היעד המרכזי של קואליציית טופ15 הוא לקדם את מדינת ישראל כך שתהיה בין 15 המדינות המובילות בעולם במתמטיקה במבחני פיז"ה. במפגש מיוחד שאירחה מיקרוסופט, אחת מהחברות המובילות במשק ושותפה בקואליציית טופ15, הושקו שלוש קבוצות עבודה: עמותת יוניסטרים הקימה קבוצת עבודה שתעסוק בנושא פערים בפריפריה; רשת ערי מצוינות של המכון לחקר השלטון המקומי מאוניברסיטת תל אביב הקימה קבוצת עבודה שעוסקת בפערים בחברה הערבית; וקהילת Anashim.IL של עמותת תפוח, בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה, רשות החדשנות, משרד העבודה וישראל דיגיטלית, הקימה קבוצת עבודה שעוסקת במגדר.
"להייטק יש תפקיד מרכזי כסקטור חזק שיש לו אחריות להוביל תהליכים. אני בטוחה שנצליח, שמדינת ישראל תהיה מובילה בתחום החינוך, כי החינוך זה הדבר הכי חשוב. רק ככה נשמור על עליונות טכנולוגית. גם בינה מלאכותית יוצרת היא חלק מזה, כלים טכנולוגיים שיכולים לעזור לנו לסגור את הפערים האלה," אמרה מיכל ברוורמן, מנכ"לית מיקרוסופט.
טלי יניב, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, התייחסה לחשיבות של מבחני פיז"ה: "מבחנים כמו פיז"ה הם כלי לשוויון הזדמנויות, לא משנה מאיפה הגעת. אמצעי לשמירה ובדיקה של הסטנדרט הישראלי בהשוואה לעולמי. לקראת פיז"ה 2025 אנחנו במשרד החינוך מעדכנים את תוכניות הלימודים במתמטיקה, במדעים ובשפה. אפשר להוביל שינוי במערכת, אנחנו אופטימיים."
אחד האתגרים בישראל הוא שהכשרת המורים בארץ היא הכשרה מבוססת ידע. הדרך בה לומדים באוניברסיטאות היא בעיקרה צבירת ידע, היא לא צבירת מיומנויות וגם לא הוראת מיומנויות ללומדי הוראה. אתגר נוסף נובע מכך שנושא המיומנויות הוא נושא חדש יחסית לידע מצטבר (למשל על היסטוריה או ספרות). אז איך יוצרים את הידע הרלוונטי? איך מלמדים ילד או ילדה לחשוב באופן יצירתי? איך את.ה עושה את זה בכיתה? איך מבנים את הידע? יש פה אתגר של הבניית הידע. וככל שהלמידה יותר חדשנית, הפערים בין האוכלוסיות השונות הולכים וגדלים.
מה משרד החינוך עושה כדי להתכונן ולקדם את המערכת לכיוונים הללו?
לאחר דבריה של יניב התכנס פאנל מקצועי שבו השתתפו פרופ' ענת שושני, ד"ר סרגי סומקין, יניב אוסי, שירין נטור חאפי ואשרף ג'בור.
פרופ' ענת שושני, מנהלת אקדמית של מרכז מיטיב
"כשמסתכלים על מקצועות המתמטיקה והמדעים, רואים את הפערים המגדריים הגדולים ביותר מכל מקצועות הלימוד. האם באמת בנים יותר טובים מבנות? האם יש הבדלים מוחיים? בנים נשלחים יותר לחוגים שקשורים ליכולות אנליטיות ותפיסה מרחבית. למשל בחוג סייבר או תכנות יש דומיננטיות של בנים לעומת בנות. גם בתוכניות מצוינות אחרות הורים מעודדים יותר בנים להגיע למסלולי המצוינות. לא נמצאה סיבה מוחית מובהקת. אז למה זה קורה? יש הבדל גדול בתחושת השייכות למקצועות המדעיים. בנות מרגישות פחות שייכות למקצועות האלו מבנים. ברור שזה מתחיל בשלב מאוד מוקדם; כבר בגיל חמש נרכשים סטריאוטיפים מגדריים. באחד המחקרים, למשל, ביקשו לסמן את המין בתחילת המבחן ומצאו שעצם זה הוריד את הציון של הבנות.
"אולי צריך למתג את המתמטיקה והמדעים מחדש. כשמשנים תפיסות של מורים ותלמידים – משנים את ההישגים בפועל. גם מי שיעידו על עצמם שאין פערים מגדריים, בפועל בכיתות זה נראה אחרת. מתברר שהמורה מסתכלת פחות על בנות מאשר על בנים. לא כולם מודעים לזה. תשאלו מי התלמידים הכי חזקים במתמטיקה – המורה תצביע יותר על בנים. צריך לעבוד על התפיסות, והן ישנו את המציאות."
