נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
"כישרון זה כידוע רק עשרה אחוזים, ואימון, התמדה ודבקות במטרה – תשעים אחוזים." (יאשה חפץ)
המוזיקאים והנגנים הטובים ביותר הם לא רק הכי מוכשרים אלא עובדים הכי קשה. כולנו יודעות ויודעים שללא היכולת להתמיד ולהשקיע באימונים – לצד למידה עצמית (ולא רק קבוצתית), משמעת גבוהה ושאיפה להגיע הכי רחוק, לא ניתן יהיה להצליח בנגינה בצורה יוצאת דופן ולהצטיין בתחום המוזיקה – והדבר נכון גם למצוינות בכל תחום ותחום.
כאשר אנו עוסקים בהוראת מוזיקה או נגינה, וכאשר אנחנו שואפים למצוינות בכל תחום לימודי שהוא, אנחנו מלמדים מערך שלם של מיומנויות מלבד המיומנות המוזיקלית: רגישות, תשומת לב ליצירתיות וחיפוש אחר איכות הצליל, הנרטיב הסיפורי והרגשי מאחורי הצלילים, דיוק, זיכרון, שליטה ריתמית ודינמית, ובנוסף ללימוד החומר עצמו – ההתמודדות עם הבמה, החשיפה מול הקהל, התחרויות, המבחנים ועוד.
ניתן למצוא קווים מקבילים בין מצוינות והוראת מוזיקה וכן תכונות המשותפות למוזיקאים ומצטיינים.
נגינה, כמו הצטיינות בתחומים אחרים (ספורט למשל), היא מיומנות הדורשת משאבים אדירים: שליטה טכנית בכלי ובגוף, שליטה רגשית והבעה, משמעת, שינון, האתגר של תקשורת מול קהל, ובנוסף לכך, ההתמודדות היומיומית עם קשיים חיצוניים ופנימיים.
לנו, המוזיקאים המקצועיים, בעלי הניסיון, מדובר בהתמודדות בלתי פוסקת ואימון מתמשך, לא רק בכלי. זהו מסע וחיפוש תמידיים. ואם כך הדבר לגבי המורות והמורים, קל וחומר לילדים צעירים, המגבשים את זהותם ומנסים למצוא את מקומם בעולם.
אם נשווה זאת לצעיר או צעירה שכל עולמם מוקדש לתחומים כמו מתמטיקה או אומנות, הרי שהתכונות להצטיינות דומות למצטיינים בנגינה, וגם הוא או היא נדרשים לשליטה ומשמעת עצמית, לצד חזרה ושינון, התמודדות עם קשיים של "אי הצלחה", והתמדה שוב ושוב.
ניתן לראות את ההוראה על ציר הזמן כהוראה הוליסטית, שבה הזמן משמש ככלי בוחן להתפתחות אישית הן של המורה והן של התלמיד.ה. המילה "הוראה" נגזרת מן השורש ר.א.ה – להראות, בעיקר לתלמיד או לתלמידה, דברים שאינם יודעים, אך גם להאיר את עיניהם, לגרום להם לראות את עצמם ואת יכולותיהם בהכוונת המורה. הוראה "הוליסטית" היא הוראה בראייה רחבה יותר ובוחנת מושגים רבים ביניהם רגשיים ופיזיים, נושאים הקשורים לגוף ולנפש, ואף בוחנת "מתודות" יישום בחיי היומיום כגון מתודת הwell being - פסיכולוגיה חיובית שהיא זרם חשוב מאוד בפסיכולוגיה כיום.
הזמן הוא ממד חשוב בהתפתחות המורה; כאשר היא או הוא צעירים וחסרי ניסיון, הם יכולים להיות יצירתיים ומעניינים ללא תלות בשום "מתודה" או "הרגלי הוראה". היתרון הגדול בכך הוא החופש שהמורה מעניק.ה לתלמיד.ה. עם הזמן, המורה מפתח.ת הרגלים ביקורתיים יותר וזוכה למשוב שניתן להתייחס אליו. המורה הופכ.ת יותר ויותר "מקובע.ת", ומנסה להיצמד להוראות ממורים מנוסים יותר. דווקא במקום הזה המורה צריכ.ה לדאוג לשינוי, לרענון ולכיוון מחשבה חדש.
