את הכתבה הזו שווה להתחיל מהסוף. זוהי תמצית הסיפור כולו: השעה 19:00. באולם בלב ירושלים יושבת חבורה של 80 בנות ובני נוער. הם עייפים אחרי יום ארוך ואינטנסיבי של עבודה בצוותים, אבל הדרייב והאדרנלין דוחפים קדימה. בקדמת הבמה עומד נער ומציג את הפרויקט עליו עבד עם הקבוצה שלו כל היום: "לאפליקציה שלנו קראנו 'סבתא אתי'. סבתא אתי היא הסבתא שלי, ובתחילת המלחמה הייתה בודדה ומנותקת מהמשפחה והחברים. כולנו גרים רחוק ממנה והיה קשה לה לעבור את הימים האלה לבד. אז חשבנו על פתרון טכנולוגי שיעזור לה בזמנים כאלה, ובשבילה פיתחנו את האפליקציה שמחברת בין אנשי הגיל השלישי לבין מתנדבים שיעשו איתם שיחת וידאו או אפילו יגיעו לביקור בביתם."
האפליקציה שהציג אותו נער היא פתרון אחד מתוך שמונה מיזמים טכנולוגיים שנוצרו במסגרת האקתון "פתרונות טכנולוגיים לאתגרי העורף" כחלק מתוכנית "הסטרטאפיסטים". את התוכנית מובילה עמותת "מחשבה טובה", והיא מיועדת לבני ובנות נוער מהפריפריה הגאוגרפית-חברתית במטרה לתת להם ידע נרחב בעולמות התכנות, מיומנויות מרכזיות הדרושות להשתלבות מיטבית במאה ה-21, וביטחון בעצמם וביכולות שלהם. התוכנית פועלת בלוד, ירושלים, קריית מלאכי וקריית גת, כאשר בכל קבוצה לומדים עשרה בני ובנות נוער להיות מתכנתי full stack ל-web – כשש שעות שבועיות במשך שנתיים. ההאקתון מהווה שיא בתוכנית ויוצר הזנקה לעבודה של הקבוצות על פרויקט סיום טכנולוגי-חברתי, שמביא לידי ביטוי את כל הידע התכנותי שצברו ומממש אותו בפרויקט למען הקהילה.
כשהתחלנו לחשוב על ההאקתון ולתכנן אותו, היה ברור שהנושא המרכזי השנה יהיה המציאות אותה כולנו חווים בחודשים האחרונים מאז השבעה באוקטובר. רצינו שהאתגרים איתם יתמודדו בני הנוער יהיו כאלה שרלוונטיים לעולם שלהם וקרובים אליהם, ולכן החלטנו שנתמקד באתגרי העורף הנובעים מהמלחמה. המסר שהוביל אותנו בתכנון הוא שהמצוינות עוזרת לנווט גם ברגעים קשים, והטכנולוגיה כאן כדי לתת מענה גם לאתגרים המורכבים שהמציאות הנוכחית מזמנת לנו.
חוץ מהאפליקציה של סבתא אתי הוצגו בסיום ההאקתון רעיונות נוספים לאתגרים שונים ולקהלי יעד מגוונים. המשותף לכל הרעיונות הוא המענה לצרכי השעה בעורף. היה מרתק לראות ולשמוע את תהליך העבודה ואת התוצרים בסופו, כאשר כל קבוצה התחילה מנקודת מוצא של חיבור לקושי ספציפי אצל אדם קרוב או קבוצת אנשים שמוכרים להם באופן אישי. בני הנוער התחברו לצורך אותנטי וקונקרטי, וכך יצרו "מתוך כאב", מתוך צורך אמיתי, פרויקטים משמעותיים בעלי ערך חברתי ניכר. הנה כמה הפרויקטים שהוצגו בסוף הערב:
אחת הקבוצות חשבה על אפליקציה שיתופית להעברת מידע על הפגנות, מעין "מפת הפגנות" עדכנית, מבוססת מיקום, שתפאשר למי שנמצא בסביבה לקבל מידע על הפגנה קרובה אליו, לדעת מראש אילו הפגנות מתוכננות וכך להימנע מלהגיע למקומות שיש בהם חסימות או עומסים.
בסיום היום העמוס, האינטנסיבי ומלא הסיפוק, חזרו הקבוצות כל אחת לביתה. בחודשיים שעברו, כל קבוצה המשיכה לעבוד במרץ על פיתוח טכנולוגי של הפתרון עליו חשבה בהאקתון. הם עובדים ממש כמו צוות פיתוח בסטרטאפ, כאשר מדריכי הקבוצות המסורים מתפקדים בתור ראשי הצוותים. בימים אלה הם כותבים את הקוד של האפליקציות אותן המציאו בהאקתון, מעצבים מסכים, יוצרים בסיס למסדי נתונים ובונים את האתרים עצמם כך שיוכלו ממש לפעול ברשת. את הפרויקטים המוגמרים יציגו באירוע סיום חגיגי במהלך יולי.
מסקרן יהיה לראות את "סבתא אתי" הופכת לאפליקציה אמיתית, ואת כל הרעיונות המעולים שהגו הנערות והנערים בהאקתון הופכים לפתרונות טכנולוגיים בשטח.
