מאז השבעה באוקטובר ילדי ישראל נמצאים במצב של שגרת מלחמה. יש כאלה שמרגישים זאת יותר ויש כאלה שפחות, אבל כולם נמצאים במצב של אי ודאות, חרדה וקושי שנובע מהמצב.
הניסיון שצברנו כארגון חינוכי-הומניטרי במהלך השנים בהן עבדנו עם ילדים באזורי מלחמה ואסון אפשר לנו לזקק כמה עקרונות ולהמליץ לאנשי החינוך על פעילויות שיכולות להקטין את ההשפעה שיש למלחמה על התלמידות והתלמידים, לאפשר להם להתמודד עם הקשיים שעולים ובעיקר לצמצם את הסיכוי לתסמינים פוסט טראומטיים בעתיד.
עבודה נכונה של המבוגרים המשמעותיים בחיי הילדים (הורים, דמויות חינוכיות וכו') יכולה לצמצם באופן משמעותי את נזקיה של טראומה אפשרית ולעזור לילדים לפתח חוסן ויכולות התמודדות שיסייעו להם לצלוח את התקופה המשברית ולצמוח ולהתפתח מתוך המשבר.
שלושה שלבי עבודה עם ילדים במצבי חירום ומשבר
בעבודה עם ילדים במצבי משבר ואסון יש שלושה שלבים, שעבור כל אחד מהם קיימים כלים ושיטות שניתן להשתמש בהם כדי להגדיל את היכולת להתמודד איתם ולצלוח אותם על מנת לייצר איזון.
שלב החירום האקוטי - מענה למצבי חירום מיידיים בחיי הילד. כלים להתמודדות עם משברים חריפים ויצירת תחושת ביטחון פיזי ורגשי גם בתוך מציאות כאוטית ולא ודאית.
שלב שגרת החירום - מענה למצב מתמשך של חירום מתוח שהופך לשגרה, שבתוכו חשוב להגדיל את החוסן של הילדים, כבודדים וכקבוצה.
שלב ההסתגלות - מענה למצבים בהם מצבי החירום מחייבים לבנות שגרה חדשה השונה מהשגרה הקודמת, ולספק לילדים תנאים אופטימליים ככל האפשר לגדילה והתפתחות.
פעילויות חינוכיות שיעזרו לתלמידים ולתלמידות להתמודד עם פוסט טראומה:
-
תמיכה רגשית (יצירת סביבה בטוחה ותומכת):
- יצירת קשר אישי: חשוב שהצוות החינוכי יקיימו קשר אישי עם כל ילד/ה ויספקו להם סביבה בטוחה ותומכת. זה יכול להיעשות על ידי הקשבה אמפתית, הבעת אמון ומתן עידוד.
- הגדרת גבולות ברורים: חשוב להגדיר גבולות ברורים במסגרת החינוכית ולשמור על סביבה בטוחה ומכבדת. זה יכול לכלול יצירת כללי התנהגות ברורים והקפדה על כך שהילדים יכבדו זה את זה. רצוי לאפשר גמישות בתוך הגבולות ולמצוא עוגנים ברורים אך גמישים בתוך המסגרת.
- עידוד תקשורת פתוחה: חשוב לעודד ילדים לתקשר באופן פתוח על רגשותיהם וחוויותיהם. זה יכול להיעשות על ידי יצירת הזדמנויות לדיון, כגון קבוצות דיון או שיחות אישיות עם כל ילד/ה.
הצעות לתמיכה רגשית:
- הקשבה אמפתית: חשוב להקשיב לילדים באמפתיה ובהבנה. זה אומר להקשיב להם בלי לשפוט, ולנסות להבין את נקודת המבט שלהם.
- הכרה ברגשות: חשוב להכיר ברגשות של הילדים ולאמת אותם. זה יכול להיעשות על ידי אמירה כגון, "אני מבינ.ה שאת.ה מרגיש.ה עצוב.ה," או "זה בסדר להרגיש ככה."
- הצעת תמיכה: חשוב להציע לילדים תמיכה ועזרה. זה יכול לכלול הצעת משאבים, שיחות עם יועצת / פסיכולוגית / הקמת קבוצות תמיכה, או פשוט להיות שם בשבילם.
