיתה

מורים לא חייבים לחכות עד שתלמיד או תלמידה יגיעו עם תלונה על עלבונות. אפשר להקדים תרופה למכה בהעברת שיעור לכיתה על התמודדות עם עלבון. בקשו ממתנדב או מתנדבת להעליב אתכן.ם. זה ייראה כך:

סיבוב ראשון

ילד: אתה כל כך מכוער!

אתם: לא, אני לא מכוער!

ילד: אתה כן מכוער!

אתם: לא, אני לא מכוער! תפסיק להגיד את זה!

ילד: אבל זה נכון!

אתם: זה לא נכון! אני יפה! די כבר!

ילד: לא! אתה מכוער! 

לאחר מספר סיבובים כאלה:

אתם: אני נכנע. האם גרמתי לך להפסיק לקרוא לי מכוער?

ילד: לא.

אתם: האם זה היה כיף?

ילד: כן.

סיבוב שני 

אתם: בוא נשחק שוב. תקרא לי מכוער ואל תיתן לי לעצור אותך.

ילד: אתה כל כך מכוער!

אתם: אני חושב שאתה דווקא יפה!

ילד: תודה!

עצרו לשנייה ואז המשיכו:

אתם: אתה רוצה להמשיך לקרוא לי מכוער הפעם?

ילד: לא.

לבסוף, תנו לילדים להתאמן בקבלת עלבון ולענות במחמאה הפוכה. ניתן להשתמש בטקטיקה הזו כמעט לכל עלבון. הנה עוד כמה דוגמאות:

• אתה כל כך מטומטם! >> אני חושב שאתה דווקא חכם.
• אין לך חברים! אף אחד לא אוהב אותך! >> אתה אחד הילדים הכי פופולריים בבית הספר!
• אתה מבאס בספורט! >> אתה ספורטאי טבעי!

הילדים אוהבים ללמוד את התגובה הזו ושמחים להשתמש בה, מה שיכול לתרום לבעיית העלבונות להיעלם מהכיתה שלכן.ם. השיעור הזה על התמודדות בעלבון הוא חלק של תוכנית שלמה שבניתי לפני שנים רבות בארה"ב. אני קורא לשיטה Bullies to Buddies –"מבריונים לחברים" ותוכלו למצוא את הגרסה העברית שלה ביוטויב ללא עלות.