ד"ר סרגיי סומקין, חוקר בכיר במכון אהרון באוניברסיטת רייכמן
"בחטיבת הביניים בכיתות מצוינות יש 40% בנות לעומת 60% בנים. לא משנה אם זה מופת, עמט או מחוננים, זה המצב. אחד הממצאים המעניינים שלא הכרתי: התפלגות האוכלוסייה דומה מאוד להתפלגות בשוק העבודה בענף ההייטק ולמשרות טק, וזה לא כי הבנות לא יכולות. הבנות בישראל לא נופלות בתעוזה וביכולות בשום שלב מהבנים.
"ערכנו סקרים בקרב תלמידי חטיבות הביניים וראינו שבקבלת ההחלטה לגבי עתידם של הבנים יש מעורבות גדולה יותר של ההורים והמחנכות והמנהלות שדוחפות אותם לחמש יחידות מתמטיקה. בנות יותר עצמאיות בקבלת ההחלטה, הורים ומורים פחות נוטים לדחוף את הבנות להצטיין, ונוטים לאפשר להן יותר בחירה עצמאית. ממצא נוסף הוא שאין מספיק כיתות מצוינות במדינת ישראל, ואין הזדמנות לכל בן ובת ללמוד ברמת מצוינות – למשל בפריפריה לעומת המרכז.
"צריך כל הזמן להשקיע במערכת החינוך, אחרת לא נצליח לספק כוח אדם איכותי למערכת ההשכלה הגבוהה ומשם להייטק. השכר של בנות שסיימו בגרות טק* הוא הכי גבוה לא משנה באיזה ענף הן יעבדו. פערי השכר של אותן בנות יהיו הכי נמוכים מכל השילובים האחרים."
*בגרות טק = בגרות של 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל אנגלית, 5 יח"ל פיזיקה ו/או מדעי המחשב.
יניב אוסי, לשעבר מפקד בית הספר למקצועות המחשב בצה"ל
"המנהלים והרשויות צריכים לראות את המצוינות המדעית והמתמטית כיעד. מנהיגות והצבת יעדים מלמעלה למטה. הדבר השני שחשוב זו תמונת עתיד. כל אדם צריך 'למה': למה אני כילד צריך להזיע יותר בכיתת מצוינות, להשקיע עוד שעות, להיבחן, ללמוד – זה קשה. מסתכל ימינה ושמאלה, ולא רואה הרבה כאלה. לא רואה אנשים שהם במדע באקדמיה. במרכז זה נפוץ הרבה יותר. כל עוד לא תהיה תמונת עתיד משמעותית בפריפריה, לא נגיע לשום מקום."
שירין נטור חאפי, ראש אגף החינוך הערבי במשרד החינוך
"החברה הערבית לא יכולה להיות עוד נישה. אנחנו מזמן לא שם. בחברה ערבית יש בעיות מגדריות, אתגרים של פריפריה, אתגרים סוציו-אקונומיים, היא לא מקשה אחת. זה מחייב דיון בפני עצמו, הסתכלות שונה. אפשרי? בהחלט! לעבוד רק על מערכת החינוך הערבית בלי לעבוד על השילוב של החברה הערבית כחלק מהמדינה, לא ילך. כדי לבנות אופק צריך לחשוב מה אני רוצה לומר לתלמידים ולמורים על מקומם בחברה הישראלית."
"כדי לשכנע ילדים ערבים להשקיע בלימודי המתמטיקה והמדעים, הם חייבים להשתכנע שההייטק הוא גם בשבילם. 8200 לא מחכה להם ביציאה מבית הספר. חברות ההייטק צריכות לפתוח להם את השער."
אשרף ג'בור, מנכ"ל רשת מאתין המקדמת תוכניות מצוינות ב-STEM בחברה הערבית
"אחד החסמים של התלמידים דוברי הערבית הוא האוריינות השפתית. השפה הערבית היא אתגר. ההתאמות והתרגום לא תמיד מדויקים ומותאמים לשפת האם של התלמיד.ה, שגם היא מגוונת. יש מגוון בתוך החברה הערבית, למשל בין צפון ודרום. בנוסף, ישנם לא מעט חסמים חברתיים ותרבותיים בתפיסת המצוינות, התמודדות עם כישלון ועוד."
לאחר הפאנל נפגשו שלוש קבוצות העבודה בנושא מגדר, פריפריה וחברה ערבית במטרה לעודד אוכלוסיות אלה להישגים גבוהים יותר במבחני פיז"ה ולהוביל את מדינת ישראל למצוינות מתמטית ברמה בינלאומית. אין ספק שבפעולה מכוונת, מסונכרנת ומתואמת ובשותפות רחבה נגיע ביחד אל היעד!
מוזמנות ומוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה של קרן טראמפ כדי לקבל עדכונים והזמנה לכנס הבא.