- עידוד התמודדות בריאה: חשוב לעודד ילדים להתמודד עם רגשות קשים בצורה בריאה. זה יכול לכלול עידוד פעילות גופנית, טכניקות הרפיה או ביטוי יצירתי.
-
פעילות יצירה ומשחק:
- ציור או פיסול: מתן אפשרות לילדים לבטא את רגשותיהם דרך יצירה אמנותית יכולה להיות דרך יעילה להתמודד עם חוויות טראומטיות. אפשר לעודד אותם ליצור עבודות המייצגות את החוויות שלהם או עבודות המבטאות תקווה וחיוביות.
- כתיבה: כתיבה יצירתית, כגון שירה או סיפורת, יכולה להיות כלי נוסף לעיבוד רגשות ופיתוח מיומנויות התמודדות. אפשר לעודד תלמידות ותלמידים לכתוב על רגשותיהם, מחשבותיהם וחוויותיהם הקשורות לטראומה.
- משחקי דמיון: עבור ילדים צעירים יותר אפשר לייצר מרחבים בהם ניתן לשחק במשחקי דמיון. שימוש בתחפושות, בית, ומשחקי בנייה (לגו, קוביות) יאפשרו לילדים להביע את עצמם דרך משחקים אלו, וגם אם יהיו אלו משחקי מלחמה, לא להיבהל – זאת הדרך שלהם לחוש שליטה על המצב שאין להם ממש שליטה עליו.
- מוזיקה: יצירת מוזיקה או האזנה למוזיקה יכולה לסייע בהפחתת לחץ וחרדה ולעודד רגשות חיוביים. אפשר לערוך פעילויות מוזיקליות משותפות, כגון שירה או נגינה, או לאפשר לילדים להאזין למוזיקה מרגיעה.
-
פעילות גופנית:
- פעילות גופנית סדירה: פעילות גופנית יכולה לסייע בהפחתת תסמינים של פוסט טראומה, כגון חרדה, דיכאון ונדודי שינה. אפשר לעודד ילדים להשתתף בפעילות גופנית שהם נהנים ממנה, כגון ספורט, ריקוד או יוגה.
- טכניקות הרפיה: טכניקות הרפיה כגון יוגה, מדיטציה או נשימות עמוקות, יכולות לסייע בהפחתת לחץ וחרדה. אפשר ללמד ילדים טכניקות אלה ולעודד אותם לתרגל אותן באופן קבוע.
-
פעילויות חברתיות:
- קבוצות תמיכה: קבוצות תמיכה יכולות לספק לילדים הזדמנות לחלוק את חוויותיהם עם אחרים שעברו טראומה דומה. קבוצות אלה יכולות לסייע בהפחתת תחושת הבדידות ולקדם תחושת קהילה ותמיכה.
- פעילויות חברתיות: השתתפות בפעילויות חברתיות יכולה לסייע לילדים לחזור לשגרת חייהם ולחוש רגשות חיוביים. אפשר לעודד ילדים להשתתף בפעילויות שהם נהנים מהן, כגון מועדונים, חוגים או התנדבות.
-
הוראה פסיכו-חינוכית:
- הבנת פוסט טראומה: חשוב שילדים יבינו מהי פוסט טראומה ומהם הסימפטומים שלה. אפשר ללמד ילדים על פוסט טראומה באמצעות הרצאות, סדנאות או חומרי לימוד. לילדים צעירים צריך להסביר שתופעות שונות שהם חווים כמו רגרסיה, חוסר ויסות וחרדה מתמשכת הן תופעות טבעיות שנובעות מהטראומה וצריך לתת להן לגיטימציה ולא להיבהל מהן.
- מיומנויות התמודדות: אפשר ללמד ילדים מיומנויות התמודדות שיכולות לסייע להם להתמודד עם תסמינים של פוסט טראומה, כגון טכניקות הרפיה, תקשורת אפקטיבית וקביעת גבולות.
Early Starters International הוא ארגון חינוכי-הומניטרי המתמחה במתן מענה לילדים במצבי משבר וסיכון בעולם. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, התפרש צוות הארגון בין מקומות הפינוי המרכזיים בארץ והקים מרחבים בטוחים לילדים שנעקרו מבתיהם ובני משפחותיהם.
