נשארים מעודכנים
הצטרפו לקהילת 'הגיע זמן חינוך' וקבלו עדכון שבועי עם כל מה שמורות ומורים צריכים לדעת
בתיה מירזאיב מעולם לא חשבה שתהיה מורה ואפילו לא אהבה ללמוד כתלמידה. החלטה גורלית אחת שינתה זאת. בפרויקט "מצוינות לעצמאות" של קרן טראמפ לחינוך וקשת 12 היא מתארת מהי המצוינות של אחרי השבעה באוקטובר.
"האמת שלא חשבתי להיות מורה, יותר מזה שכתלמידה לא אהבתי ללמוד. הגעתי להוראה בזכות בעלי, שבזמנו היה רק חבר שלי, שהחליט לרשום אותי לחינוך. לדבריו, הוא זיהה את הגישה שלי לילדים ויכולת ההכלה שלי, ושאני לא מתרגשת מקושי."
"היכולת להשפיע על עתידם של התלמידים. הזכות ללוות אותם בתקופה מאוד משמעותית בחייהם, גיל ההתבגרות, בה הם מעצבים את האישיות שלהם ואת התפיסות שלהם כלפי עצמם והחיים בכלל. עצם הנוכחות שלי כדמות משמעותית בתקופה הזו משפיעה על העתיד שלהם ועל הקשר שלי איתם.
"כבר 27 שנים שאני מורה, וחלק מהתלמידים הבוגרים שחינכתי הם כבר הורים בעצמם. עד היום כאשר הם יוצרים איתי קשר ומעדכנים אותי על שלבים חדשים בחייהם ומשתפים אותי בבבחירות וההחלטות שלהם – זה מרגש אותי מאוד וממש לא מובן מאליו."
"יש לי המון רגעים של רגעים בלתי נשכחים. אחד מיוחד קשור בתלמידה שלי משנה שעברה, בה חינכתי כיתת אתגר. הייתה לי תלמידה בכיתה הזו שנשברה ולא רצתה להגיע יותר לבית ספר. בתפיסת עולמי, אני לא מוכנה לוותר על אף תלמיד, ולכן עוד באותו היום קבעתי עם אמא שלה שאגיע אליהן. בחרנו שלא לספר לה שאני אגיע.
"כאשר הגעתי לביתה היא ישנה במיטתה. נכנסתי לחדרה, שהיה חדר של מתבגרת טיפוסית – חדר מבולגן אך עם הרבה השקעה – והערתי אותה. היא הייתה המומה שראתה אותי עומדת ליד מיטתה. לאחר שהצלחתי לשכנע אותה לצאת מהחדר, ישבנו בסלון ביתה כשעתיים, רק שתינו, ושוחחנו עליה, עליי, על החיים. לאו דווקא קשור לבית ספר.
"לאחר ביקור הבית הזה, התלמידה הגיעה בהתמדה לבית הספר וסיימה בהצלחה את לימודיה. בסוף יב' קיבלתי ממנה מכתב מרגש. לתלמידה הזו קוראים תכלת פישביין ז"ל והיא נרצחה בשבעה באוקטובר בקיבוץ בארי. המכתב הזה מלווה וילווה אותי תמיד."
"לאור השנה האחרונה, אני אגיד שרק בישראל את יכולה להגיע למצב שאת מקיימת שיעור ומלמדת מתוך חדר בבית מלון, אליו את ותלמידייך פוניתם... אני חושבת שחרף כל הקשיים, זה מוכיח על החוסן והמחויבות שיש למורים בישראל, ועל החשיבות והמשמעות שלהם בבניית העתיד של החברה."
"מצוינות מבחינתי היא אורח חיים. שאיפה מתמדת של כל תלמיד.ה לשיפור ומיצוי הפוטנציאל האישי שלו/שלה בכל תחומי החיים.מצוינות בעיניי לא מתבטאת דווקא בהישגים לימודיים, אלא הרצון הפנימי שיש לכל אחד ואחת מאיתנו לחתור להתקדם ולהיות הגרסה הכי טובה של עצמו בכל תחום או עניין שימצא לו לנכון. אני מאמינה כי אם כל תלמיד ימצה את הפוטנציאל האישי שלו ויגדל להיות אזרח ביקורתי, תורם ומעורב בחברה, נצליח להפוך את החברה שלנו לטובה יותר.
"אני חושבת שאני מקדמת את כל זה בעצם העובדה שאני מצהירה בפניהם שאני לא מוכנה לוותר עליהם, שאני אהיה שם עבורם בהצלחות ובקשיים לאורך כל התקופה שבה אני מלמדת אותם וגם לאחר מכן."
צפו בסרטון של בתיה מירזאיב!