האימון האישי התפתח במשך שלושים השנים האחרונות ונכנס לחיינו ככלי עזר שנועד לענות על הצרכים המשתנים בעולם מהיר, דינמי והישגי. הוא מיועד בעיקר לתהליכים המצביעים על שינויים או לאנשים הנמצאים בתהליכי שינוי בחייהם המקצועיים או האישיים. מטבעו, אימון אישי הוא קצר-טווח בזמן וממוקד בהגדרת המטרות והיעדים שהמתאמנ.ת שואפ.ת אליהם.
המושג "אימון" קיים בתחומים רבים כגון ספורט, ריקוד, אומנות ומוזיקה, ומקביל לַפעולה "שינון". כדי להגיע לתוצאה מסוימת יש לחזור מספר רב מאוד של פעמים על אותה פעולה בפרק זמן ארוך. הפעולה צריכה להימשך מדי שעה/יום/שבוע או כל יחידת זמן אחרת. ההוראה היא סוג של אימון עבור התלמיד.ה כמובן, אך גם עבור המורה.
הדומה בין הצטיינות בנגינה להצטיינות בתחומים אחרים בא לידי ביטוי גם בשל הדרך והתהליך שהנגנית עוברת כדי להגיע לשיאים גבוהים, יותר ממה שהייתה מסוגלת עד כה ואף לעומת אחרים. היא נדרשת לסגל לעצמה תכונות ואישיות עם משמעת ושליטה עצמית, "להחזיק מעמד" ולהתבלט מעל כולם בכישרונה, אך בעיקר בהתמדתה, ברוח הלחימה והנחישות שלה, ברצון העז שלה להתקדם ולשבור תקרות, ולחזור שוב ושוב על אותה פעולה, שלא פעם היא מתישה ומייסרת, אך היא זו שתקדם אותה לעבר המטרה הנכספת של הצטיינות יתרה.
ברור שכמו פסנתרן או פסנתרנית צעירה, גם שחקן טניס למשל, שיקדיש שעות על גבי שעות במגרש ויתאמן שוב ושוב על חבטות ומענה על כדורים, ישפר את היכולות שלו פלאים. החוסן המנטלי גם משחק פה תפקיד בהצלחה ובאמונה שאני אשתפר ואצליח, אם מאד ארצה ואשקיע בכך.
הגדרת המונח "הצלחה" אינה פשוטה כשמדובר בלימוד נגינה. האם ה"הצלחה" היא ציון טוב בבחינה או בקבלת מלגה? האם "הצלחה" משמעה שיפור ביכולת הביטוי ושליטה בגוף ובכלי? האם "הצלחה" כזאת היא הבנה טובה יותר של היצירה המוזיקלית, או אולי היא תקשורת טובה יותר עם הקהל והעברת המסרים המוזיקליים אליו? וכיצד ההוראה מתחברת לכל אלו? החשיבות בהוראה ובנגינה היא ההתייחסות לתהליך ולמודעות ההווה. המוזיקה, הנמשכת מטבעה בזמן, היא משל לחיים שנעים גם הם על ציר של זמן.
חלק חשוב מהוראת הנגינה, ובכלל הצטיינות ילדים ונוער בתחומים אחרים, הוא להתמודד עם התחרותיות בתחום ולנתב אותה לכיוונים חיוביים שיש בהם השראה. הביטוי "קנאת סופרים תרבה חוכמה" הטיב לתאר את התהליך הזה.
תלמידות ותלמידי הפסנתר שמנגנים כבר יותר מחמש שנים ברמה גבוהה נמצאים במסגרות חברתיות בקונסרבטוריונים, באגף המחוננים של משרד החינוך, במסגרות ארציות כגון המרכז למוזיקה ירושלים. למרות כל זאת, הם ורבים אחרים נמצאים בבדידות מסוימת. בפסטיבל הבינלאומי לפסנתר בערד שייערך זו השנה השלישית הקיץ, השאיפה היא לשלב את תהליכי הלמידה, ההשראה, ההתמודדות עם הבמה והתחרותיות לצד החיים בחברה של התלמידות והתלמידים.
